1.
זוכרים את הבריכה עם הדילים והשטיקים? אז כעת התור של בית שמש.
בית שמש היא עיר שרק לקראת הבחירות האחרונות הציגה רוב חרדי, גם הוא בדוחק. מאז ועד היום, בזכות האכלוס המאסיבי, הלך הרוב הזה וצמח, ודומה שאין היום פוליטיקאי חילוני או דתי-לאומי, שיחשוב ברצינות על כיבוש העיר מידי החרדים. גם אם יימצאו מתנדב או שניים שינסו להכריז על התמודדות – זה לא יהיה ממש רציני.
אז נשארנו עם חרדי. אבל איזה: חסידי? ליטאי? מש”ס?
ראש העיר המכהן, משה אבוטבול, הוא מטעם ש”ס. עם ניסיון, וכמי שעומד בראש העיר שתי קדנציות, יש לו סיכוי גבוה ביותר לכבוש שוב את העיר – ובקלות. אבל, לשונות רעות טוענות שיו”ר מפלגתו, אריה דרעי, לא ממש רואה בו נציג אותנטי שלו.
למה? אם תקשיבו לאותן לשונות תשמעו שאבוטבול ‘עצמאי מדי’.
קחו דוגמה: זוכרים את טקס חנוכת כביש 38? תוך כדי חלוקת הברכות הזכיר אבוטבול גם את שר הפנים מהעבר, מי שסייע לו להגיע עד הלום – אלי ישי. הוא אפילו לא הבין איזה חומר נפץ הוא מטיל על הכביש. לפי אותן לשונות רעות, עוד תשמעו שאבוטבול הוא בעצם נציג מימי היו”ר הקודם, לא בשר מבשרה של ש”ס הנוכחית.
האם זה נכון? כדרכן של שמועות, ממש לא בטוח. אחרי הכול דרעי לא ממש טיהר שטח כשהפך ליו”ר ש”ס, לא מיהר לפטר עובדים – נוח צדוק יו”ר המועצה הדתית בביתר עילית הוא רק אחת הדוגמאות – ולהגיד שידיח את אבוטבול רק משום שהוא לא פרו-דרעי יהיה קצת נועז.
בכלל, מאחר וקשה להיכנס אל הלבבות, במיוחד ללבבות של פוליטיקאים, אין לנו אלא לסמוך על מה שעינינו רואות: באופן מעשי, דרעי העניק גיבוי מלא לאבוטבול בישיבת סיעה.
היה זה כאשר סקר את הערים החרדיות, וכשהגיע לבית שמש, הבהיר: “בבית שמש ראש העיר שלנו משה אבוטבול מצליח לפתח ולשגשג את העיר. הוא צריך להמשיך בתפקידו ואנחנו נתמוך בו בכל הכוח. אין עוד ראש עיר שנותן כל כך הרבה סמכויות ותפקידים לכל המפלגות ומכבד את כולם. כולנו זוכרים כיצד כולנו התגייסנו למענו ופעלנו יחד ימים ולילות למען הצלחתו. אבוטבול ימשיך בתפקידו”.
צילום: Yonatan Sindel/Flash90
אבוטבול לא נחשב טיפוס חתרן, ודרעי לא אמור לחשוש ממנו. הוא ראש עיר שיודע להאציל סמכויות בכיף – הלוואי על כל ראשי הערים החרדיות – ויש מצב שנציגי ‘דגל’ תחת ראשותו ‘יעשו חיים’, מהבחינה הפוליטית כמובן, הרבה יותר מאשר במקרה בו יעמד אחד מהם בראש.
אז האם זה באמת מה שיקרה בפועל? דרעי יתמוך באבוטבול בכל מחיר? תלוי.
כי יש רוצה. ויש להילחם על זה.
2.
לפני מספר ימים יצא משה אבוטבול בהצהרת תמיכה במועמד ‘דגל’ משה מונטג. כלומר, אם יוחלט לקחת את השליטה בעיר מידי ש”ס, מונטג הוא היורש המועדף עליו.
האם יש משמעות פוליטית להצהרה שכזו? לא בטוח. לחרדי, המצביע ככל אשר יורו לו רבותיו, לא באמת משנה מה חושב אבוטבול ומי נחשב למועמד הטוב בעיניו. גם לתושב חילוני יש את שיקוליו, והוא לא בודק במי תומך אבוטבול.
