השופט על ההפרדה באקדמיה: “רוצים שהחרדים יהיו בגטאות”?

אליעזר היון
|
י' טבת התשע"ח / 27.12.2017 22:25
דיון טעון התקיים בביהמ”ש העליון סביב סוגיית ההפרדה בין גברים לנשים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל • שופטת העליון ברון: “האם ההפרדה תיעצר באוניברסיטאות”? • הרב עו”ד ליפל לחרדים 10: “אם ההחלטה תתקבל אני חושש ממדרון חלקלק שיגמר בביטול ההפרדה בבתי הכנסת”

האם הסטודנטים החרדים יוכלו ללמוד במרחבים ציבוריים נפרדים לגברים ונשים? בג”ץ דן היום בעתירה שהגישו פרופסורים נגד התוכנית לשילוב חרדים באקדמיה שמובילה המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג), כך דווח באתר ‘הארץ’.

בתום הדיון הודיעו השופטים כי ידונו בטענות הצדדים ויכריעו אם להיענות לבקשת העותרים ולהוציא צו על תנאי בעניין. תשובת השופטים תינתן בכתב.

משני צידי המתרס עמדו נציגי הסטודנטים החרדים ונציגי הארגונים העותרים כנגד ההפרדה. נציגי העותרים דרשו לאסור את פעילותן של מסגרות הלימוד המציעות לימודים לגברים ולנשים בנפרד בטענה כי ההפרדה פוגעת במעמד הנשים, מאידך קבוצת סטודנטים חרדיים, בראשות עורכי הדין הרב משה ליפל, דבורה מילר דרשו לאפשר לכל סטודנט ללמוד במסגרת נפרדת מטעמי דת, ככל שיחפוץ בכך.

על פי הדיווח, חרף התבטאויות השופטים לאורך הדיון, קשה להבין להיכן נוטה עמדתם. כך, בין היתר, השופט מלצר אמר כי הפרדה בין נשים לגברים באקדמיה היא לא מצווה מהתורה. עם זאת, מלצר הוסיף כי באקדמיה יש המבקשים להשיל מהחרדים את זהותם החרדית.

עמדת המל”ג שהוצגה בדיון היא שהפרדה בין גברים לנשים באקדמיה אכן עלולה לפגוע בשוויון בין גברים לנשים, אולם שהתוכנית שגיבשה המועצה מאזנת בין הצרכים של הסטודנטים החרדים לערכי האקדמיה בצורה מידתית.

ליפל

נציג הסטודנטים החרדים עו”ד הרב ליפל אמר כי אם לא תינתן להם אפשרות ללמוד בנפרד מנשים, הם לא ילמדו כלל, ונציגת הסטודנטיות החרדיות דבורה מילר הוסיפה כי אם לא היתה ההפרדה הנהוגה היום – הן היו ממשיכות לפנות כמעט אך ורק ללימודי הוראה, ולא היו מגיעות למקום שבו הן נמצאות היום.

לדבריו של ליפל, להבדיל מפסקי דין האוסרים הפרדה בשל חשש פגיעה במופלים במקרה החרדי, גם הגברים וגם הנשים מבקשים ללמוד בנפרד.

מדרון חלקלק?

במהלך הדיון פנה השופט מלצר לנציגת הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, המתנגדות להפרדה בגין פגיעה במרצות, שאינן יכולות ללמד את הסטודנטים החרדים – והטיח בה: “אתם רוצים שהחרדים יישארו בגטאות”.

מאידך טענה השופטת ברון בדיון כי המסלולים המופרדים מונעים מנשים חרדיות לפנות למסלולים הרגילים שבהם לומדים גברים ונשים יחד. “הסטיגמה החברתית והדרישה של הקהילה מונעות חופש בחירה אמיתי”. היא הוסיפה כי היא חוששת מ’מדרון חלקלק’ ושאלה: “מי לידינו יתקע שההפרדה בין גברים לנשים תיעצר באוניברסיטאות?”

עו”ד הרב ליפל, אנו בפני מדרון חלקלק?

“אם חלילה העתירה תתקבל המדרון החלקלק יהיה לכיוון ההפוך. במידה וייאסרו לימודים בהפרדה אנו נעמוד בפני מדרון שבמהלכו ייאסרו לימודים נפרדים בסמינרים, חופים נפרדים יוצאו אל מחוץ לחוק, ואפילו בבית כנסת עזרת הנשים תרד לעזרת הגברים. השופט מלצר ציטט את השופט ג’ובראן ששאל אם יבא יום וגם חדרי השירותים הנפרדים יבוטלו”?

ובכל זאת, מה תאמר לחוששים מהרס הצביון החילוני באוניברסיטאות?

“אז הם חוששים, האם זהו טיעון קביל? אני לא חושש מכך שהבת שלי לא תלמד בהפרדה? מלבד זאת המציאות בשטח מוכיחה כי במחלקות רבות כמו סיעוד ועבודה סוציאלית אין כמעט גברים כך שדה-פקטו יש ‘הפרדה’ ולבסוף, דווקא אנחנו מקדמים בטיעונינו את הנשים. כיום שיעורם של הנשים וסיכוייהם להתקבל באוניברסיטאות נמוך כידוע, אם ‘חלילה’ תבוצע הפרדה ונשים תלמדנה, סיכוייהן ללמד יצמחו וישתוו לגברים”.

מה ההבדל בין עבודה המתבצעת במרחב מעורב ללימודים ללא הפרדה?

“כל גדולי הדור אסרו לימודים מעורבים, נקודה. זו היא הוראה כללית. יש כאן ניסיון פטרנליסטי להתיך אותנו אל הכור החילוני ולחנך אותנו כמו שהם רוצים, משל התרבות שלהם טובה יותר ונעלה יותר. לגבי עבודה זו היא הוראה פרטנית לכל אדם המבקש לעבוד והוא מתייעץ עם רבו אם הדבר מותר לו. ידידי ד”ר חיים זיכרמן הוסיף בדיון כי בעבודה להבדיל מלימודים, אדם טרוד בעיסוקו ומכאן שאין להשוותה ללימודים בסביבה מעורבת”.