הכישלון של חוק הגיוס: רק חרדי אחד התגייס מאז חודש מרץ

כישלון מהדהד: רק חרדי אחד בגילאי 22-28 התגייס לצה”ל, מאז חוקק חוק הגיוס לפני כארבעה חודשים. כך עולה מנתונים שהציג היום (שלישי) צה”ל בוועדת המעקב ליישום חוק השוויון בנטל, בראשות ח”כ איילת שקד.

בדיון המיוחד שקיימה ועדת המעקב ליישום חוק השוויון בנטל,  הוצגו על ידי צה”ל נתונים עדכניים על התקדמות יישום חוק הגיוס החדש, שחוקק במרץ השנה.

הוועדה ביקשה לבדוק היום האם צה”ל והשירות האזרחי אכן עומדים ביעדים שהוצבו להם במסגרת החוק, זאת כיוון שהממשלה צריכה להחליט תוך עשרה ימים האם הם עמדו ביעדים – ואם לא, האם לקנוס את הישיבות החרדיות, כפי שנקבע בחוק השוויון בנטל.

אלה הנתונים: מתוך קבוצת הגיל של בני 22-28, שאמורה לקבל פטור מלא, אבל מוצע להם לשרת בצה”ל או בשירות אזרחי – מתוך 2,996 תלמידי ישיבות חרדיים שהוזמנו לבקו”ם התייצבו רק 1126 (38%), מתוכם רק אחד נענה להצעה להתגייס. 15 הופנו לשירות אזרחי ו-20 עדיין מתלבטים. 1,090 מתייצבים קיבלו את הפטור המלא.

מתוך קבוצת הגיל של בני 18-22, שאמורה לקבל דחיית שרות, הוזמנו עד כה לבסיס קליטה ומיון 3,357 תלמידי ישיבות חרדים לצורך קבלת דחיית השרות, אולם רק 40% מהם טרחו להתייצב.

צה”ל דיווח לוועדה כי כמעט ועמד ביעד שהוצב לו – של 2,000 חרדים מתגייסים לשרות הצבאי בשנת הגיוס 2013-2014. לפי צה”ל, התגייסו 1,972 חרדים – מתוכם 863 למסלול קרבי במסגרת גדודי ‘נצח’, 819 למסלולים המקצועיים המכונים ‘שחר’ ו- 290 התגייסו במסגרת רגילה ליחידות צה”ל השונות.

יחד עם זאת צוין, כי מאז אישור החוק החדש, כ-60 אחוז בממוצע מהחרדים שקיבלו זימון להגיע לבקו”ם בחרו שלא להתייצב. נציגי צה”ל הסבירו כי להערכתם האחוז הנמוך מקורו בעיקר בעניין טכני. “בחודשים האחרונים אנחנו מזהים האטה במספר החרדים שמתגייסים לצה”ל. ירידה זו מוסברת להבנתנו בשיח שהתפתח ברחוב החרדי לאור חקיקתו של החוק החדש”. לעומתם, ח”כ מאיר פרוש, טען כי מדובר בהחלטה אידיאולוגית של אותם צעירים, שאינם מעוניינים להתגייס.

כמו כן, דווח בועדה כי לראשונה החלו לפעול שתי ישיבות הסדר חרדיות בחיספין ובמכון לב בירושלים, שבהם לומדים בסך הכל 50 חרדים. ח”כ משה גפני טען: “אין דבר כזה ישיבת הסדר חרדית, מדובר בבלוף”.

מנכ”ל רשות השירות הלאומי, האזרחי שלום ג’רבי, דיווח לוועדה שמאז מחודש יולי 2013 עד יולי 2014 הצטרפו לשרות האזרחי רק 800 חרדים, אולם בחודשים האחרונים מאז חוקק החוק נרשמת האטה משמעותית בפניות של חרדים – בגלל התנגדות בציבור החרדי לחוק שלווה בסנקציות פליליות.

לאור הנתונים האלה המליצה הוועדה לממשלה להוריד את יעד הגיוס לשירות האזרחי שעמד על 1,300 חרדים בשנה הראשונה לישום החוק ל-800 בלבד, כיוון שבמשך חודשים ארוכים במהלך השנה האחרונה לא ניתן היה להצטרף לשירות האזרחי – משום שמשרדי הממשלה הנוגעים בדבר לא תקנו תקנות בנושא.

ח”כ שקד דרשה מנציגי משרד המשפטים ומשרד הביטחון לתקן את התקנות בתוך שבוע.