אבל ההצהרה הספיקה כדי להקפיץ את משה גפני לשמיים. “לאחר שלוש קדנציות שדגל התורה תמכה במשה אבוטבול לראשות העיר, הוא ניסה לגרום לסכסוך בתוך דגל התורה ולהחליט עבורה מי יהיה מועמדה לראשות העיר”, שחרר יו”ר ‘דגל התורה’ הצהרה . “דגל התורה לא תסכים למהלך הזוי כזה, שגורם מחוץ למפלגה יחליט עבורה מי יהיה המועמד שלה. ‘דגל התורה’ תקבל החלטה בנושא רק בהחלטתם ובאישורם של גדולי התורה׳”.
משה מונטג, שראה את ההודעה, מיהר לשגר מכתב לציבור:
“בתקופה האחרונה הייתה הצעה של ראש העיר משה אבוטבול לתמוך בי לראשות העיר. חשבתי שבכך נוכל לקדש שם שמים ולהיבחר לראשות העיר כמעט ללא בחירות. כולנו התגייסנו למערכה, אך לצערי הרב המפלגה עדיין לא קיבלה החלטה.
“מצאתי עצמי במצב מורכב. מצד אחד ממתין לתשובה מהמפלגה, מצד שני מתחילת הדרך אבוטבול אמר שבהעדר תגובה הוא יכריז על ריצתו לראשות. אתמול הודיע לי ראש העיר על החלטתו. אמרתי לו שיעשה כהבנתו.
“אני נאמן למפלגת דגל התורה ואעשה מה שיורו לי גדולי ישראל שליט”א. כיוון שהבחירות בעוד כמעט שנה ולאור בקשת הרב גפני להתחיל להתעסק בפוליטיקה רק לאחר חג הפסח, בתקופה הקרובה נעסוק בעזהי”ת בהמשך העשייה הגדולה למען העיר ולמען כלל ישראל”.
ואכן אתמול, אחרי שראה כי עדיין אין הכרעה של ‘דגל התורה’ האם תריץ מועמד מטעמה לראשות העיר, הכריז משה אבוטבול כי קיבל החלטה סופית להתמודד על תפקיד ראש העיר לקדנציה שלישית. ההודעה שלו פורסמה היום גם בעיתון ‘המודיע’.
אבוטבול ומשה מונטג. צילום: Yaakov Lederman
3.
האם באמת סבור משה מונטג שרק בחירה שלו תקדש שם שמים? האם שמואל גרינברג, מתחרהו לסיעה – אם ירוץ, לא יגרום לקידוש שם שמים? תמיהה גדולה.
אבל נחזור להתחלה.
נכון להיום, יש בבית שמש ראש עיר מש”ס, בעיר שיש בה רוב חרדי, לאו דווקא רוב ספרדי. אז למה ש’דגל’ תוותר על הכיסא? זהו בדיוק הרגע בו בית שמש נכנסת אל הבריכה של הבחירות המוניציפליות. מערבבים, ומחליטים.
הנה האופציות:
הראשונה – ש”ס מוותרת על בית שמש, ומקבלת על מגש של כסף את אלעד מ’דגל’. כי ש”ס חושקת בעיר אלעד יותר מאשר בית שמש. אצל ‘דגל’, בדיוק להיפך.
השניה – ל’דגל’, שמאוד חפצה בבית שמש, יש כאב ראש פנימי לא קטן באשר לזהות המועמד שיתמודד על תפקיד ראש העיר. האם יהיה זה שמוליק גרינברג, מי שמזוהה יותר מכל עם הבית שברחוב חזון איש, או דווקא משה מונטג – אף הוא איש ‘דגל’.
מה קורה מבחינת התמיכה שמביאים איתם השנים? ההערכות הן כי בקרב הציבור החילוני והדתי-לאומי גרינברג לוקח – ובגדול. אבל כולנו יודעים שלא זה מה שיקבע, אלא ההכרעות בבתי גדולי ישראל.
אם לסכם זאת בחיתוך עבה: מי שתומך באברהם רובינשטיין לראשות עיריית בני ברק, לא תומך בגרינברג בבית שמש. וגם להיפך: מי שתומך במנחם שפירא/הצנחת ח”כ יעקב אשר חזרה בבני ברק, תומך בגרינברג בבית שמש.
