נרות חנוכה הקטנים ניצחו בסופו של דבר

הבה נקווה שהאור של חנוכה והמתיקות של הסופגניות יפיגו מעט את הקדרות והחמיצות שירדו על מרבית כלי התקשורת הישראליים, עם הכרזת נשיא ארצות-הברית על ההכרה בירושלים כבירת ישראל.

אולי הנרות הדולקים ושמחת החג יגברו על האכזבה לנוכח התנפצות התחזיות והאיומים של הפרשנים למיניהם, כי צפוי לנו גל אלימות שטרם ידענו כמותו, בשל אותה הכרה אמריקנית בירושלים.

אם היה למישהו ספק עד כמה ההכרזה הזאת חיובית מבחינתנו, דיי לראות את תגובת אויבינו, את תסכולו של האיחוד האירופי, ואת טורי הדיכאון בחלקים גדולים של העיתונות הישראלית, כדי להבין שדבר גדול ונפלא קרה כאן.

“מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי” – על-פי עמדת אויביי אני יכול להחכים ולדעת מה נכון וטוב בעבורי.

‘מוסיף והולך’ שלנו

לפני כעשרים שנה חגגנו את חנוכה באווירה שונה לגמרי. ראינו את העולם כולו סוגר עלינו, ואת המעצמה הגדולה הולכת עם הערבים נגדנו. בשעה שהדלקנו את הנר השני של חנוכה, השתתף נשיא ארה”ב בחגיגה של אויבינו בעזה, שבה חגגו הללו את הישגיהם.

כדאי לצטט דברים שנכתבו בטור זה באותם ימים:

“הדוברים באותה עצרת הציגו תמונה של ‘מוסיף והולך’ מבחינתם, שהיא ‘פוחת והולך’ מבחינתנו. הם דיברו על הארץ שלהם, שבה ישבו מימי קדם, ושנושלו ממנה. הם הזכירו את המצוקה של משפחות האסירים (“הלוחמים האמיצים” בלשונם). הם ציינו את ‘תכנית החלוקה’ שלא נתבצעה. והם חגגו על ההתקדמות לעבר מדינה עצמאית שבירתה ‘ירושלים הקדושה’.

“מי שהקשיב היטב לדברי הערבים באותו כינוס חש את האיבה הכבושה הנודפת משם כלפינו. בהיסטוריה שלהם אנחנו כלל לא קיימים כעם (…) שלום בפיהם אין פירושו חיים ביחד, התחשבות הדדית, אחווה בין בני-אדם. לשלום יש פירוש אחד ויחיד מבחינתם – הגשמת מאווייהם ושאיפותיהם. הם ניסו להשיג זאת בטרור ובשפיכות דמים, וכשנכשלו פנו לדרך העורמה והמשא ומתן. הם אינם מרגישים שבניהם, שרצחו בדם קר נשים וילדים, הם פושעים וחיות אדם. בעיניהם הם ‘לוחמים גיבורים’ (…)

“וכך עמדנו השבוע, זה מול זה: חנוכה מול עזה. זרקורי התקשורת כולם היו מופנים לעזה, אבל אנחנו ישבנו בבית והדלקנו נרות חנוכה. הבטנו בשלהבות המרצדות וידענו שהנרות הקטנים הללו חזקים יותר מכל ההמולה של עזה. ה’מוסיף והולך’ של נרות החנוכה ינצח בסופו של דבר את תחושת ה’מוסיף והולך’ שלהם”.

היד המנווטת לטובתנו

אלה הדברים שנכתבו אז, כאשר לחץ אדיר הופעל על ישראל. התקשורת הישראלית חגגה, וניסתה ליצור רושם שהיריקות בפנינו הן גשמי ברכה. אבל נרות החנוכה ניצחו בסופו של דבר. הגלגל הסתובב, בדרך פלאית.

אין זאת אלא שבורא העולם רוצה להראות לנו עד כמה “לֶב-מֶלֶךְ בְּיַד ה’, עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ – יַטֶּנּוּ” (משלי כא,א).

אירועי השנים האחרונות ממחישים את היד האלוקית המנווטת את המהלכים, והיוצרת מציאות שהיא לטובת עם ישראל וארץ ישראל, לקראת הגאולה האמיתית והשלמה בקרוב.