1.
באופן רשמי, במפלגות החרדיות לא ממש משחררים מידע בכל הקשור לבחירות המקומיות, שעתידות להתקיים בעוד כ-11 חודשים. מוקדם מדי, אומרים שם.
באופן מעשי, ההתרחשות מתחת לפני השטח מבעבעת. ועוד איך.
זוכרים את הכתבה אחרי שמשה אבוטבול הכריז על ריצה לקדנציה שלישית ועל ההיתכנות להעביר את ראשות העיר לידיים של ‘דגל’? זוכרים שהבהרנו, שמאחר ושנים מושכים בטלית – יתכן שיבוא השלישי, משה אבוטבול, ויכריע?
תראו איך ‘יתד נאמן’ מתייחס לקרב הפנימי ב’דגל’, כאשר מבלי לכתוב זאת במפורש, הוא בעצם מביע אמירה מהדהדת: אבוטבול לא יכריע עבורנו מי יהיה ראש העיר.
איך אומרים את זה, ללא מילים? חכו ותראו.
2.
אבל נתחיל מהסוף.
ביום שני דן בית המשפט העליון, בראשות השופט חנן מלצר ועמו השופטים אורי שוהם ודוד מינץ, בעתירה שהגישה עיריית בית שמש לפני כשלושה חודשים, בבקשה לבטל החלטה של בית המשפט המחוזי שקבע כי העירייה ביזתה את בית המשפט בכך שלא הסירה הלכה למעשה את שלטי הצניעות שנתלו ברחוב חזון איש בשכונה חרדית.
על השלטים מופיעה בקשה לשמירת צביון השכונה ולכבד את התושבים: “בהוראת המרא דאתרא הנשים מתבקשות להימנע ממעבר או שהייה במדרכה זו”. (‘יתד’ אגב נוקט עמדה תוך כדי הדיווח, שימו לב: “המדובר בשלטים שנקבעו על בניינים בתוככי השכונות החרדיות בעיר, עליהם מודפסת ‘בקשה’ לגיטימית לשמור על צביון השכונה ו’לכבד’ את התושבים”).
בעבר הסירה העירייה שלטים דומים, בהוראת בית המשפט, אך החליטה לערער (יתד מדווח: “התושבים סבורים כי במסגרת הדמוקרטיה הנהוגה בישראל מותר עדיין לבקש בקשות שלדעת התושבים מהוות יסוד חשוב באורחות חייהם, כשלא מדובר בחסימת רחובות ושטחים ציבוריים למעבר עוברים ושבים יהיו אשר יהיו”. שימו לב ל’עקיצה’ המופנית לעבר ‘הפלג הירושלמי’).
יתד: “בניגוד לכל היגיון וסברה אנושית ומשפטית, טוענים משפטנים בכירים, בית המשפט לא קיבל את טענות העירייה”.
בסופו של פסק, דחה השופט מלצר (יתד: “אשר לו עבר עשיר של פסיקות אנטי חרדיות”) את הערעור, לא לפני שרמז במהלך הדיון כי לא יהסס לכלוא את ראש עיריית בית שמש, משה אבוטבול, במידה והשלטים לא יוסרו מיידית.
3.
כעת, לתגובות, כפי שפורסמו ב’יתד’:
תגובות משפטיות: “דבריו הפרובוקטיביים של השופט מלצר התקבלו בתמיהה מוחלטת בקרב עורכי דין ומשפטנים בכירים, לצד פרשנים רבים שהרימו גבה מול השיח הבוטה, תוך מתן ביטוי גס ל’אג’נדה חילונית אישית’…
“האם אותו שופט בג”ץ היה מעז לאיים כך במקרה שהיה מדובר בראש רשות ערבית? מדובר בעניין פנימי בשכונה חרדית שמוסכם על התושבים המתגוררים במקום, בו הם מבקשים לכבד את התושבים. לא עצרו אף אחד או אחת מלעבור במקום. בקשה לכבד זוהי זכות אלמנטרית בסיסית במדינות דמוקרטיות, אף שלט דומה לא נתלה מחוץ לשכונות החרדיות המובהקות”.
תגובות תושבים: “גם בקרב תושביה החרדיים של העיר בית שמש ומחוצה לה התקבלה ההחלטה בזעם ותדהמה: ‘יש גבול להתערבות בית המשפט באורח החיים של הציבור החרדי, להגדיר את נוסח הבקשה המודפס על השלט כ’סגירת רחובות’ בפני נשים, זהו סילוף המציאות ורמיסת כל זכות נימוס דמוקרטית הנתונה במדינות מפותחות.
“בהחלטת השופט מלצר נעקרו כל חופש הביטוי והנימוס הקיימים. איומי המאסר כנגד ראש העירייה, מתאימה לשיח של ראשי דיקטטורה. מה שראינו בדיון השבוע חצה קווים אדומים ואסור לעבור על כך לסדר היום”.
