ש”ס ו’יחד’ ילכו יחד? זה סביר כמו ש’יחד’ תתמודד יחד עם הליכוד • שרי רוט I טור פוליטי

1.

נתחיל מהסוף.

שני דברים עוברים לאחרונה על תנועת ש”ס. הראשון מבשר לה רעות והוא כולל את הירידה, אם תרצו הצניחה החופשית, בסקרים.

אין פגישה שלי עם נבחר ציבור חילוני שלא משולבת השאלה: תגידי, מה עובר על ש”ס? וכשאני שואלת: מדוע אתם חושבים, בעצם, שעובר עליה משהו רע – הם משיבים: הסקרים, נו, הסקרים.

לא משנה כמה פעמים אמר שמעון פרס המנוח שסקרים נועדו רק כדי להתבשם מהם, לא חשוב עד כמה טעו הסקרים, עדיין עמישראל אוהב לקרוא סקרים – וזו גם הסיבה שכלי התקשורת ששים להציג אותם. רייטינג. נקודה.

אבל כדי לדעת האם צודקים דוברי ש”ס המזלזלים בממצאי הסקרים, צריך להמתין עד ליום הבוחר. אין כל דרך לדעת קודם מהי האמת. עם זאת, הסיכוי שעל רקע צניחה בסקרים מישהו בש”ס ירצה בהקדמת בחירות – שואף, כמובן, לאפס. אתה לא לוקח הימור בהתנדבות.

השאלה השנייה אותה אני נשאלת, בדרך כלל, היא: האם יש מצב שש”ס תתעשת ותתרומם חזרה.

כאן התשובה שלי נחרצת הרבה יותר. בהחלט יש מצב. יש כמה פעולות פשוטות שעליה לעשות – והיא תתרומם. המוצר הבסיסי שלה הוא מוצר טוב, מוצר שיסודו בהררי קודש, שבראשו עומדים גם כיום גדולי תורה; בראש המפלגה עומד אדם מוכשר; ובסך הכול, אם יתיישבו ראשי התנועה סביב שולחן ויפרקו את הבעיות – אני מאמינה שהם יכולים להתרומם.

קחו, למשל, את ‘השקופים’, שש”ס איבדה בשנים האחרונות. יש הרבה מאוד פעולות שהתנועה עושה לטובתם ולטובת העם שבשדות. אלא מה? מערך הדוברות לא ממש מצליח, לטעמי, להעביר את המסר אל המקומות הנכונים ובאופן הנכון. אני, באופן אישי, לא מאמינה בידיעות יח”צ. לדעתי, הקורא הממוצע יודע שמדובר בהעתק-הדבק, ולא בולע את ה’לוקש’.

אילו הייתה ש”ס נוטלת לסיורי השטח אצל ה’שקופים’ עיתונאי אחד, שיסקר מהלב (גם אם ישרבב ביקורת, כמובן, שהרי הוא לא אמור לחתום על ‘כתבה דביקה’) –  לדעתי, יימצאו בסיורים הללו המון נקודות זכות למפלגה, כשהקוראים יחושו שמדובר בסיקור אמיתי.

כתבה אחת כזו, שווה יותר מהרבה כתבות יח”צ שתולות, המשוגרות ממחשב מרכזי היישר אל תיבות המיילים של העיתונאים, שאולי נהנים לקבל חומר מוכן, מבלי שיצטרכו לעמול עליו.

עוד רעיון פשוט: בשנים האחרונות יישרה ש”ס קו עם האחות יהדות התורה, בפרט עם דגל התורה. זה בסדר לפעול בשילוב כוחות למען עולם התורה, למען חוק הגיוס המתוקן, ולמען יתר האינטרסים החשובים לציבור החרדי. אבל ש”ס חייבת לזכור כל העת שהיא הוקמה לא למען הציבור האשכנזי, כי אם למען הציבור הספרדי. ציבור בני התורה הספרדי, אבל גם ציבור ‘השקופים’.

בעוד בני התורה יצביעו בכל מקרה למפלגה חרדית, ויעשו ככל אשר יורו להם, ‘השקופים’ צריכים סיבות טובות לעשות זאת. פעילות של ש”ס נגד אפליה של תלמידות בסמינרים (גם אם הפעילות תרגיז חברים ב’דגל’, ניתן להסביר להם שהאינטרס המשותף הוא ‘ש”ס חזקה’) – היא רק דוגמה אחת לפעילות מחויבת המציאות.

