התרגיל החדש של הממשלה: נתניהו “יאציל” מסמכויותיו לליצמן

שרי רוט
|
ט' טבת התשע"ח / 27.12.2017 14:18
בשבועות האחרונים ‘שוברת’ הממשלה ראש בניסיון לפתור את הפלונטר שנוצר במשרד הבריאות • ביום ראשון תעלה הצעת חוק, שתנסה להביא לפתרון ולהעביר לידי ליצמן, כסגן שר, את השליטה במשרד • שאלת השאלות: האם בג”צ יקבל את התיקון לחוק, במקרה שבו תוגש עתירה?

ביום ראשון הקרוב תעלה הצעת חוק מיוחדת בוועדת שרים. מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שהועלתה ע”י שרת המשפטים איילת שקד.

מטרת ההצעה לפתור את הפלונטר שנוצר במשרד הבריאות עם פרישתו של שר הבריאות יעקב ליצמן בעקבות חילולי השבת ברכבת ישראל ולאחר שקיבל הוראה מהאדמו”ר מגור שלא להמשיך לשבת סביב שולחן הממשלה כשהוא אחראי בעצם לחילולי השבת, באופן עקיף.

מאז ועד היום ממשיכים אנשי ליצמן בתפקידיהם במשרד, כאשר שר הבריאות בפועל הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. המצב אינו תקין ומביא לבעיות בשטח, בין השאר הפלונטר שנוצר בפגיה בבית החולים מעיני הישועה, כפי שפורסם ב’חרדים 10′.

בשיחות מסדרון של משפחות הפגים עם גורמים בצוות בי החולים הפנו החחט אצבע מאשימה לכיוון משרד הבריאות, שלדעתם מעדיף את בית החולים שהוקם באשדוד על פניהם. במשרד הבריאות טוענים כמובן את הטענות מכל וכל, אבל ברור כי עצם המצב בו אין שר בריאות מסודר ובעל כתובת מסודרת במשרד, הוא מצב לא בריא.

על פי ההצעה החדשה במשרד בו מכהן ראש הממשלה כשר הוא יוכל להאציל סמכויות לסגן השר בו יבחר.

“סעיף 33 לחוק יסוד הממשלה אשר עניינו “אצילת סמכויות” קובע כי שר רשאי לאצול סמכות הנתונה לו על פי חוק…לידי עובד ציבור. זאת למעט סמכות להתקין תקנות. בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר אצילת סמכויות לסגן שר נקבע על יסוד פרשנות החוק ועל יסוד שיקולים נוספים הנובעים ממבנה המשטר החוקתי בישראל ומעקרונות היסוד של השיטה המשפטית כי סגן שר אינו בגדר “עובד ציבור” לעניין סעיף זה ומכאן כי במצב המשפטי הקיים שר אינו רשאי לאצול מסמכויותיו הסטטוטוריות לסגן שר. בהנחיה מצוין בין היתר כי…סגן שר אינו מפעיל סמכויות סטטוטוריות עצמאיות אלא הוא פועל בכנסת ובמשרד שנתמנה לו “בשם השר שמינה אותו ובמסגרת העניינים שמסר לו”…לשון זו משקפת את תפיסת המחוקק באשר למהות ולהיקף תפקידו של סגן שר כמסייע לשר”.

“הממשלה מבקשת כעת לאפשר במשרד שראש הממשלה מכהן בו כשר, הפעלת סמכויות סטטוטוריות הנתונות לשר בידי סגן שר שמונה באותו משרד”.

השאלה הגדולה היא האם עתירה נוספת לבג”צ, נניח בידי מפלגת ‘יש עתיד’ שעתרה בנושא גם בפעם הקודמת, לא תביא לביטול תיקון החוק, בו יראה בג”צ דרך עקיפה בלתי סבירה.