הצמדת התואר “שועל פוליטי” למשה אבוטבול, לא הוצמד על ידי כותב השורות. גם לא על ידי אחד ממקורבי ראש העיר בית שמש, או אחד מאנשי ש”ס. היה זה דווקא יו”ר דגל התורה, ח”כ משה גפני.
גפני הוא לא אחד שמעניק כל-כך מהר פרגונים, ודאי לא לאנשי ש”ס, בטח שלא בשנת בחירות.
אז מה קרה הפעם?
משה אבוטבול עומד לסיים את הקדנציה השניה כראש עיר שנבחר שלוש פעמים בתמיכת כל הציבור החרדי (למעט חסידות גור – בקדנציה הראשונה); בתמיכת כל רבני העיר, מכל העדות והחוגים – חסידים, ליטאים, ספרדים, הפלג הירושלמי והקנאים.
אך בפוליטיקה, כמו בפוליטיקה, ארבע שנים אחרי, את אף אחד מהפוליטיקאים לא מעניין מה היו ההצלחות של אותו ראש עיר, שנשלח על ידי כל גדולי ישראל. והיו.
אבל פתאום זה לא מעניין.
בעצם, יהיו מי שיטענו, שההצלחות כלל אינן קשורות לראש העיר. זה בזכות הממונים על האגפים – ארנרייך, מונטג, גולדברג, גרינברג, סילברסטין. מה זה קשור לאבוטבול? לשיטתם הוא לא עזר. מקסימום “לא הפריע…”
היו מי שזיהו מדי מוקדם את פוטנציאל הכיבוש של הכיסא בקומה השלישית במגדלי נעימי, והחלו שנה וחצי לפני הבחירות בהפצת סקרים מדומיינים יותר או פחות (כמובן, כולם מכחישים את מעורבותם בהפצת הסקרים. “חס ושלום”, הם אומרים, “אנו קוראים לעיתונאיים להירגע, מיותר לחלוטין, יש עוד הרבה מה לעשות עד לבחירות”).
לתושבי העיר זכורה ‘סוכת השלום’ של תנועת דגל התורה הארצית שהתקיימה בעיר בחג סוכות. כמה פוליטיקה, כמה רחש-בחש, היה סביב אותה סוכה ומי המארח? בסוף יצא מין משמש, שהמזמינים הם “חברי סיעת דגל התורה בבית שמש, בהשתתפות חברי פורום השכונות”.
בתוך הקלחת הפוליטית, ראש העיר המארחת, שהיטיב עם סיעת ‘דגל התורה’ בתשע השנים האחרונות והעניק לחבריה אוטונומיה עצמאית, זה שעליו הכריז יו”ר דגל כי “במשרדי התנועה אנו סופרים את אבוטבול כראש עיר מטעם דגל התורה” – אותו ראש עיר פשוט לא הוזמן, מסיבות לא ברורות, עד חצות לילה בערב ההתכנסות. וזה קרה רק לאחר שחברי עירייה מ’דגל’ וחלק מהח”כים הסבירו לממונים, כי יהיה זה מכוער ו’גול’ עצמי אם אבוטבול לא יוזמן – ובמחוזותינו אין לנהוג כך.
אך כנראה שמצד ההנהגה הפוליטית, הוא לא היה רצוי, מאחר וסומן כמי שמפריע במלאכת הכיבוש.
•
באוכלוסיה הכללית בעיר ראו את המתרחש, לא טמנו ידם בצלחת – והחלו לבחוש.
אם מאן דהוא העיר את הדובים מרבצם בסקרים למיניהם, אין סיבה שהאוכלוסיה הכללית לא תתעורר גם היא. כצופים מן הצד, קראו גם הם את המפה והעבירו מסר כי אם החרדים מתפלגים, גם הם יציבו מועמד, בבחינת “עד שיבא השלישי”.
אבוטבול, אחד שמבין במספרים, יודע מחד כי אכן לדגל התורה, מגיעה הבכורה; מאידך, הוא לא מעוניין לסכן את העיר במערכת בחירות דומה לזו שהייתה לפני ארבע שנים, בפרט שגם בקבוצות החרדיות לא מובטח לכל מועמד שתציב ‘דגל התורה’ תמיכה מלאה, למרות הסקרים המתפרסמים השכם והערב – ולכן הודיע כי לא יתמודד, רק אם תחתיו יוצב מועמד שיוכל להוביל את העיר לניצחון חרדי ברוב מוחץ, אולי אפילו ללא בחירות.
אבוטבול הבהיר: “יש לי אחריות על העיר שלי, 30 שנה אני כאן, עוד לפני האכלוס החרדי. הגעתי לכאן במסירות נפש, בזמני העיר נהפכה לחרדית, הצלחתי להקים קואליציה מקיר לקיר ולא אסכן אותה עם בחירות מיותרות, מלוות בהסתה פרועה מצד תושבים קיצוניים. אפנה את מקומי לדגל התורה בזכות ולא בחסד, אבל תחת אחריות, ללא סיכונים. לאחר סבב אצל ראשי המפלגות ופעילי השטח, הובהר לי כי אם משה מונטג יהיה המועמד, הוא יקבל את תמיכת הציבור הכללי בעיר.
“החלטתי לוותר ולתמוך בו עם נסיוני וקשריי. אבל לכל מועמד אחר שמכל סיבה שהיא מועמדותו תסכן את מה שבניתי במשך עשור כראש עיר, לא יהיה זה אחראי לפנות את מקומי”.
אבוטבול הוסיף: “אם דגל לא מסוגלת להכריע, אכריז על מועמדות בברכת רבני ש”ס ויו”ר התנועה הרב אריה דרעי וקבוצות שלמות מהציבור הכללי והחרדי בעיר”.
במקביל הציב אולטימטום והסביר כי אם החרדים מתמהמהים, החילוניים יציבו מועמד, ואז ניכנס לפלונטר ממנו יהיה קשה להיחלץ.
תמו ימי האולטימטום, דגל התורה בקשה אורכה – וקיבלה.
רבני ‘דגל התורה’ בעיר ומחוצה לה, יחד עם קבוצה נבחרת של העסקנים בבית שמש, הבינו כי אבוטבול לא מאיים, וכי הוא הולך על כל הקופה. לכן לחצו על ראשי התנועה להגיע להחלטה על מועמד מוסכם, ולהיענות להצעתו של אבוטבול בחיוב.
התשובות שקיבלו הפונים היו משהו בין “אנו שוקלים את האפשרויות”, לבין – “אבוטבול חצוף ולא יכתיב לדגל התורה את מועמדיה. הוא אינו תמים, הוא שועל פוליטי… ועושה זאת על מנת להיבחר שוב”.
משפגו פעמיים מועדי האולטימטום שהציב אבוטבול, הוא יצא בהכרזה כי יתמודד בפעם השלישית.
•
ב’דגל התורה’ המקומית קיימת אכזבה מההתנהלות של ראש התנועה, כשאנשי העיר, כולל רבני התנועה וחברי מועצת העיר, לא היו מעורבים כלל בהחלטה על הוויתור לאבוטבול, מחוסר יכולת להביא החלטה.
“ממובילים נהפכנו למובלים, אנו מקווים שראשי התנועה ישכילו להיות קשובים לרבני העיר ולנציגי דגל בעירייה, לטובת אנשי דגל התורה ולטובת כל הציבור בעירנו בית שמש”, אומרים הדגלאים של בית שמש.