2.

הדבר השני שעובר על ש”ס, והוא בעצם קרן אור באפילה, הן חקירות המשטרה.

כפי שהדברים נראים כעת – אם לא יחול, כמובן, שינוי דרמטי – כתב אישום נגד אריה דרעי לא נראה באופק. עושה רושם שמעבר לסעיף עבירות מס, חוקרי המשטרה לא ממש מצליחים להדק את חגורת סעיף השוחד. צריך לזכור שסעיף שוחד הוא סעיף שמאוד קשה להוכיחו. צריך את החלק של ה’מתן’, אבל גם את החלק של ה’תמורה’.

אם נחזור אל הסקרים, ברור שלחקירות המשטרה היה אשם תורם כבד מאוד בירידת הפופולריות של המפלגה בציבוריות הישראלית בכלל, ובציבור ‘השקופים’ בפרט.

ארבעת המנדטים עליהם עומדת כעת המפלגה הם מנדטים של בני תורה, שיצביעו למפלגה חרדית, יהיה אשר יהיה. אם אכן יתברר בסופו של יום שהתיק נגד דרעי אינו מחזיק מים, או לחילופין הוא תיק של עבירות מס בלבד, המצב עשוי להשתנות. לא שמותר להעלים מיסים, אבל אין להשוות את החומרה הציבורית של עבירת מס לזו של שוחד.

למה זה חשוב?

אז ככה: לפני מספר חודשים דיווחתי על התארגנות מאחורי הקלעים לקראת ה’יום שאחרי’ לכתו של דרעי. למעשה, עצם ההדלפה על ההתארגנות ליבתה את האש, והיא עצמה, מעצם טבעה, עלולה לרסק את המנדטים של ש”ס. העיתונאים מברכים, כמובן, על כל הדלפה, אבל צריך לדעת שהמדליפים הם שנושאים באחריות.

פגישת הרב יעקב כהן עם הגר”מ מאזוז. צילום: באדיבות המצלם

מאז הודלפה תכנית המגירה על ‘היום שאחרי’ ועד היום, השתתקו כל ה’עושי שלום’ ושקעו בשנת חורף.

3. 

 השבוע הם התעוררו מחדש. ביום ראשון בבוקר דיווח מתי טוכפלד ב’ישראל היום’ על פגישה שנערכה במקום סודי במוסדות ‘כסא רחמים’ בין אחד מחברי מועצת החכמים של ש”ס לבין גורם ב’כסא רחמים’.

לפני מספר חודשים שוחחתי עם בכיר בש”ס, באחד מערי הארץ. הוא סיפר שיצא לו פעם להיפגש עם גורם ב’כסא רחמים’, וחיש מהר מצא עצמו משולב במדורי הרכילות והפוליטיקה, תחת השאלה: האם הוא עורק ל’יחד’?

מאז הוא מקפיד שלא להיפגש עם כל גורם אופוזיציוני לש”ס. “למה לי להטעות את ש”ס כאילו כוונותיי אינן בכיוון של לויאליות”, אמר לי. “הרגשתי שמנצלים אותי”.

אז אני לא חושבת חלילה שמישהו ניצל פגישה של אלי ישי עם חבר במועצת החכמים כדי להטעות עיתונאי. אני מאמינה למתי טוכפלד, שאכן הייתה שיחה. אני אפילו יכולה לתאר לעצמי שבמהלך אותה שיחה אמר חבר ‘המועצת’ דברי ביקורת על ש”ס, וגם שוחח על אופציית הריצ’רץ’ – שילוב נציגי יחד ברשימת ש”ס.

אחרי הכול, זה טבעי ולא אומר דבר על אי נאמנותו לתנועה, שהוקמה על ידי מרן הגר”ע יוסף זצ”ל ואשר בראשה עומד כיום חכם שלום כהן. מותר לבקר. השאלה מה עושים עם פגישה כזו ואיך מפרשים אותה.

לטעמי, הפרשנות הנכונה היא שהפגישה אינה מסמלת דבר.

