הוועדה לשוויון חברתי וצדק חלוקתי התכנסה היום (רביעי) לדיון דחוף, על מנת לבחון את “אי השוויון במדיניות התקצוב ובתנאי השכר במוסדות החינוך הלא רשמיים במגזרים השונים” בעקבות מידע שהגיע לוועדה על אי שוויון בחלוקת התקצוב.
בוועדה הוצג דו”ח מיוחד שהוכן לקראת הדיון על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממנו עולה כי מדיניות משרד החינוך בתקצוב בתי הספר היסודיים בישראל, אינה שוויונית ומפלה באופן חלוקתו ובכך תורמת את חלקה להגדלת הפערים בחברה הישראלית בין תלמידים מבוססים לתלמידים עניים.
בפתיחת הדיון אמר יו”ר הוועדה ח”כ מיקי זוהר: “הוועדה מזועזעת מהעובדה שבחברה מתוקנת תלמידים מזרמים חלשים ביותר בחברה מקבלים 60% פחות מהממוצע. הזוי שמוסדות שאינם משתייכים לרשתות החינוך הגדולות, מתוקצבים בשיעור 40%-60% מתקציב הבסיס של מוסד חינוך רשמי”.
לדבריו מהדו”ח רואים כי קיים אי שוויון ברכיבי החישוב של “מדד הטיפוח” שמשפיע באופן ישיר על אחוזי התקצוב: “זה דבר שגוי בבסיסו שמאפשר לבתי ספר אליטיסטים לגבות סכומים מופרזים בשכר הלימוד מהמשפחות האמידות הנמצאות עפ”י חלוקה זו, בקטגוריה “בעשירון 3 של מדד הטיפוח” לעומת בתי ספר חרדים העומדים על עשירון 6 עפ”י מדד זה”.
בדו”ח נטען כי תקציב משרד החינוך לכיתה בבית ספר ממלכתי-דתי עומד על 446,278 אלף שקלים בעוד שכיתה חרדית שלא בבתי ספר של ש”ס או יהדות התורה מתוקצבת ב-186,871 אלף שקלים בלבד. מחברת הדו”ח אתי וייסבלאי הסבירה כי עובדי הוראה במוסדות רשמיים מועסקים ישירות על ידי משרד החינוך ושכרם מחושב על ידי וותק השכלה וכו’ ובלא רשמיים המורים לא משויכים למשרד ולכן הם מועסקים ישירות על ידי המוסד עצמו בשכר שונה לחלוטין.
“תוכנית אופק חדש לא נכללת בלא רשמיים על ידי משרד החינוך ולכן יש פערי שכר עצומים. מדובר על קרוב ל-80 אלף תלמידים בכל המגזרים שמתוקצבים באופן שונה. התקציב לחרדים מחוץ לרשתות הוא פחות מחצי ולערבי מחוץ לרשמי הוא פחות משליש”.
במהלך הדיון, תקף ח”כ אורי מקלב את האפליה: “הגישה צריכה להשתנות, המוסדות מקבלים רק ארבעים אחוז, שורש הרע מתחיל בתקצוב חסר, זה גישה של ענישה של ילד שלומד במוכש”ר. מענישים אותו. אמר את זה שר החינוך הקודם”.
מקלב הסביר: “הורים לא שולחים בגלל שהם רוצים יותר, אלא זה דרישות שמגיעות מתוך דרך חיים והשקפת החיים. בתי הספר עומדים בכל הדרישות הפיזיות ופדגוגיות שום בית ספר כללי לא נדרש להשיג רישיון מחדש בכל שנה. הם מוצאים הרבה יותר מכל בית ספר אחר. אנחנו לא מבקשים אקסטרות”.
מקלב הוסיף: “הדרישות כמו בנושא שכר מורים הם מלאות, כאשר מנגד לא מתחשבים בהם. מוסדות המוכש”ר באים מתוך חופש דת וצרכי דת. החינוך החרדי הוקם עוד לפני קום המדינה בהסכמים מול הסוכנות, כדי שיתמכו באו”ם. זה בא מתוך דרישות דת. הדרישה היום יותר חזקה כי כבר נותנים למוכש”ר”.
מקלב ציין כי ש”ס ויהדות הכניסו בהסכם הקואליצוני דרישה כזו. “אנחנו דורשים ליישם את זה. תממשו את ההסכם הקואליציוני”, דרש מקלב.
ח”כ יעקב אשר אמר בדיון, כי מדיניות התקצוב של משרד החינוך היא “כפל מבצעים וכפל ענישה. מוסדות החינוך של הציבור החרדי לוקים בכפליים, לא זו בלבד שהמוסדות מתוקצבים בחישוב מופחת, אלא שגם מהתקציב המופחת הזה עוד מקצצים עד לשורש.
“אנחנו יודעים כצרכנים שאין ‘כפל מבצעים'”, אמר ח”כ אשר, “אבל משרד החינוך נוקט בשיטה של ‘כפל ענישה’. כשהוחלט שהמוסדות החרדיים יתוקצבו באחוזים מופחתים, הוכללו בהחלטה זו כל הסיבות וההבדלים בין המוסדות. אולם מה שקורה בפועל – גם התקציב המופחת מקוצץ.
“לוקחים את הפרוסה הקטנה בתקציב ומורידים ממנה מכל הכיוונים, שכן החינוך בארץ התפתח במשך השנים ונוספו תקציבים לבתי הספר הרשמיים, אולם בתי הספר החרדיים הודרו מתקציבים ורפורמות”.
ח”כ אשר ציין כי אפליית המוסדות החרדיים גורמת גם לפערים בתקציב בין תלמיד במוסדות החינוך החרדי לתלמיד בחינוך הרשמי וגם לפערי שכר שעובדי הוראה במגזר החרדי – המשתכרים פחות מעובדי הוראה במגזר הכללי.
“אין סיבה שהציבור החרדי לא יהיה חלק מההתפתחות בחינוך בארץ. חייבים למחוק את העוול הזה”, אמר.
היו”ר זוהר חתם את הדיון ואמר כי הוועדה דורשת ממשרד החינוך לפעול לאלתר לחינוך שוויוני ולהעדפה מתקנת לכלל התלמידים במדינת ישראל בתקצוב מוסדות החינוך השונים בכלל ובפריפריה בפרט תוך דגש והתייחסות למשפחות מוחלשות במצב סוציואקונומי נמוך.
“הוועדה קוראת לשנות את המדיניות המפלה בתקצוב מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים. זאת מדיניות לא שוויונית שמגדילה את הפערים בחברה הישראלית בין תלמידים מבוססים לתלמידים עניים”. לאור בקשות חברי הכנסת בדיון היו”ר הבטיח לבחון חקיקה “שתתקן את העוול הזה ועוולות נוספים שעלו בדיון”.