לכל אדם כמעט יצא להיתקל אי-פעם במסרים הנוגדים את השקפת עולמו – חומר מיסיונרי, דברים האסורים על פי הלכה, או כל חומר אחר. בדרך כלל, נתקלים בחומרים אלה במודעות רחוב, פשקווילים או מקסימום בתיבות הדואר. אך ברוב המכריע של המקרים, המסרים נבלמים במפתן דלת הבית.
אך מסתבר שגם אם יש חומר אותו לא תעלו בדמיונכם להכניס אל ביתכם, יש מקרים שהוא יחדור פנימה, בעזרתכם ובמו-ידיכם, מתוך חוסר מודעות.
כך למשל, נהג חדש שמוציא רישיון נהיגה, מקבל לידיו טופס ראשוני של היתר נהיגה. בטופס זה מחזיק הנהג במשך חצי שנה, בצמוד לתעודת הזהות שלו – מה שמהווה תחליף ביניים לרישיון הקבוע, אותו יקבל הנהג החדש בתום תקופת הליווי (חצי השנה הראשונה מאז המבחן, במהלכה עליו לנהוג בלוויית נהג ותיק). נהג שמאבד את טופס היתר הנהיגה, מדווח על כך למשרד הרישוי, השולח כתחליף היתר נהיגה חדש.
אלא שלרישיון הנהיגה החדש, אותו שולחים ממשרד הרישוי, מצורף נספח נוסף, של המרכז הלאומי להשתלות – אדי, הפועל כיחידה במשרד הבריאות.
במסמך המצורף להיתר הנהיגה החדש, יש אפשרות למלאות תצהיר בו הנך מתחייב לתרום את איבריך בבוא העת: “בתקווה כי אוכל לעזור לזולת, אני רואה בתרומת איברים ערך מוסרי עליון, ומסכים לתרום איברים למען הצלת חיים”.
החתימה, כמובן, מחייבת.
כך, לדוגמא, אם נהג חתם, בשוגג או שלא, ומשפחתו מתנגדת לתרומת איבריו לאחר מותו, זאת על מנת להביאו בשלמות לקבר ישראל, איבריו ייתרמו, במידה ויימצאו מתאימים, לזקוקים להם, כיון שהנפטר עצמו הצהיר על כך מרצונו.
עם זאת, ראוי לציין, כי יש אופציה לסייג את החתימה מכל סיבה שהיא. לדוגמא: “בתנאי שאיש דת לפי בחירת המשפחה יאשר את התרומה לאחר מותי”.
אולם, גם עם הסתייגות זו, בשעת מעשה הדברים מורכבים.
צירוף מוזר זה, מעורר תהיות שונות: האם מנצלים את חוסר ההתעמקות, בעיקר של צעירים – שהם הרוב הנתקל בטפסים אלו, כאשר יש מי שעלולים לחשוב, מתוך תמימות, כי התצהיר הוא חלק מרישיון הנהיגה עליו הם מחויבים לחתום. וכך, בחוסר הבחנה, הם חותמים על דבר שהם אינם מבינים לעומק את משמעותו.
במשרד התחבורה אומרים בתגובה:
“משרד התחבורה נעתר לבקשתו של משרד הבריאות, להכליל את טופס ההצטרפות לכרטיס אדי עם טפסי רישיון הנהיגה.
“חשוב לציין”, מוסיפים במשרד, “כי החתימה על טפסי אדי הינה וולונטרית בלבד, ואין לה כל השפעה על רישיונו של הנהג”.