שמועות עקשניות טוענות כי גם בקרב הח”כים של ‘דגל’ אחד לפחות תומך במונטג, וסיבותיו עמו. השניים האחרים – בגרינברג.
האם את כאב הראש הבני-ברקי תרצה ‘דגל’ לקחת איתה גם לבית שמש? לא בטוח. לכן, יתכן שאבוטבול יזכה מן ההפקר בגלל ששניים אוחזין כה חזק בטלית.
כי דווקא בשל ההתחבטות הזו, שגוררת דעות שונות בבתי גדולי ישראל – על פי האופציה השניה ‘דגל’ מחליטה שלא להכריע הפעם, מאפשרת לדרעי להמשיך עם אבוטבול ומפציעה בקדנציה הבאה, כשהציבור הליטאי יצמח וכשההכרעה הפנימית תהיה קלה יותר. או שלא.
אבל למה לאחוז בתפוח אדמה לוהט שכזה, כשאפשר לגלגל אותו חמש שנים קדימה?
שניים אוחזין. גרינברג ומשה מונטג. צילום: Yaakov Lederman
4.
ומה באשר לאלעד, שעל פי ההסכם ‘שייכת’ הפעם לדגל התורה?
מאחר וש”ס נחושה להציב בעיר מועמד, ומאחר וצפוי קרב לא פשוט, ומאחר ו’דגל’ כיום ביחסים מעולים עם אריה דרעי וסיעת גפני-דרעי מחוללת פלאים בכנסת – לא מן הנמנע ש’דגל’ תגיש את אלעד כמתנה לש”ס (הדיבורים הם על הצנחת מועמד, אולי אפילו מועמד מוסכם על שתי הסיעות), ותתמסחר בתמורה על עיר אחרת.
ויש עוד סיבה לכניעה אפשרית: ל’דגל’ אין מועמד בולט לאלעד. לא שלש”ס יש. בעוד שבעבר דובר על החזרת צביקה כהן, מי שכיהן בראשות העיר אלעד ועבר לנהל את מחלקת החינוך הירושלמית (ובהצלחה), כיום נראה שש”ס מחשבת מסלול מחדש.
הדיבורים כעת הם על ייבוא של מועמד שיבוא בטוב גם ל’דגל’. אחד השמות בבורסה הזו הוא של יוסי שטרית, לשעבר סגן ראש עיריית ביתר עילית. אבל אל תצפו שב’דגל’ יחליטו החלטה כה קשה כבר בשלב כה מוקדם. שם אוהבים להשאיר החלטות לדקה ה-90, ואין שום סיבה שישנו את המסורת לכבוד העיר אלעד. אפילו הידיעות על כך שיש כבר הכרעה על זהות ראש עיריית בני ברק הבא אינן רציניות.
5.
איזו עיר תקבל ‘דגל’ בתמורה?
בהקשר הזה עולה רכסים. הדיל האפשרי: איצ’ה רייך, איש דגל התורה שהקים כיכר מיוחדת לזכרו של הגר”ע יוסף זצ”ל, תוך שהוא מכבד עד מאד את ש”ס ואת היו”ר, ימשיך בכהונתו בעיר התורה שבצפון למרות הסכם הרוטציה עם ש”ס, ובעד כך יקבל דרעי את אלעד במתנה.
בבחירה בין שתי הערים, אין לי ספק במה יבחר דרעי. באלעד, כמובן.
מדובר בעיר עם רוב ספרדי, שהיתה בשליטת ש”ס מאז הקמתה ונעקרה ממנה בקדנציה האחרונה. ועוד משהו: אל תשכחו שאלי ישי, כך נראה, סגור עם ראש העיר ישראל פרוש על צעידה שלובת זרועות, באמצעות נציג העירייה אבי דיין.
וכלל ברזל, שאין להזכירו בקול, יש בבריכה המקומית: בכל מקום בו ‘יחד’ תתמוך בנציג, הלה ימצא את ש”ס מהעבר השני של הכביש.
אם לסכם: ויתור של שס על ריצה בבית שמש והגשתה על מגש של כסף ל’דגל’, היא בשורה טובה מאוד לאיצ’ה רייך ברכסים, ורעה לשרוליק פרוש באלעד.
תיזכרו בברכה, ותבינו גם למה.