מיכל צוק, המשנה למנכ”ל משרד הכלכלה, דיווחה לוועדה כי מינואר 2014 ועד היום פנו למרכזי ההשמה החדשים לציבור החרדי 1,500 גברים חרדים ו-1,100 נשים חרדיות. בסך הכל מטופלים במרכזי ההשמה של המשרד 9,500 חרדים.

לדבריה, למשרד הכלכלה 3 יעדים בנושא תעסוקת חרדים: האחד – טיפול בפרט, טיפול במעסיקים ותשתיות. ברמת התשתיות פתחו מוקד מידע טלפוני זמין עד 10 בלילה וכן אתר אודות כלי הסיוע למי שמעוניין ללמוד או לעבוד. ישנם נציגים בשטח בבקו”ם, כאשר חייל מקבל פטור הוא יכול לגשת לנציג ולברר איתו על אפשרויות התעסוקה, וכן מרכזי ההכוון הנמצאים בערים ופועלים יחד עם הקהילה. כמו כן ניתנים כלים למעסיקים, מסלולי תעסוקה לסבסוד שכר, כלים לעסקים קטנים ובינוניים.

ח”כ משה גפני אמר כי מוקדם עדיין על סמך הנתונים שהוצגו היום לקבוע האם חוק השוויון בנטל נכשל.

שחר אילן, סמנכ”ל עמותת חדו”ש לחופש דת ושוויון, אמר בתגובה לנתונים שהוצגו בדיון: “מביך שעוד לא התחיל יישום החוק וכבר צריך להתחיל לעדכן את היעד לשירות אזרחי, בייחוד שיעד שנת הגיוס 2013 היה קל כל-כך. קשה להאמין שזה קורה בגלל מחדלים בירוקרטיים. הגיע הזמן שלא רק הציבור יגלה עניין בשילוב חרדים בצבא ובשירות אזרחי – אלא גם משרדי הממשלה. מתברר שמתנגדי הגיוס החרדיים לא צריכים להיאבק. המדינה עושה את העבודה בשבילם”.

עוד אמר אילן: “נתוני הצבא לפיהם מכל חמישה תלמידי ישיבות שמוזמנים ללשכה – מגיעים שניים, מדאיגים מאוד. יכול להיות שמדובר באמת בבעיות טכניות, אבל קיימת שאלה קשה האם לא מדובר בחלק מהמקרים במרי אזרחי”.

ח”כ מוטי יוגב  החבר בוועדה אמר בעקבות הצגת הנתונים: “אלו פירות החקיקה הכפייתית שיש מי מחברי הכנסת שחשבו שכך יובילו להגברת גיוס החרדים. בפועל האוירה ברחוב החרדי כתוצאה מהחוק הפכה למתנגדת לגיוס.

“במידה והתהליכים ימשיכו בחקיקה כפייתית ולא בהידברות והשבת אימון עם ראשי המיגזר החרדי, אזי אנו עוד עלולים להגיע לפסקי רבנים נוספים נגד הגיוס ולגיוסם של החרדים להפגנות ולמלחמות יהודים ולא למלחמות ישראל.”

יוגב הוסיף: “חוק השיויון בנטל עוד יסתבר כ’חוק פיגוע’ בגיוסם ובהשתתפותם של החרדים בצה”ל ובשירות הלאומי. יש עתיד מתנגדים להזנה בכפייה של מחבלים אבל חושבים שאפשר לגייס בכפייה חרדים. לא חקיקה כפייתית, רק הידברות עם ראשי הציבור החרדי תביא לחיזוק גיוסם לצה”ל ולשירות הלאומי”.

ח”כ אלעזר שטרן תקף את נציגי משרדי הממשלה ואמר: “מדובר בזלזול מביש. לא יתכן שניסוח התקנות לוקח יותר מחודש”.

בהמשך הדיון הוחלט כי לנוכח הפערים ביעדי הגיוס ולאור העובדה שלא ניתן בשלב זה להמשיך לגייס, כל זמן שלא נוסחו התקנות הדרושות, הוועדה המליצה להוריד את יעדי הגיוס לשנה זו בשליש.

יו”ר הוועדה ח”כ איילת שקד ציינה כי הקשיים מקורם בחבלי לידה לנוכח הזמן הקצר שעבר מאז אושר החוק. ח”כ שקד ביקשה לערוך בימים הקרובים דיון על התקנות שטרם אושרו וכן לקיים ביקור בבקו”ם ובלשכות התעסוקה של החרדים, כדי ללמוד מקרוב את פעילות הגופים לנוכח אישור החוק.