הסרטון של נערות ערביות צעירות, תושבות נבי סאלח, שמעליבות, פוגעות ומשפילות חיילים, הביך את הצופים וגרם לחרדה בקרב המון העם.
אם כך נראים חיילינו, פוחדים לגעת בזבוב, אז איך אפשר לסמוך עליהם? איך?
המקרה הזכיר לי מקרים דומים, שאולי ייראו על פניהם שאינם קשורים, אבל הם שלובים אלו באלו:
כולנו שומעים לאורך כל הזמן על מורים, הפוחדים מהילדים בכיתה ועל ילדים שעושים שפטים במוריהם. אנחנו גם עדים לכך שילדים מצפצפים על הוריהם, לא מקשיבים לדבריהם, ועושים ככל העולה על רוחם.
מה קרה לנו שהתהפכנו בין דור? אם פעם היה חשש מפני מורה, הייתה יראה והיה כבוד – היום נגוזו כל אלו, ומה שנשאר זה רק בלגן היסטרי בבתי הספר וזלזול במי שגדול ממך.
אם פעם היה פחד מפני הורים והיה כבוד כלפיהם, היום אלו כמעט ואינם קיימים, ומה שנשאר זה הרבה מאוד שאלות תלויות באוויר וריצה ליועץ משפחתי שיורה מה לעשות.
כמנחת הורים וזוגות העובדת כבר שנים עם משפחות, אני יכולה לומר בוודאות שמה שקרה בבתים שלנו, בבתי הספר שלנו ובשטח הציבורי, הוא תוצאה מנטילת סמכות מיד המבוגר האחראי, מבלי לתת לו תחליף הוגן.
ראו מה היה לנו: בעבר היו המורים משתלטים על תלמיד שסרח באמצעות הכוח. מכים בסרגל על ידו, מושכים אותו באזנו, או דוחפים אותו החוצה מהכיתה; הורים היו מכים ילד מכות חינוך – והכול בא על מקומו בשלום.
ואז הבינו פתאום שהכוח הוא קללה. אי אפשר להכות ילד כשעושה מעשה רע, כי אין בכך כל לימוד או חינוך, והחליטו בצדק רב לאסור על מורים או על הורים לגעת לרעה בילדים.
כשאומרים לאדם מה לא לעשות, חובה לומר לו מה כן. לכן, יחד עם האיסורים, הנכונים והרצויים, היו חייבים להורות למחנכים מה כן לעשות ואיך בדיוק לנהוג.
לקחו להם את המקל, את השררה, ובעצם את מה שהיה ההגה, מבלי לתת בידיהם משהו נכון וחלופי. באין כל – הפך העולם לשטח הפקר. לשטח כזה, שבו מותר הכול. שהותרה בו הרצועה. לשטח שאין שום דבר שבו יכולים לנפנף מול מי שאינו נוהג כשורה.
כך בחיי הכיתה, כך בחיי המשפחה, וכך בחיי הקהילה.
כדי שחיילינו לא יעמדו ויספגו עלבונות, כדי שהמורים לא ימצאו את עצמם נחבלים ומדממים, כדי שהורים לא ירגישו אבודים ואומללים, נצטרך במהרה להשיב את הכבוד למכובדים.
ילד לא ילמד לכבד את הוריו, אם הם לא יכבדו את עצמם; תלמיד לא ידע לכבד את מוריו, אם הם לא יגנו על עצמם ויכירו בערך גדלותם.
פלסטינים ואחרים לא ידעו לכבד חייל, אם הוא לא ידע לעמוד בגאון מול תוקפיו.
בואו נחפש את הדרך להחזיר את הכוח לידי מי שהוחלש בשנים האחרונות, כי אחרת, אנה אנו באים.