הכנסת ספר תורה לזכות ילד בן 13. מה הסיפור? • צפו בתיעוד

המודעות ברחוב בישרו על הכנסת ספר תורה להצלחת ילד בן 13 לגיל הבר מצווה. שונות המודעות – ושהפעם הספר לא נתרם לעילוי נשמת, הביא אותי להגיע להכנסת ספר התורה.

אמש, בשעות אחר הצהריים, הגעתי לשכונת רמות אשכול בירושלים. אכן, זו לא הכנסת ספר תורה שגרתית לעילוי נשמת אב או אם. זו הכנסת ספר תורה שנכתבה ביזע, עמל ובהמון דמעות עבור ילד מיוחד, לילד שהגיע לעול מצוות.

חיים יצחק נולד לפני 13 שנה בלונדון, חודשיים לפני תאריך הלידה המשוער שלו, עם חוסר חמצן  בלידה ודלקת קרום המוח. בשפה מקצועית חיים יצחק נולד עם סי. פי. אח לשלמה זלמן שאובחן כמה חודשיים לפני כן כאוטיסט.

לפני כמה שנים עלתה דבורה לאה לארץ עם שלושת ילדיה, אותם היא מגדלת לבד, לאחר שבלונדון לא היה מענה ומסגרת מקצועית לילדיה. מבחינה שכלית, מתארת אמו דבורה לאה קיבמן, חיים יצחק הוא כמו ילד בן שלוש, נכה, ומרותק לכיסא גלגלים.

בראש השנה האחרון חיים יצחק היה מאושפז בטיפול נמרץ, עקב דלקת ריאות שהסתבכה. במוצאי שמחת תורה הוא שוחרר יחד עם צינור הזנה שמחובר לבטנו. דבורה לאה, שלא יכלה לשאת את הסבל הרב של בנה הקטן, ולא רצתה לעמוד בניסיון החדש שהגיע לה, חיפשה יחד עם אחותה לעשות משהו גדול לזכות חיים יצחק.

כך נולד הרעיון של הכנסת ספר תורה ובר מצווה.

כבר למחרת היום בנתה שכנתה אתר אינטרנט בהתנדבות – לגיוס תרומות, בו היא מספרת את סיפור חייו המיוחד של בנה. היו הרבה התנגדויות מהסובבים אותה, ורק אחיה ואחיותיה תמכו בה לאורך כל הדרך.

בעזרת המדיה החברתית ובעזרת שומעות מפה לאוזן, הצליחה לגייס תרומות מכל רחבי תבל, ולחשוף את הסיפור המיוחד לעוד אנשים בעולם. הרבה אנשים טובים התגייסו לעזרה, וכך אספה שקל לשקל עד שהגיעה למטרה. “אמנם הכנסתי את הספר תורה”, אומרת דבורה לאה, “אך עדיין נותרו אי אלו חובות מהתשלומים האחרונים לספר התורה”, היא  אומרת כשאני שואלת האם הצליחה לגייס את כל הסכום בזמן כה קצר. “החובות שלנו לא כה גדולים, אך בשבילי זה מאד משמועתי ומדובר על סכום של 5000 דולר, וכמובן מי שיתרום – אני מאד אשמח להקל מעלי ולשתף אותו במצווה.”

בנסים גלויים, תוך שלושה שבועות מהרגע שבו התחילה לגייס את התרומות, הסירה דבורה לאה את צינור ההזנה מבטנו של חיים יצחק.  

למה חיברת את זה עם הבר מצווה. אי היה אפשר לעשות הכנסת ספר תורה בלי בר מצווה?

אני מאוד מאמינה שצריך להתייחס לילד כאילו הוא ילד רגיל, אפילו שהוא לפעמים לא קולט. אם לאחים שלו היה, למה שלו לא יהיה?! ובכלל אני מאמינה שזה בשבילו ציון דרך ומשהו בתוך תוכו יהיה מושפע מזה. זה אמנם ישמע קלישאה, אבל לילד כזה לא צריך להסביר יותר מידי. כל דבר שקשור לקדושה ובפרט לספר תורה הוא מיד קולט ומבין. ישר כשהתחלנו את המסע לגיוס הכספים לספר תורה ושתפנו אותו, הוא התחיל לשיר את כל שירי שמחת תורה.

מידי יום נגשתי אליו ואמרתי לו: “חיים יצחק, למי שייך הספר תורה? למי אנחנו הולכים לעשות בר מצווה?” בתחילה הוא לא הבין שזה קשור אליו, אבל כל פעם שהייתי נגשת אליו ושואלת אותו התחלתי לראות את ההתרגשות.

ביום של האירוע הוא ישב בחדר המדרגות, ולפתע התחיל לפרוץ בבכי, הוא בכה ובכה, אי אפשר היה לעצור את ההתרגשות, ושום עין לא יכלה להישאר יבשה מול כזה מחזה. הוא ממש התרגש והבין את המעמד שהוא שותף לו.

מתחת לחופה, תוך כדי שירה וריקודים, עם ספר התורה לידו, הוא פשוט לא הפסיק לשיר, לרקוד ולמחוא כפיים. פתאום קלטתי שבין יום הוא פשוט התבגר.

במקור הספר היה אמור להיתרם לארגון ‘רפואה וישועה’, שמלווים אותי כמו משפחה מהרגע שהגעתי לארץ. ספר התורה בסופו של דבר נתרם לישיבת תורת אמת של חב”ד ברחוב חנה בירושלים, שם הראש ישיבה, הרב ראובן בורושנסקי, ליווה אותנו ומלווה אותי ואת משפחתי המתגוררים בשכנות לו.

האם מעולם לא עלתה בך השאלה למה דווקא את קיבלת שני ילדים כאלו מיוחדים?

לרגע לא! ומעולם לא! להפך, אני מודה בכל רגע ורגע לקב”ה על זה שאני זכיתי לקבל שני ילדים כאלה מיוחדים. באופן סימבולי הכנסת ספר התורה בדיוק הייתה בפרשת חקת, שזו למעשה פרשת השבוע שבה כתובים כל המצוות והאיסורים שאנחנו לא מבינים אותם, ובכל אופן בגלל אמונתנו מקיימים אותם גם בלי להבין.

אחיה ואחיותיה של דבורה לאה הגיעו מכל קצוות עולם לחגוג עם אחותם ואחיינם את הכנסת ספר התורה, הכל כך מיוחדת. אחיה, הזמר שלמה שמחה, ליווה את החגיגה הגדולה.

עמדתי בהכנסת ספר התורה, נרגשת נפעמת ודמעות של התרגשות, כאב, והמון הערכה לאישה כזו מיוחדת. רבות בנות עשו חיל ודבורה לאה קיבמן עלתה על כולנה.