1.
גם אם הנושא הרשום בכותרת לא כל כך מעניין אתכם, אני מציע לכם להישאר אתי, כי בסוף זה גם יגיע לכל אחד ואחד מאתנו.
האם שמתם לב שבשנים האחרונות ישנה מגמה ההולכת ותופסת תאוצה להחלת “שקיפות” על כל מה שזז כאן במדינה.
נושא השקיפות קיבל תאוצה בשנים האחרונות לא פחות ואולי אף יותר מ”שוויון”, “גזענות”, “מגדר”, “זכויות” ו”הדתה”. גולת הכותרת שלו הוא “חוק חופש המידע”, על פיו כל אדם יכול לקבל כל מידע על כל ארגון.
אז ברגע הראשון זה באמת נשמע משהו חיובי שאין סיבה מיוחדת שלא לתמוך בו.
מה שמטיפים לנו כל העת, הוא ששקיפות היא אמצעי למאבק בשחיתות שלטונית, ולשמירה על אמינותם של נבחרי הציבור. כי כאשר ישיבות הממשלה פתוחות לתקשורת, כאשר התקציב זמין לקריאה על ידי הציבור, כאשר חוקים, תקנות והחלטות פתוחים לדיון ציבורי, הממשל נתפס כשקוף, וקטנים הסיכויים לניצול לרעה של סמכויות הממשלה.
2.
אם הכל כל כך טוב, אז מה כבר יכול להיות רע בזה?
אבא שלי שיחי’ תמיד נהג לומר, שאם יש רעיון או יוזמה שאנו מסתפקים לגביהם, עלינו לחפש ולבדוק מה חושבים על כך האויבים שלנו ודורשי רעתנו. ללמוד היטב את מחשבותיהם ואז… פשוט לעשות את ההפך הגמור.
זה לא מדע מדויק, מה שאבא שלי אמר. כי גם שעון מקולקל מראה פעמיים ביום את השעה הנכונה. אין זו חכמה להכריז אוטומטית על כל רעיון “לא יעלה ולא יבוא”, אבל הדעה של האויב שלך היא בהחלט אינדיקציה חשובה להתיישב בדעתך.
ובכן, חיפוש קצר מגלה מי הארגונים הדוחפים את השקיפות, “התנועה לחופש המידע”, “הסדנא לידע ציבורי”, “המשמר החברתי”, “המכון הישראלי לדמוקרטיה”, ועמותת שבי”ל, כולן עמותות הממונות על ידי “הקרן לישראל חדשה” (או בכינויה המוכר לא פחות “הקרן להשמדת ישראל”) וחלקן על ידי “האיחוד האירופי”.
“הקרן לישראל חדשה” הוקמה ופועלת לשנות את ארץ ישראל מהיסוד ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה, ולערוך שינויים עמוקים בכל מבנה החברה, אם יחסי דת מדינה, אם ענייני מגדר, אם קידום גישות שמאלניות כפרניות ואנטי דתיות. אם הקרן הזו והאיחוד האירופי שהוא בעיניי הדרך החדשה של גרמניה לפגוע ביהודים, כל כך בעד שקיפות אז אני חייב להיות אוטומטית נגד.
אגב, שלא תחשבו שטעיתי בהיגוי שם הקרן. זה התרגום של שם הקרן מאנגלית. וזה גם המניע הראשי. לא הקרן החדשה לישראל כי אם “הקרן לישראל חדשה”.
3.
כעת נבדוק מה באמת עושים הארגונים הללו, ומה יש ב”שקיפות” שמסייע להם לעשות זאת.
“התנועה לחופש המידע” נתמכת על ידי “הקרן לישראל חדשה” ושל “האיחוד האירופי”. במסווה של עיסוק בדמוקרטיה וחופש, עוסקת העמותה בקידום פעילות מדינת ישראל כ”מדינת כל אזרחיה”, להצר את צעדי הצבא והשלטון במלחמתו בארגוני הטרור הפלשתיני ובמסתננים.
מה הקשר בין כל אלה ל”חופש מידע”? תכף נגיע לזה.
