דוח מיוחד שפרסם היום מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, עוסק ברשויות המקומיות ומעלה אינספור ליקויים ומחדלים, חלקם על גבול הפלילי, בהתנהלות של מספר רשויות מקומיות במדינת ישראל.
בין היתר מצביע הדוח על עבירות בנייה שעלולות לסכן חיי אדם, אישור תקציבים של מיליונים ללא כל דיון, והתנהלות שמעלה חשש לניגוד עניינים.
בפרק שעוסק בעיריית בית שמש מצביע המבקר על שורה ארוכה של ליקויים, שחלק ניכר מהם כבר הועלו בביקורת הקודמת של משרד המבקר ב-2011. בביקורת הנוכחית מצא המבקר תופעה מדאיגה לפיה העירייה דיווחה על תיקון הליקויים, אף על פי שרובם כלל לא תוקנו.
אחד הליקויים המרכזיים עליו הצביע המבקר היא תופעת העסקת קרובי משפחה. לפי הדוח, בספטמבר 2016 הועסקו בעיריית בית שמש 568 עובדים שיש ביניהם קרבת משפחה, מתוך 1,078 עובדי העירייה – כ-53% מכלל עובדי העירייה.
מבקר המדינה קבע גם כי עיריית בית שמש, שעתידה להפוך לעיר החמישית בגודלה בישראל בתוך עשור, לא ערוכה לטיפול בגידול האוכלוסייה – וממשיכה בדפוסי התנהלות פגומים שהובילו את העירייה לגירעון ענק.
המבקר קובע כי אחת הסיבות לגירעון המצטבר והמתמשך: גיוס עובדים וחריגה מתקציב השכר הניתן לעובדים, שחלקם מונו מבלי שיתקבל אישור של משרד הפנים. בנוסף, בבית שמש קיימת תופעה של עבודה בשעות נוספות חריגות, וזאת משום שהעירייה לא קובעת תקנים בתחום.
למרות שהעיריות מטילות קנסות על תושבים שבונים ללא היתר דוח המבקר מגלה כי הן עושות זאת בעצמן: הרשויות המקומיות שנבדקו הציבו מבנים יבילים רבים במוסדות חינוך ללא היתר.
בייחוד בולטת התופעה בבני ברק, שהציבה במוסדות חינוך עשרות רבות של מבנים כאלו. תוצאת התנהלותה הבלתי חוקית של עיריית בני ברק בעניין זה הייתה שמבנים אלו שימשו כיתות לימוד וגני ילדים במשך שנים, בלי שהפעלתם אושרה בידי הגורמים המוסמכים כנדרש בדין, בהם גורמי כבאות והצלה ופיקוד העורף, הנדרשים להבטחת שלומם וביטחונם של הילדים.
עוד עולה מהדוח כי עיריית בני ברק בנתה בתוך הבניין שלה תוספת בנייה טרומית, שכללה חמישה חדרים וסככת צל במפלס הרביעי והעליון בבניין, בשטח של כ-150 מ”ר, מבלי שקיבלה לכך היתר מהוועדה המקומית. הוועדה המקומית בני ברק לא פעלה בעניין הבנייה הבלתי חוקית במשך יותר מ-16 שנים.
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה:
“בדו”ח נכללה בניה טרומית על גג בניין העירייה בלא היתר, כאשר מבנה זה כבר פונה ושוב אינו קיים זה כחמישה חודשים.
אשר לטענה בדו”ח על מבנים יבילים במוסדות חינוך בלא היתר: שטחה של העיר בני ברק מצומצם – 7300 דונם לכ-200,000 תושבים. מספר ילדי העיר מאוכלוסייתה-כ-50%. היקף שטחי הציבור להקמת מבני חינוך מצומצם ביותר, וגם משרד החינוך הכיר בעובדה זו. בשנים האחרונות נרתמה העירייה באינטנסיביות לפיתרון הבעיה, תוך ניסיון ומאמצים גדולים להעברת הקראוונים למבנים חוקיים, והדבר נמצא בתהליך מתקדם, כאשר הצבת המבנים היבילים במצב הנוכחי היתה פיתרון זמני, כדי לאפשר קיום חוק לימודים חובה.
נושא אחר שהועלו בדו”ח הוא כי הוועדות המקומיות לא פעלו במשך שנים להסדרת הצבת המבנים היבילים לחינוך: כפי שנמסר לביקורות בידי מהנדס אגף החינוך, מדובר בתהליך דינמי, ובידי העירייה אישורי הוועדה המקומית הניתנים בעקבות הגשת בקשה להיתרי בניה (התחלה של תהליך לקבלת היתרי בניה). בחלק מהאתרים נתקבלו היתרים.
כללית, מובהר ,כי כל פניה של מבקר המדינה בנושאי תכנון ובניה נבדקת בעירייה, הן ע”י המחלקה המשפטית והן באגף ההנדסה העירוני, וגם אם תגובת העירייה למשרד המבקר שאין היא מוצאת, מההיבט החוקי, חריגת בנייה במקום המוזכר, היא מקבלת את עמדת משרד המבקר ופועלת כנדרש, בהתאם.
יחד עם זאת, אנו יכולים לציין בסיפוק, כי בשנים האחרונות חלה החמרה ונקיטת יד תקיפה בהרבה, כנגד עבירות בניה, גם אם מדובר במצב גבולי, לעומת תקופות קודמות, הוגשו התראות וכתבי אישום רבים מבעבר וגם כנגד עבירות בניה צווי הריסה בוצעו בפועל במספרים הרבה יותר גדולים מאשר קודם לכן, וסבורני כשם שתוקפים את העירייה על חריגות בניה לדברי משרד המבקר, כך חשוב גם להזכיר את “היד התקיפה” והצעדים הרבים יותר שננקטים בהווה לעומת העבר”.