בבית העלמין ‘סגולה’ בפתח תקווה הובאה אחר הצהרים (רביעי) למנוחות מרת חני וינרוט ע”ה, שנפטרה היום בגיל 34, לאחר מאבק ממושך במחלה קשה.
וינרוט, שפרסמה ספר מונומנטלי בשם ‘בארץ החיים’, בו תארה את התמודדויותיה עם המחלה, עם הילדים, ואפילו עם בורא העולם, והפכה למרצה מבוקשת ונערצת שסייעה לאנשים רבים להתגבר על המצוקות הקשות ביותר בחייהם, הותירה אחריה את בעלה – דובי וינרוט, בנו של עו”ד יעקב וינרוט ושלושה ילדים.
בעלה דובי ספד לה. את דבריו הביא בישראל היום יהודה שלזינגר.
“יציאת צדיק מן העיר עושה רושם. היום הזה אינו אותו יום כמו יום המחר. חני לא הייתה עוד אישה, אלא הייתה אשת חיל. רבות בנות עושות חיל אבל אשת חיל יש רק אחת. חני הייתה כל כך יפה, אצילה, מקרינה אור על כולם.
“על זה אנחנו בוכים. בשבוע האחרון נאמרו על חני אלפי ספרי תהילים, הילדים שלי שאלו: מה הקטע שלך הקב”ה, למה שלא תרפא אותה וזהו? אני רוצה לומר לכם, ילדים, שעשר שנים חני חיה מניסים. עשר שנים שלמות נצברו מספרי התהילים של כולם”.
על השיחות של חני עם הילדים לפני פטירתה סיפר בעלה: “ביום חמישי לפני שבוע לחני לא היה כוח. היא הייתה באפיסת כוחות. היא נתנה מה שאמא לא נותנת במשך 120 שנה. חני לקחה אבן ורשמה בטוש בצד אחד – ‘עץ חיים היא למחזיקים בה’, ובצד השני ‘תומכיה מאושר’. היא אמרה לו, תשמע שלמה. ‘תומכיה מאושר’ זה נתון, אם לא תהיה מאושר אתה מחקה מישהו אחר. תכוון עד שתגיע ל’תומכיה מאושר’, תמצא זאת”.
“אין כמו אישה בבית”, הוסיף ואמר דובי. “התפללתי שהקב”ה ימרר את חיי 120 שנה, רק שתהיי בבית. אנחנו כועסים על שטויות, רבים על שטויות. עצם זה שהאישה בבית זה הכל. הייתי משלם הכל כדי שדבר כזה לא היה קורה. אנחנו נקום. ילדים, אנחנו נקום, כי זה הציווי של חני. כרגע עת לבכות. חודש נבכה. נבכה בלילה, נבכה ביום. נבכה הרבה אבל נקום, כי זה מה שחני רצתה”.
חני וינרוט נפרדה לפני כשבועיים מאלפי עוקביה בפייסבוק, בפוסט אחרון ומרגש במיוחד: “חבריי היקרים והאהובים, אני מודעת לדאגה לשלומי ומתחזקת מכמויות האהבה שנשלחות אלי בכל מדיה אפשרית.. חשוב לי להגיד שאני קוראת כל מילה ומילה ושמחה בכל תמונה ותפילה שנשלחים אלי. אני אסירת תודה על האכפתיות ומתנצלת שלא מצליחה לענות אישית לכל אחד ואחת. בעזרת השם אחזיר בשמחות בלב שמח לכשאתחזק”.