דייני בית הדין הרבני הגדול חיוו את דעתם לבקשת מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקבי. באיגרת ששיגרו לרב יעקבי כותבים הדיינים בין השאר: “אנו החתומים מטה עיינו בנוסח הצעת החוק ונתקלנו בקושי הלכתי ורעיוני לקבל את התיקון שילדים עד גיל שנתיים יהיו מרבית הזמן אצל אמם. בסעיף המקורי משנת תשכ”ב נכתב שילדים עד גיל שש יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. בבתי הדין הרבניים נהגו בהתאם לסעיף זה במשך כל השנים, כאשר סעיף זה תואם את מה שנקבע בהלכה ובשולחן ערוך. עיקרון העל שנקבע בהלכה ושהנחה את בתי הדין הרבניים קבע שטובת הילד היא שתקבע בסופו של דבר את מקום משמרתו. אנו סבורים שגם כיום יש להשאיר הנחיות אלה על כנם”.
עשרת דייני בית הדין הרבני הגדול מציעים כי בשלב הראשון ובכל זמן שאין המלצה אחרת ואין סיבה של ממש כמו עיקרון טובת הילד המידית, יש להשאיר את ההנחיה המקורית על כנה – דהיינו עד גיל שש. בשלב הבא, כאשר העניין הספציפי יובא להכרעתו של מי שעתיד לפסוק בעניין משמורת הילד, לאחר בדיקת כל הנתונים המשוקללים – הרי שעליו להכריע לפי העיקרון שטובת הילד היא מעל לכול. שילוב של שני הכללים הנ”ל עולים ומשתלבים במסגרת ההלכה והחוק.
חברי בית הדין הרבני הגדול כותבים בחוות דעתם למנהל בתי הדין הרב יעקבי ומציינים שגם מניסיונם המצטבר ורב השנים, יש להשאיר את גיל שש כגיל שלגביו יש את חזקת הגיל הרך, שאם לא כן עלולים להתרבות מקרים בעייתיים רבים. למשל כאשר אב ייקח תינוק בן שנתיים-שלוש ולא ישיב אותו לאמו בטענה שהוא המשמורן המועדף. לדברי הדיינים ומניסיונם עד שהרשות המשפטית תקבל המלצה מלשכת הרווחה לעניין המשמורת המועדפת יחלפו חודשים רבים ללא הכרעה.
באופן מפתיע עמדת דייני בית הדין הגדול תואמת לעמדת ארגוני הנשים המתנגדים לביטול חזקת הגיל הרך.
מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקבי אמר כי “בתי הדין מכבדים את כל הארגונים, גברים כנשים. יש לראות בברכה מגמה של אבות הרוצים להיות מעורבים יותר ויותר באופן חיובי בגידול ילדיהם ובנשיאת האחריות ההורית יחד עם האם. יחד עם זאת, יש לתת מענה למצבים של ילדים רכים כאשר טרם התברר באופן מדויק מהי טובת הילד. בהקשר זה צועדים הדיינים בדרך סלולה שקבעו חז”ל והיא נכונה גם בימינו ותואמת לחוק הקיים”.