1.
שוב אנחנו עם הבריכה המקומית. והפעם – נצפין אל העיר חיפה.
לכאורה, העיר הזו אינה נזרקת אל בריכת הדילים. שכן, אפילו בחלומות הכי ורודים לא יכהן בעיר שכונתה בעבר ‘חיפה האדומה’ ראש עיר חרדי. אז אין על מה לריב.
באמת?
אז זהו, שגם שם לא הכל חלק. ראש העיר כבר שלוש קדנציות הוא יונה יהב. לא אדם צעיר, אבל עדיין מאד רוצה לרוץ שוב.
הנה כלל ברזל שנכון לכל ערי הארץ: לראשי ערים מכהנים יש המון כוח ביד, ומאד קשה להדיחם. ובכל זאת, יש מי שחולמים שעות נוספות על הדחתו של יהב.
מדוע? תלוי את מי שואלים.
אחרי סבב שיחות שערכתי, הייתי מסכמת כך: יש את המרוצים מראש העיר. טוב להם עם מה שהוא נותן – כיתה פה, מבנה שם. המרוצים, משתייכים בעיקר לפלג החסידי בעיר, למרות שגם בתוכם יש מי שמקטרים.
איפה עיקר הבעיה החרדית של יהב? ב’דגל התורה’. לפי ההסכם הקואליציוני במחצית הקדנציה תפקיד סגן ראש העיר היה אמור לעבור ברוטציה מנציג אגו”י ליו”ר ‘דגל’ בחיפה, מיכי אלפר. אלא שאלפר לא בא בטוב ליהב, שהחליט להדיר אותו מהתפקיד בעקשנות.
כך מצאו עצמם החרדים בחיפה בלי סגן ראש עיר: האגודאי פרש, הדגלאי הוחרם.
אז תהיו בטוחים שבעיתון הבית ‘יתד נאמן’, לא קראתם בתקופה האחרונה מילה בשבחו של יהב. שלא כמו בשבועונים, ‘יתד’ לא ידפיס כתבת יח”צ תמורת ממון, כאשר נציג התנועה זועם על ראש העיר.
בעיר בה כ-80 אלף איש, פחות או יותר, מצביעים בבחירות, ומתוכם כ-13 אלף קולות חרדים – יש משמעות להחלטתם אם יחליטו בצורה מאוחדת, לבחור במועמד אחר.
האם יצליחו יעקב ליצמן ומשה גפני להציג חזית מאוחדת בחיפה? תחזרו שוב לבריכה.
צילום: Yonatan Sindel/Flash90
תלוי מאוד מה יקרה בשאר הערים. אם ליצמן יכעס על ‘דגל’ שלקחה לו את בית שמש (נציגי הסיעה המרכזית ‘חוגגים’ אצל אבוטבול), הוא עלול לפעול עצמאית בחיפה. לדוגמה, כמובן.
2.
ומכאן, לפרטים.
לעיתים עושה רושם שהציבור החסידי בחיפה מרוצה מתפקודו של יונה יהב. כך באופן רשמי, לפחות. אבל נסו לתפוס שיחה עם תושבים, ואני שוחחתי, ותשמעו הרבה קיטור.
“כשיונה יהב הטיל וטו על אלפר, ב’דגל’ ציפו שאגו”י, וליצמן בראש, יצטרפו למאבק וינהלו קרב נגד ראש העיר”, מסביר תושב חסידי בחיפה. “זה לא קרה – ומסיבה פשוטה: קודם כל צריך לזכור שהחיפאים לא מאוד אוהבים ריב. זה לא הם. לכן, מטבע הדברים, לא משנה מה יקרה, הם יעדיפו לשתוק. חוץ מזה, באופן פרקטי, אתה לא יכול להילחם שנתיים לפני בחירות בראש עיר, כי אז לא תקבל ממנו כלום. אז מה ייצא לך מזה? לכן גם ליצמן יישר קו עם יהב”.
בהקשר המשפטי, היו מי שטענו שלהסכם קואליציוני יש תוקף משפטי, כך שיהב חייב לממש אותו. אבל היו גם פרשנויות לפיהן ניתן לבטל סעיפים בהסכם, כשהם מתבססים על נימוקים של ‘רוח הדברים’ וכיוצא באלו.
האם יכל יו”ר ועדת הכספים משה גפני להתערב ולכפות את ביצוע ההסכם? לשר אריה דרעי, כממונה על משרד הפנים, אין מילה? אז זהו, שלא. עיריית חיפה, כמו עיריית תל אביב, לא ממש תלויות בתקציבים ממשלתיים כדי לשרוד כלכלית.
וכך, הליטאים כעסו, והחסידים יישרו קו עם ראש העיר.
האם זה אומר שהחסידים יתמכו ביהב בבחירות הבאות? אני שואלת. הוא משיב בהסתייגות.
“תראי, קשה מאוד להדיח ראש עיר מכהן. זה מצד אחד. מצד שני, לא ברור בכלל שליהב יש תמיכה גורפת בחיפה, ובעיקר בתקופה האחרונה. בחיפה יש ציבור ליטאי וציבור חסידי, שמורכב בעיקר מחסידי גור. יש גם חסידי בעלזא, אבל בניגוד לרשימה הארצית, שם רואים עצמה בעלזא חלק מאגו”י, בחיפה זה ממש לא ככה.
