דו”ח ועדת אלאלוף, הוועדה לצמצום בעוני, יוגש היום (שני) בצהריים, לשר הרווחה מאיר כהן.
עלות יישום מסקנות הדו”ח מוערכות בכ-5.8 עד 6.3 מיליארד שקלים בשנה, במשך חמש השנים הקרובות. עיקר ההשקעה בשירותי רווחה ובקצבאות – כ-2.5-3 מיליארד שקלים בשנה.
ברקע תולה החשש כי משרד האוצר יעדיף שלא לאמץ את מסקנות פרק זה, ובפרט לאחר שהגדיל במהלך הימים האחרונים את תקציב הביטחון לשנת 2014 בעוד מיליארד שקל. לכך יש להוסיף את עלות התקצוב של תוכנית הפטור ממע”מ ברכישת דירה לזוגות צעירים, ונקבל סיכון ממשי כי תקציב המדינה יכלול גירעון גדול.
דיוני הוועדה כללו – החל מהדיון הראשון, מחלוקות חוזרות ונשנות בין החברים, כאשר ערב הגשת הדו”ח נערכו פגישות בין מספר חברים ליו”ר עצמו, אלי אלאלוף.
במרכז המחלוקת עמדה ההחלטה להגדיל את קצבת הבטחת ההכנסה ל-67% מקו העוני, תוך הורדת רף ההכנסה מתעסוקה, ממנו הבטחת ההכנסה מקוצצת. בשנת 2012, לדוגמה, קו העוני עמד על 4,512 למשפחה בת שתי נפשות, כאשר הקצבה בת 67 האחוזים תעמוד על 3,023 שקל בחודש (2,820 ליחיד).
מחד, יישום החלטה שכזו תסייע למשפחות עניות, מאידך – היא לא תצליח להוציאן ממעגל העוני. סביב ההחלטה נסובה מחלוקת משמעותית, לאחר שהחברים ייחסו לה חשיבות רבה, אך נציגי האוצר ובנק ישראל התנגדו לה. באוצר טענו, כי היא תגביר את התלות של נזקקים בקצבה תוך שהיא מונעת מהם לצאת לעבודה. חברי הוועדה, טענו בתגובה, כי לשם כך יוסיפו את הסעיף המדבר על מבחן תעסוקה “אפקטיבי”, כתנאי לקבלת הקצבה.
כיום מתקבלת הקצבה, כמו גם דמי אבטלה, בתנאי שהמועמד יתייצב בשירות התעסוקה ויקבל כל עבודה המוצעת לו. הסעיף החדש ישכלל את מבחן התעסוקה, הגם שלא מפורט בדו”ח כיצד.
ביקורת קשה
בדו”ח יש ביקורת קשה על משרדי הממשלה, שלדעת הוועדה אינם עושים דבר עבור מיגור העוני, וגם כאשר הם מפעילים תוכניות המיועדות לאוכלוסיה המוחלשת, הם אינם מתאמים זאת ביניהם ואינם בודקים את יעילות התכנית.
בין השאר ‘זוכה’ לביקורת גם הבירוקרטיה במשרדי הממשלה ובמוסד לביטוח לאומי. הוועדה ממליצה על מינוי נציג למלחמה בעוני בכל משרד ממשלתי רלוונטי, תוך הגברת התיאום בין המשרדים. על המערך כולו יפקח משרד ראש הממשלה.
בין המלצות הדו”ח: עידוד תעסוקה לאוכלוסייה ענייה המסוגלת לעבוד, שיפור שירותי הרווחה והגדלת הקצבאות לאוכלוסיות עניות שאינן מסוגלות לעבוד (קשישים, נכים ועוד). יוספו עובדים סוציאליים תוך צמצום הבירוקרטיה ותוך הענקת תקציבים נוספים לסיוע למשפחות הפונות לשירותי הרווחה.
עוד ממליצה הוועדה על תוספת של 200 שקלים לקצבאות השלמת ההכנסה של קשישים (ההחלטה צפויה להוציא ממעגל העוני כ-90% מהקשישים העניים, הגם שלא תעלה אותם הרבה מעבר לקו), הרחבת מענק מס שלילי, תוכניות לעידוד התעסוקה וכן הגברת אכיפת חוקי העבודה.