“המשמר החברתי”: היא עמותה שקמה במהלך המחאה החברתית בישראל בסוף קיץ 2011. הכוונה הייתה לממש את התובנות החברתיות של המחאה הדוגלת באקטיביזם אזרחי ובלקיחת אחריות האדם על גורלו.
אנחנו בהחלט מתלהבים מאחריות של אדם על גורלו. אנחנו פחות מתלהבים מכך שהארגון ממומן על ידי הקרן החדשה לישראל. ואנחנו מאד רוצים להבין למה הקרן הזו, שנתפסת אצלנו כסכנה של ממש לשלומה הפיזי והרוחני של ארץ ישראל, מוציאה כל כך הרבה כסף על רעיון כמו “שקיפות”.
4.
ואז הלכתי לכיוון אחר: מה מקור כוחן של כל העמותות הללו “המכון לדמוקרטיה, חופש המידע, המשמר החברתי” וכו’?
הבג”ץ.
כאשר יש חוק שלא נראה להן. העמותות פונות לבג”ץ, הבג”ץ מבטל את החוק ומורה לחקיקת חוק חדש.
מכיוון שהבג”ץ הוא מקור הכוח, ניתן היה להניח שהוא יוביל את עניין השקיפות כדוגמא. הכל שם יהיה שקוף. הדיונים, מינויי השופטים, מצבם הבריאותי, מצבם הכלכלי, דו”ח הון, פרוטוקולים מוועדות ועוד ועוד.
נחשו מה? מרוב שהם עסוקים במהפכת השקיפות הם שכחו להחיל אותה על עצמם! מסתבר שמכל הגופים במדינת ישראל, דווקא הבג”ץ ומערכת המשפט וגם הפרקליטות הם הגופים הכי לא שקופים. הם אטומים לגמרי. את כל מה שהם מבקשים מהכנסת ומהממשלה ומהעיריות ומהחברות הציבוריות ומחברות הנסחרות בבורסה ואפילו מהחברות הפרטיות הם שכחו לדרוש מעצמם?
בהתחלה ריחמתי עליהם, מסכנים, מרוב שהם עסוקים לתקן את המדינה הם הזניחו את עצמם, אך אז נזכרתי שכאשר חיים רמון ניסה להציע להם להחיל שקיפות ולפרסם את הפרוטוקולים של הוועדות לבחירת שופטים הוא הוכה מיידית, הועמד לדין, נזרק מהפוליטיקה לצמיתות וכמעט ישב בכלא.
רובי ריבלין שניסה רק להתמנות לשר משפטים יצא יותר בזול. לפתע נפתחו נגדו שבעה תיקים והוא נאלץ להסתפק במשרד התקשורת והתיקים פשוט נסגרו אחרי שלוש שנים.
אז זה לא מקרי, אה?
אם אנשי הבג”ץ כל כך חרדים משקיפות, עד שהם פועלים בכזו נחרצות כנגד מי שמבקש להחילה עליהם, זה אומר שהם מבינים שיש משהו מאד בעייתי בשקיפות. לכן הם תומכים בה מול הכנסת והממשלה אותם הם רוצים להחליש, ולכן הם מתנגדים לשקיפות כשזה נוגע להם עצמם.
5.
ואני אומר לכם את מה שהם יודעים מזמן: לשקיפות יש יתרונות רבים בניהול תקין והתנהלות ישרה, אך כאשר הופכים אנשים לשקופים הם אינם יכולים לשלוט!
לשולטים חייב להיות יתרון על הנשלטים. אחרת באיזה כוח יוכלו לשלוט? אחד היתרונות הוא הסמכותיות והמעמד, הכבוד והכוח. כאשר כל זאטוט יכול לשאול אותך כל שאלה ולהכריח אותך לענות לו באלו דרכים אתה פועל, כיצד אתה מנהל את העניינים, עם מי אתה מדבר ומה תוכן השיחות ויותר מזה כמה כסף יש לך, מה מצב בריאותך, מתי השתעלת בפעם האחרונה, עם מי דיברת, כמה זמן ומה היה האינטרס שלך, אתה הופך אם תרצה או לא משולט לנשלט.