“למשל, מי שסייע לבעלזא במאבק המשפטי מול יונה יהב על ‘בית התעשייה’ – שם ממוקם היום בית ספר ‘בית מלכה’ של החסידות, היה מיכי אלפר. וזו דוגמה. יש גם חסידי סערט ויז’ניץ, אבל בעיקר מדובר בגור ובראשם ליצמן. האם הם יתמכו ביהב? אני מעריך שהם יבחנו טוב-טוב את הסקרים. אם יגיעו למסקנה שהוא ראש העיר הבא ושלמועמדים מולו אין סיכוי, יתכן בהחלט שיתמכו בו, אבל כרגע זה לא מה שנראה. יש כמה מועמדים שנושפים לו חזק בעורף.
חרדים בחיפה. צילום: Yossi Zamir/FLASH90
“זה לא שלליצמן יש מחויבות ליונה יהב. זה לא!”, הוא מבהיר, חד משמעית. “זה לא שהחסידים מקבלים פה כל מה שהם צריכים, ואת זה אני אומר לך כחסיד, הגם שלא חסיד גור, אבל זה לא משנה. אני מכיר מה קורה פה”.
גם ב’דגל’ אגב הקולות די דומים. הם תרים בנרות אחר מועמד בעל סיכויים.
3.
הכעס על יונה יהב אינו רק נחלת הציבור החרדי.
גם לחילונים יש סיבות משלהם, בעיקר בשל בתי הזיקוק ומפעל האמוניה. אז נכון שבכל הנוגע ל’אמוניה’ עשה יהב את כל המאמצים, כולל פנייה לבית המשפט, אבל יש מי שאומרים: “מדובר רק בקולות של ‘כאילו’. בפועל לא מזיז ליהב כל מה שקורה במפרץ חיפה, שהפך את חוף הים למקום מזוהם עד להחריד”.
מה גם שבכל הנוגע לבתי הזיקוק, יהב עצמו חתם על הרחבתם. “צריך לזכור שאזור מפרץ חיפה מכיל חומרים מסוכנים מאוד, הוא חונק את חיפה, ומפעל האמוניה הוא רק מפעל אחד נקודתי. בתי הזיקוק הם עיר בפני עצמה”, אומר תושב העיר.
“אז נכון שיהב מכהן כבר 15 שנים בתפקיד, מצד שני, צריך לזכור שהוא כבר מעל גיל 70, ולא בטוח בכלל שירצה לנצח שוב, או שיהיה לו כוח לעוד מירוץ”.
אחרי שמעון פרס, גיל 74 הוא גיל צעיר למדי, אני מזכירה לו.
“ובכל זאת, נראה שהפעם יש מולו מועמדים כבדי משקל, שהאהדה הציבורית כלפיו כבר לא מה שהייתה, כך שלדעתי, הוא מסיים”.
4.
מי יכול לנצח את יונה יהב?
לפני כמה חודשים היה זה ח”כ ירון מאזוז מהליכוד, שסיכוייו להתברג ברשימה הארצית של הליכוד לא גבוהים, לשון המעטה, להשמיע קולות על כיבוש עיריית חיפה. ב’דגל’ שמרו על שתיקה ולא הגיבו. אבל לא נראה שסיכוייו לקבל תמיכה שם גבוהים.
שם נוסף שצץ בתקופה האחרונה הוא של יו”ר האופוזיציה עינת קאליש רותם, מהסיעה העצמאית ‘חיים בחיפה’, אותה הקימה בקדנציה האחרונה. לפי הסקרים המקומיים, כבר כיום היא נושפת חזק בעורפו של יהב.
עינת, כבת 47, היא ילידת חיפה ומתגוררת בשכונת רמות ספיר. היא מתכננת ערים שזכתה בפרסים רבים בתחום, ואף מנהלת משרד לתכנון פרויקטים לבינוי והתחדשות עירונית. משנת 2012 היא בפוליטיקה הפנים-עירונית בחיפה, תוך שהיא נמנעת מפעילות עסקית הקשורה בחיפה ומתרכזת בשאר הערים בארץ.
יכבוש את העיר בפעם הרביעית? צילום: פלאש90
לעינת תארים ראשון ושני מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה ודוקטורט מאוניברסיטת ETH בציריך שבשוויץ. היא ייסדה את ‘התנועה להחזרת העיר אל חיפה’, והובילה מאבק לפתיחת חזית לים. בבחירות האחרונות זכתה לתמיכה של כ-15% ממצביעי העיר ונכנסה למועצה עם שלושה מנדטים – הסיעה השנייה בגודלה. למעשה היא נחשבה כהפתעת הבחירות, משום שפעלה רק כמחצית השנה לפני ההתמודדות ובלי הרבה כספים מאחוריה.
