בית המשפט השלום בירושלים הורה לאחרונה כי המשטרה תפצה בעשרת אלפים שקלים אדם ששוטרים ביצעו חיפוש לא חוקי בדירתו ומצאו סמים.
תחילתו של הסיפור לפני כשנתיים, עת נקראו שני שוטרים לרכב שחנה בקרבת בית בירושלים – ובתוכו כלב פצוע. השוטרים חיפשו ומצאו את בעל הכלב, שהסביר כי השאיר את הכלב ברכב על מנת לקבל מחברו הלוואה למימון הטיפול בכלב הפצוע.
בעל הכלב סיפר כי כלבו נפצע מנשיכה של כלב אחר.
השוטרים לא האמינו לבעל הכלב וטענו בתוקף כי הכלב נפצע מירי, וביקשו לאמת את גרסת בעל הכלב מול החבר ממנו ביקש את ההלוואה. בשלב זה עלו השוטרים לעבר בית החבר שנתן את ההלוואה – הוא התובע, וביקשו להיכנס לביתו.
אלא שהתובע סרב לבקשתם ודרש שיציגו לו צו חיפוש. השוטרים התעלמו מהתובע, פרצו לבית וערכו חיפוש לא חוקי – שבסיומו נמצאה כמות סם לשימוש עצמי.
התובע וחברו נעצרו לחקירה.
מיד לאחר האירוע הגיש התובע, באמצעות פרקליטו עו”ד איתמר בן גביר, תביעה נגד המשטרה.
בתביעה נטען כי החיפוש שנעשה ללא צו היה לא חוקי, בחיפוש לא נכחו עדים כמתחייב בחוק, שכן לא היה כל חשד נגד התובע, וכי מעצרו של התובע לא היה חוקי.
גם המשטרה הגישה כתב אישום נגד התובע, אולם נוכח הטענות בדבר החיפוש הלא חוקי חזרה בה מכתב האישום.
בדיון שהתקיים לפני כשבועיים עומת השוטר מוחלס חטיב עם העובדה כי הורשע אך לפני מספר חודשים בכך שביצע חיפוש-סמים לא חוקי ובמהלכו הטריד נהגת, וטען כי במקרה של התובע כלל לא נכח בחיפוש.
לעומתו, השוטר בלום טען בתוקף כי בחיפוש נכח גם השוטר חטיב. בנוסף, השוטר חטיב טען כי הכלב היה מותש, מדמם והיה לו חום, בעוד השוטר בלום טען כי הכלב שכב ברכב ונראה עירני.
הרשמת הבכירה אביגיל ון-קרפלד מבית משפט השלום בירושלים הורתה כי המשטרה תפצה את התובע בעשרת אלפים שקלים, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 2800 שקלים.
הרשמת הבכירה קבעה: “עם זאת כדי לבסס חיפוש בדירת התובע ומעצר נראה לביהמ”ש שהיה צורך בהמתנה לוטרינר שהוזמן. אין מחלוקת שהוטרינר לא היה במקום… לא ברור לביהמ”ש מדוע דרשו השוטרים לעלות לדירת התובע ומדוע הובילו את י’ אליה. לא מצאתי חשד סביר כנגד התובע בעניין הכלב. אם רצו לאמת את התובע בעניין גרסת י’ לגבי נסיבות פציעת הכלב או לבדוק האם יש עליו נשק או אצל חבר שלו (דוח הפעולה של חטיב) או לבדוק היכן י’ היה, היו יכולים לפעול באופן מידתי יותר.. החשד לשימוש בנשק היה נגד י’ ולא ברור כיצד הועתק החשד לתובע ועל בסיס מה. כאשר נשאל בעניין זה חטיב הוא לא זכר”.
עוד קבעה הרשמת: “בניתוח בדיעבד של האירועים נראה לביהמ”ש שלא היה מקום שהשוטרים יגיעו לפתח הדירה של התובע או שיכנסו אליה, בוודאי כאשר לא היה ברשותם צו.. העובדה שלא היתה מחלוקת שהתובע דרש את יציאת הנתבעים מדירתו מלמדת על כך שהשוטרים כבר היו בתוך הדירה, ורק אז עלה חשד סביר לעבירת סמים.
“אם בסופו של יום נמצא ממצא בתוך הדירה אין בכל כדי להכשיר בדיעבד את ההחלטה לעלות לדירה, להיכנס אליה, ולערוך חיפוש ללא צו”.
עו”ד איתמר בן גביר: “אני מרוצה שבית המשפט קיבל עמדתי שלשוטרים לא הייתה כל סמכות לפרוץ לבית של מרשי בתירוצים שונים ומשונים. ידע כל שוטר שכדי לפרוץ לבית של אזרח עליו לעמוד בדרישות החוק. ביתו של אדם הוא מבצרו ולשוטרים אסור לנצל את הכוח שלהם כדי להפר זכויות.
“הסתבר שאחד השוטרים ניצל כבר בעבר סמכותו לעשות חיפוש לא חוקי על אישה והוא נדון למאסר, יש גבול לשיכרון הכוח של המשטרה”.