מדוע? משום שהיחיד שיכול להדיח את אריה דרעי ו/או להחליט על מודל ריצ’רץ’ עם ‘יחד’ של אלי ישי הוא חכם שלום כהן. כל עוד לא נשמעה הוראה כזו בקולו – ‘הכול דיבורים’.

גם בעת שבנו, הרב יעקב כהן, חתר לכיוון הריצ’רץ’, המהלך לא הבשיל לכדי מעשה, באשר אביו – חכם שלום, לא הביע הסכמה או נכונות למהלך מסוג הזה.

ביקורת על הנעשה בש”ס הייתה גם בחיי הגר”ע יוסף, גם מצידו וגם מצד בני ביתו – ולא פעם אחת. המשמעות לא הייתה שמישהו מתכוון להדיח את היו”ר דאז אלי ישי. המשמעות הייתה שיש ביקורת – ובזה תם הסיפור.

אגב. אני במקום דרעי הייתי מזמינה את אותו חבר מועצת חכמים, יושבת איתו לשיחה גלוית לב – ושומעת  את הביקורת. זו לא בושה שיש ביקורת נגדך, שכן מי שלא עושה – לא טועה, ומי שעושה – תמיד יספוג גם ביקורת.

אלי ישי והצמוד מני חדד. צילום: Yonatan Sindel/Flash90

4.

ספין נוסף שמתפזר בתקופה האחרונה כנוצות ברוח היא שאלת חבירת ‘יחד’ לליכוד.

כמדומני, שרק מי שלא מכיר היטב את הליכוד, יכול לחשוב שיש היתכנות למהלך כזה. כדאי להזכיר: ערב הבחירות לממשלת נתניהו השלישית חברה ‘ישראל ביתנו’ לליכוד. הייתי בגני התערוכה בערב שבו אושרר החיבור הלא ממש הגיוני הזה; שמעתי הרבה קולות נזעמים, אבל בסופו של יום החיבור יצא לדרך. ליברמן שכנע את נתניהו שהחיבור יביא יותר מנדטים מריצה נפרדת.

הסוף גלוי וידוע. לא רק שהשידוך לא ממש עלה יפה, אלא שהליכוד לא הביא תוצאה מרשימה באותן בחירות. איפשהו באמצע אותה קדנציה התגרשו שני הצדדים, ומאז יש רוב בליכוד שכמעט נשבע שלעולם לא יאשר חיבור נוסף. לא עם ‘הבית היהודי’, לא עם ‘ישראל ביתנו’ ובטח לא עם ‘תקומה’ או עם ‘יחד’. כך שריצ’רץ בליכוד, נשמע כמו חלום הזוי.

ומה באשר לשריון אישי של אלי ישי בשורות הליכוד? גם כאן מדובר במשהו שאין לו היתכנות.

ראש הממשלה הוא אדם חכם. הוא מבין שמעבר למנדט-שניים שיביא לו שריון כזה (אם יביא), הוא מסתכן בכך שאחרי הבחירות ש”ס לא תיכנס לממשלתו. תגידו מה שתגידו על ביבי, טיפש הוא לא.

מעבר לכך, בבירור שערכתי לא מצאתי שום אשרור שישנה מחשבה או בדל מחשבה בכיוון. כך שהידיעות בנושא אינן אלא בגדר ספינים חמודים. גם קלטת ל’ליכודיאדה’ מעולם לא הובילה בפועל שריון של מועמד לשורות הליכוד.

חשוב להזכיר דבר נוסף: גם אם ברוך מרזל יצעד שוב בבחירות הבאות יד ביד עם ‘יחד’, מה שלא ברור כי אכן יתרחש, עדיין לא ברור מדוע הפעם כן יעברו את אחוז החסימה. מה גם שמדובר בצעד שכרוך בהוצאה כלכלית לא פשוטה. במצב בו בקושי הצליחו לסגור חובות מההבחירות הקודמות, לא ברור איך יצעדו שוב למהלך נוסף ולא בטוח במאת האחוזים.

5.

אבל נחזור לש”ס.

השבוע האחרון היה מהשבועות שאריה דרעי היה רוצה לשכוח. זה החל עם ‘השבעה’ של יהודה גליק והסתיים בהתפטרות-שלא-היתה של דוד אזולאי.