זה בדיוק מה ש-11 השופטים שהשתלטו על הגה השלטון מבלי שנבחרו על ידי העם, רוצים – להחליש את השלטון הנבחר! ככל שיהיה שקוף כך יהיה יותר חלש.
שקיפות יכולה להועיל בכל התחומים, אך היא חייבת להיעצר אצל אלה שהעם בחר בהם וסמך עליהם בהובלתו. כאשר הופכים את הנבחרים לשקופים מחלישים אותם מפני שהם לא יכולים לזוז, ומפני שאם מנהיג עסוק כל הזמן בלענות תשובות ולהצדיק עצמו, הוא לא יכול להנהיג. ובינתיים מישהו אחר, יכול לקח בכוח את מושכות השלטון, בתנאי שהמישהו הזה לא שקוף. בעיקר כאשר הוא אטום לחלוטין.
6.
וזה מה שמערכת המשפט: אטומה לחלוטין. איננו יודעים כלום על השופטים ועל הפרקליטים. כמה כסף יש להם, מה מצבם הבריאותי. מי החברים שלהם ומה האינטרסים שלהם. הם אינם חייבים להצהיר על הונם ומהיכן השיגו אותו. הם אינם חייבים דו”ח על כלום. ויתר מכך הם אינם נשאלים שאלות.
שופט שנכנס לתפקידו לא יישאל ולא יתראיין עד לצאתו בדימוס. פרט לשמו איננו ידועים דבר עליו, וגם אם נשאל איש לא יטרח לענות.
אם יהיו אינטריגות (וישנן), איש לא ידע עליהם וגם אם מישהו יודע משהו על מישהו זה יישאר בתוך המערכת. תחת לשטיח. במקרים קשים של עבריינות, השופט או הפרקליט ייפלט מהמערכת בשקט בשקט ולא יועמד לדין כדי שלא לפגוע בה. (אלא אם כן הוא ניסה לפעול נגד המערכת אז יפלילוהו בקול רעש גדול וירוויחו פעמיים. גם יציגו עצמם כנקיים וגם יעיפו לכל הרוחות את מי שלא הולך בתלם).
ואם איזה עיתונאי יפתח בתחקיר הוא ייעצר על איום או הפחדה או מה שזה לא יהיה. אין שקיפות.
אין פרוטוקולים על מינוי שופטים. אין מבקר חיצוני על הפרקליטות (היה ניסיון שלא צלח), משוב עורכי הדין בוטל וראש הלשכה הקודם הלך הביתה בגלל שרצה לחדש אותו. אין רגולציה, אין פיקוח, אין מוסד ביקורת, אין עיתונות נושכת ומה שהכי הרבה אין – זו שקיפות.
הנה ההסבר מדוע הם שולטים והממשלה והכנסת לא. תחשבו שוב על המילה “שקוף” ותבינו. זהו ביטוי למי שלא קיים בכלל.
7.
בחקירות משטרה יש תמיד חדר מואר בו נשאלות השאלות הנוקבות וזכוכית אטומה בה יושבים חוקרים ומנתחים את תגובות הנחקר.
זהו ציור מעולה של השלטון בישראל. השרים והח”כים שנבחרו בידי מיליוני בני אדם שביקשו שהם ורק הם ישלטו, נמצאים בחדר החקירות השקוף והמואר כש”אור השמש המחטא” דולק מול עיניהם ההמומות. הם מוקלטים ונשאלים ומוטרדים ונחקרים ומאוימים ומושפלים ואט אט נמוגים ונעשים שקופים לגמרי…
ובחדר האטום יושבים 11 אנשים נינוחים ובטוחים בעצמם. אין בהם כלום שקוף. רואים ואינם נראים. הם יכולים לראות את כולם ואיש לא יכול לראות אותם. הם מביטים מול הנבחרים המזיעים מול אור השמש… ומחייכים.
הם השולטים.
• הטור מתפרסם ביתד נאמן