אבל שימו לב באופן מיוחד לתגובות “אישי ציבור בעיר”, שאינם מצוטטים משום מה בשמם. כלומר, לא מוגשת תגובת סגן ראש העיר שמוליק גרינברג ולא של משה מונטג – שניהם קודקודי דגל התורה בעיר.
האם הדבר בבחינת, שניים מתקוטטים על תפקיד ראש העיר, והיות וב’דגל’ טרם הכריעו – אז מתעלמים בשניהם?
כך זה נראה לקורא הממוצע. אך בירור מעלה כי שמוליק גרינברג שוהה בימים אלו בחו”ל, ובהחלט פנו אליו בבקשת תגובה, אלא שהדבר לא יצא לפועל מפאת הבדלי השעות. את התייחסות מונטג לא הצלחנו להשיג.
מי שכן מגיב, ובשמו, הוא “חבר הנהלת העירייה ויו”ר סיעת ‘דגל התורה’ בעיריית בית שמש” הרב ישראל סילברסטין: “השופט סימן את המטרה מראש, התנגחות בחרדים, צר לי שבמדינה דמוקרטית משתמש שופט בכוחו כדי להתנגח אידיאולוגית ולפגוע בציבור החרדי. הרי ראש העירייה קיים את פסק בית המשפט, גם אם לא הסכים עם הפסק. אבל לשופט זה לא הספיק. הוא רצה לראות את ראש העירייה על עמוד קלון ובלי סיבה אמיתית חוץ משנאה כלפי המגזר החרדי.
“בשנים האחרונות שרר שקט בעירנו ומצב של חיים משותפים, והשופט בהחלטתו מחפש להדליק את אש המחלוקת בעיר”.
גרינברג ומוטנג. צילום: Yaakov Lederman
ב’יתד’ מסבירים: “סילברסטין הוא יו”ר הסיעה, הדבר מודגש גם בכתבה, ולכן הוא זה שהגיב. כך הדבר בנושאים עקרוניים, שאינם בתחום הפעילות של מונטג או גרינברג, יו”ר הסיעה מגיב. כך נעשה גם בירושלים וגם באלעד”.
מאחר ושופטים מנועים מלהגיב, לא הוצגה, כמובן, בכתבה כל תגובה מצידם.
אבל נדמה שהנקודה המרכזית בכתבה היא…היעדר שמו המפורש של ראש העיר, משה אבוטבול.
האם ביקש מישהו שם למעלה ב’דגל’ להענישו, על ההצהרה כבר כעת כי יתמודד שוב ועל ההכרזה כי יתמוך במשה מונטג, במידה וירוץ?
כפי שדווחנו, ב’דגל’ זעמו על ההתערבות הבוטה של אבוטבול, במה שהגדירו “עינייניה הפנימיים של ‘דגל התורה'”.
לא הצלחנו לקבל התייחסות ממערכת ‘יתד’ לסיבה שהובילה להשמטת שמו של אבוטבול מהידיעה.
4.
משה אבוטבול מכהן בבית שמש כראש עיר מטעם ש”ס. לכאורה, עם ניסיון של כ-25 שנים בעירייה, יש לו סיכוי גבוה יותר לכבוש את העיר שוב – ובקלות. אבל, לשונות רעות טענו שיו”ר ש”ס אריה דרעי לא ממש רואה בו נציג אותנטי שלו.
אחת הטענות היא כי הוא ‘עצמאי מדי’. כדוגמה הוצג טקס חנוכת כביש 38, כאשר תוך חלוקת הברכות והקרדיטים הזכיר אבוטבול גם את שר הפנים מהעבר, מי שסייע לו להגיע עד הלום…אלי ישי, מבלי שייקח בחשבון שמדובר בחומר נפץ.
שטענו כי אבוטבול הוא נציג עוד ‘מהימים של אלי ישי’, קרי, לא בשר מבשרה של ש”ס העכשווית.
אלא שבישיבת סיעת ש”ס, העניק דרעי גיבוי מלא לאבוטבול. הוא סקר את הערים בהן יתמודדו החרדים וכשהגיע לבית שמש, הבהיר: “בבית שמש ראש העיר שלנו משה אבוטבול מצליח לפתח ולשגשג את העיר. הוא צריך להמשיך בתפקידו ואנחנו נתמוך בו בכל הכוח. אין עוד ראש עיר שנותן כל כך הרבה סמכויות ותפקידים לכל המפלגות ומכבד את כולם. כולנו זוכרים כיצד כולנו התגייסנו למענו ופעלנו יחד ימים ולילות למען הצלחתי. אבוטבול ימשיך בתפקידו”.
האם זה מה שיקרה באופן מעשי? תלוי, כמו שכבר סקרנו בהרחבה, מה יקרה ב’בריכת הדילים’ הארצית.