שם נוסף שעלה בשבועות האחרונים הוא של דוד עציוני, בן 34, עוזרו האישי של שר האוצר משה כחלון (גם הוא תושב חיפה), ומי שסייע רבות למפוני השריפה האחרונה בכרמל, לפני כשנה תוך שהוא דואג לפיצויים. הוא מהפכן, הוא צעיר, כריזמתי, עו”ד, ופופולרי מאוד.
עציוני הוא נכדו של השופט משה עציוני, שופט בית משפט העליון, ובנו של פרופ’ עמוס עציוני, מנהל בית החולים מאייר לילדים ברמב”ם. בקיצור, מוברג היטב.
לאחרונה מונה כדירקטור בחברת יפה נוף, חברה כלכלית השייכת לעיריית חיפה, בתפקיד ללא שכר. בשעתו היו שסברו שהמינוי נועד לשמור על קשרים טובים עם שר האוצר. הייתה זו, איפוא, הפתעה לקרוא בפייסבוק על תוכניותיו לרוץ לראשות העיר, במפלגה עצמאית ולא ב’כולנו’.
5.
כמה מילים על מפת המנדטים: בחיפה אין שתי סיעות ענק וכמה קטנות. הקואליציה, 16 במספר, מורכבת בעיקר מסיעות קטנות – 3 מנדטים לסיעה העצמאית של יהב, 4 לשס”ג וכך הלאה. גם לליכוד ולעבודה מספר מועט של מנדטים.
מבחינת התמיכה לראשות העיר, מה שמכונה פתק צהוב, לקול החרדי יש השפעה רבה. מספר המצביעים בבחירות האחרונות עמד על כ-80 אלף איש, מה שאומר שכ-40 אלף איש קובעים מי יהיה ראש העיר. אם החרדים מונים כ-13 אלף איש, זה אומר שהם יכולים להכריע בגדול.
לגור, אגב, יש כ-600 משפחות. לא מספר שיכריע, אבל תמיד כל קול יכול להוות לשון מאזניים (עיין ערך הבחירות בירושלים). לכן, בלי אחדות חרדית מוחלטת, שום דבר כנראה לא הולך להשתנות בעיר הצפונית.
האם ישכילו החרדים בחיפה להתאחד סביב מועמד אחד, כפי שהם מתאחדים תחת קורת-גג אחת של הסיעה החרדית המקומית שס”ג?
6.
מה הצפי של התיישבות החרדים בעיר?
מבט למפרץ. צילום: Yaniv Nadav/Flash90
אם לפני מספר שנים רכישת דירה בחיפה הייתה עסקה נדל”נית מוצלחת (קנית ב-450 אלף ש”ח נכס, שדי מהר ערגו טיפס מעלה), כיום זה אחרת.
נכון שבשכונת הדר, שכונה בה מתגוררים כ-40 אלף תושבים, יש מקום לעוד אלף או יותר משפחות חרדיות שירכשו נכס מידיים חילוניות, אך המחירים כבר ממש לא זולים כבעבר והם נעים בין מינימום 600 אלף ש”ח ומגיעים גם ל-750 אלף שקלים – תלוי בטיב האזור, הנוף וטיב הדירה והבניין. כך או כך, הקפצת חוקי המיסוי שמה קץ למשחקי הקניה-מכירה של אברכים, שידעו לעשות זאת בשנים עברו.
אז נכון שעדיין יש פער עצום מול דירה בבני ברק (לא פחות מ-1,300,000) או במודיעין עילית (לא פחות מ-1,100,000) אבל עדיין ההיתכנות לעליית המחיר היא לא משהו, כך שמי שירכוש דירה הוא מי שיתכוון לגור בה.
ומה באשר לשכונות שעדיין מלאות בערבים? האם גם לשם יגיעו אברכים, ויתחילו להקפיץ את מחירי הדירות ולעבות את האוכלוסייה החרדית? צריך לזכור שבשכונות כמו חליסה, או בכלל בעיר התחתית, עדיין המחירים זולים במיוחד.
בשיחה עם יהודי שרכש דירה ברחוב הממוקם מעל לגשר הגיבורים (נחשב לחליסה, אבל לא השכונה התחתית), הוא טוען ש”אין סיכוי לאכלוס מאסיבי”.
למה בעצם?
“כי חרדים מגיעים לשכונות מעורבות, כמו בפרדס כץ, רק לדוגמה, אבל לא ראינו כניסה חרדית לשכונות ערביות. אנשים חוששים”.
אז נכון שערביי חליסה הם ערביים ישראליים לכל דבר, הם עובדים כרופאים בבתי החולים, כנהגי מוניות, ובמקצועות חופשיים, “אבל אנשים חוששים. הילדה שלהם תזרוק פח בשכונה של ערבים?”
מה שכן יכול לקרות, הוא אומר, ש”רוסים ירכשו דירות מערבים, ובהמשך חרדים ירכשו מהם. אבל זה תהליך שלוקח שנים”.
ועד אז, הכוח החרדי חזק, אבל לא מדי חזק. מה זה אומר לגבי מערכת הבחירות הקרובה? האם יצליחו החרדים להדיח את יונה יהב ממשרתו הרמה? ימים יגידו.