הרשות הפלשתינית והרוצחים יפצו משפחת נרצחים ב-62 מיליון שקלים

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי הרשות הפלסטינית ועוד ארבעה מחבלים, ישלמו פיצוי של 62 מיליון שקלים למשפחה ששלושה מבני משפחתה נרצחו בכביש 443 בשנת 2001.

פסק הדין ניתן בהמשך להחלטה שניתנה בחודש ספטמבר 2014, בה נקבע על ידי השופט משה דרורי כי המבצעים אחראים בנזיקין כלפי התובעים וכי הרשות הפלסטינית אחראית אף היא בנזיקין כלפי התובעים מכוח הכללים של פקודת הנזיקין, הן כמשדלים ומסייעים לביצוע הפיגוע, והן באחריות אישית על פי עוולת הרשלנות עקב אספקת הנשק ששימש לביצוע הפיגוע והן בשל המימון של מבצעי הפיגוע.

מדובר בפיגוע ירי קשה שהתרחש בתחילת האינתיפאדה – ביום 25.8.01 – במוצאי שבת.

התובעים נסעו ברכב בכביש 443, בשובם מטיול באילת לביתם במרכז הארץ. רכב שבו נהגו המפגעים אחמד טאלב מוצטפא ברגותי (אחיינו של מרוואן ברגותי); מחמד רחמאן סאלם מצלח; חוסאם עקל רג’ב שחאדה; הייתם אלמותפק חמדאן; פארס צאדק מחמד ע’אנם; ועלי עליאן – “נצמד” לרכבם של התובעים.

מתוך הרכב של המפגעים ירו המפגעים והרגו את שלושה המבוגרים שהיו ברכב: שרון בן-שלום, יניב בן שלום, ודורון סוורי הי”ד.

שני התינוקות שהיו ברכב, אפרת בן שלום ושחר בן שלום, ניצלו כתוצאה מכך שאימם שרון בן שלום הי”ד סוככה עליהן בגופה ונורתה בגבה. שתי היתומות גודלו מאז על ידי אחות אמם ובעלה, אודליה משה בן שלום ועצמון משה.

בפסק הדין נפרסה התמונה המלאה של הנזקים הפיזיים והנפשיים של כל קרובי המשפחה, כולל ההורים של הנרצחים. נוגעים ללב היו מכתביהן של היתומות לאורך כל השנים ביום השנה לרצח הוריהן.

בקביעת גובה הפיצוי הביא בחשבון בית המשפט שיקולים רבים, ולבסוף קבע כי יש מקום להטלת פיצויים עונשיים בסך של 10 מיליון שקלים לכל אחד מן העיזבונות של שלושת הנרצחים, 6 מיליון שקלים לכל אחת מן היתומות ו-5 מיליון שקלים לכל אחד מן ההורים של הנרצחים.

טענת התובעים כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לכל אחד מן התובעים 20 מיליון שקלים, בעקבות תיקון של תקנות האגרות, לפיו תביעת נזק בגין פעולות טרור ואיבה עד 20 מיליון שקלים לכל תובע פטורה מאגרה – לא התקבלה, ונקבע כי במסגרת תיקון אגרות אין להסיק מהו רף הפיצוי הראוי.

כמו כן, לא התקבלה טענת התובעים לפיה יש מקום לחייב פיצויים ברמה של מאות מיליוני דולרים כפי שפסקו בתי המשפט בארה”ב, וזאת לאור ההבדל בין ישראל וארה”ב בתחום פיצויי הנזיקין.

טענת הנתבעים כאילו תנאי מוקדם לקבלת הפיצוי הוא החזר של הסכומים שקיבלו התובעים מהמוסד לביטוח לאומי במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש”ל-1970 – נדחתה, ונקבע כי כאשר מדובר בפיצויים עונשיים, זכאים התובעים, הן לפיצוי שנקבע בתיק זה והן לסכומים שמשולמים להם על ידי המוסד לביטוח לאומי, על פי החוק האמור.

מאחר ויש הבדל בין מבצעי הפיגוע לבין האחריות השילוחית והאחרת של הרש”פ, נקבע כי מתוך סך 62 מיליון שקלים תשלם הרשות הפלסטינאית 40% (24.8 מיליון ש”ח) ומבצעי הפיגוע ישלמו 60% (37.2 מיליון ש”ח). כמו כן נקבע כי הנתבעים על פי החלוקה הנ”ל ישלמו את שכר טרחת עורכי הדין של התובעים והוצאותיהם המשפטיות בשיעור 20% מן הסכום שנפסק.