האם באמת התכוון דרעי לזלזל בח”כ יהודה גליק? ברור שלא. אבל זה בדיוק הרגע בו דרעי היה זקוק ליועץ חכם לצידו. אחד שיאמר לו: זה נכון שכחרדי כל אחד מאיתנו ישמח לקום מ’השבעה’ למען השבת, אבל יהודה גליק גם בהצבעה הראשונה למען ‘חוק המרכולים’ לא יצא מגדרו.

דוד אזולאי. צילום: פלאש90

בהצבעה ההיא אף ירה ח”כ אורן חזן בלי הכיפה חיצים בגליק חובש הכיפה: “השתגעת? תצביע נגד השבת?”

דרעי, מן הסתם, לא היה מודע לכך. אבל זה בדיוק תפקידו של יועץ צמוד. להסביר שגליק בוחן את ההצבעה על חוק המרכולים כחלק מעסקה על סיגריות וחוקי עישון. במצב כזה, אין ספק שדובריו יציירו את דרעי כמי שפגע בציפור הנפש של היושב ‘שבעה’, בין אם התכוון לכך ובין אם לא.

כעת, לך תצעק, לא התכוונתי, רק ביקשתי פסק הלכתי. דבר לקיר. אבל הכתובת כבר רשומה שם.

כך גם בפרשת דוד אזולאי. נכון להיום השר לענייני דת חזר לעבודתו, כשבליבו הוא פגוע. הוא לא יאמר זאת בפיו, אבל אין לי ספק שזו תחושתו.

האם דרעי התכוון לפגוע ביהודי שמחלים ממחלה קשה? סביר להניח שלא. אבל איכשהו, ככה זה יצא בתקשורת. דובר טוב לצידו היה מונע גם את תאונת הדרכים הזו. הוא היה מסביר שגם להוציא בעת הזו ידיעה על תזוזה של עפרון במשרד הדתות, תהיה שגיאה.

לא משנה מי היה זה שבפועל הדליף לתקשורת את הכוונה להזיז את אזולאי ממליאת הכנסת לטובת בנו. הייתה זו שגיאה שהסבה לש”ס נזק אלקטוראלי – והרימה להנחתה לכל שונאי דרעי. אלה מיהרו להוציא מהנפטלין את מילות הקסם “איבד את הסיעתא דשמיא”, “אכזר”, “מזל נאכס”.

כאילו שהאופוזיציה של דרעי נמצאת בשיא שעתה היפה, שעה שהיא נלחמת עם ד”ר שלמה קרעי על אותה משבצת בליכוד, ומתלהבת מכל תמונה של חבר מועצת החכמים עם אחד מרבניה.

6.

ומה באשר לשלום הספרדי?  בחזון אחרית הימים, אין ספק ששלום הוא דבר יפה. גם אין ספק שריצ’רץ הוא חלום פסטורלי.

אבל האם יש היתכנות למהלך הזה? האם לא מדובר על טפטוף תקשורתי שלא יוביל לשום מקום? הרי בין שני הצדדים שוררת איבה כזו, שקשה לחשוב כיצד ניתן להושיב את שניהם סביב שולחן ממשלה אחד, סביב שולחן סיעה אחד.

תעמדו במסדרון בימי שני ותראו את ליצמן, יו”ר הצד האחד של הריצ’רץ ביהדות תורה, צועד לצד גפני – יו”ר הצד השני של הריצ’רץ, ולא תראו שם כמויות של איבה ואי אמון. אז נכון, לא פעם הם מתדרכים זה נגד זה, כועסים, חובטים, אבל לא מושכים זה בשערות זה בשנאה תהומית.

שני ריצרצ’ים. צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מאחר ונכון לרגע זה איש במשטרה עוד לא המליץ להגיש כתב אישום נגד דרעי, ומאחר וכלל לא ברור מה טיב ועובי החשדות נגדו, חבל לרתום את הסוסים לפני שהגיעה המרכבה – שאולי גם לא תגיע. לדבר כיום על שלום ספרדי, יהיה ריאלי הרבה פחות מלדבר על שלום בין ישראל והפלשתינים, להבדיל כמובן.

אז עשו לעצמכם טובה. גם אם תראו את אריה דרעי ואלי ישי חוצים יחד במעבר חציה ירושלמי, אל תמהרו לשלוף שמפניות ולהכתיר את המהלך כ”שלום”.

זה רחוק, רחוק מאוד.