המלצות הוועדה מטפלות גם בנושא הדיור הציבורי – בעלות של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה – בין השאר על ידי הגדלת מלאי הדיור הציבורי והגדלת הסיוע בשכר דירה לזכאים.
תחום החינוך מטופל אף הוא: הוועדה ממליצה על הקמת כ-200 מעונות חדשים לילדים, בעיקר בישובים המוחלשים, וכן על פיתוח תכניות למניעת נשירה מבתי ספר ואיתור וסיוע לילדים לקויי למידה בישובים המוחלשים.
בתחום הבריאות – יורחבו ההנחות והפטורים בהשתתפות עצמית בשירותים רפואיים, יורחבו טיפולי שיניים בסבסוד המדינה (ילדים עד גיל 14, קשישים עד גיל 75 הזכאים לקצבת הבטחת הכנסה).
רשויות מקומיות – כיום מתקצבת הרשות 25-30 אחוזים, יחד עם משרדי הממשלה השונים. הוועדה תמליץ להקטין את אחוז ההשתתפות בהוצאות עבור רשויות מוחלשות, לכ-5% בלבד, כאשר ברשויות המבוססות האחוז גדל.
אלי אלאלוף , בן 69, מי שעמד בראש הוועדה, עלה ממרוקו בגיל 17. את דרכו ‘החברתית’ החל כסטודנט באוניברסיטה העברית. כשביקש להצטרף לתנועת ‘הפנתרים השחורים’ – סירבו לקבלו. בראיון שנערך עמו לפני כחודש וחצי ב’דה-מרקר’, סיפר אלאלוף כי חבריו בתנועה, צ’רלי ביטון וראובן אברג’יל, היו מקניטים אותו וקוראים לו ‘פרענקאווי’, “אולי כי באתי מחינוך צרפתי במרוקו”.
כשהוצב בראשות הוועדה הציב לעצמו יעד: לצמצם את שיעור העוני בחצי. אלא שקשיים רבים נערמו בדרכה של הוועדה והגשת הדו”ח נדחתה מערב פסח לאמצע מאי, ואחר כך לסוף יוני. גם כעת, עם הגשתה, לא בטוח שהממשלה תאמץ את הדו”ח.
בראיון הביע אלאלוף בטחון מלא בכך שההמלצות תתקבלנה. בין השאר תלה את ביטחונו בכך ששר הרווחה עצמו הוא ששכנע אותו, על כוס תה בביתו, לקבל את התפקיד.
משימה לאומית
מי שמיהר להגיב על הדו”ח היה ח”כ יוני שטבון, יו”ר פורום השכונות.
“מחד, יש לחזק את ידיו של שר הרווחה על עצם הקמתה של הוועדה ולגבות אותו במאבק הצפוי מול האוצר על יישום ההמלצות. מצב העוני בישראל חמור מאי פעם, וחובתו לעשות כל שביכולתנו להיאבק בכך”. יחד עם זה הוסיף, כשהוא מתייחס לחשש כי האוצר לא יקבל חלק גדול מההמלצות בהיעדר תקציב: “מה פירוש אין כסף? זה עניין של סדרי עדיפויות. המלחמה בעוני היא משימה לאומית ראשונה במעלה, חובתנו להילחם בעוני. בעיניי זה חשוב לא פחות מאיומים ביטחוניים”.
אולם, שטבון גם לא נמנע מלמתוח ביקורת על הוועדה בהתייחסו להשמטת סעיף הגדלת קצבאות הילדים מהמלצותיה הסופיות של הוועדה, אף שמרבית חבריה תמכו בהגדלתן.
“לא ייתכן שקצבאות הילדים, שהן הבסיס למאבק בעוני, יושמטו מהמלצותיה הסופיות של הוועדה”, הבהיר שטבון והדגיש: “אין מאבק בעוני ללא קצבאות ילדים, אלחם להגדלתן מחדש”. לטענתו, “למדינה יש אחריות כלפי אזרחיה, חובתה להבטיח להם קיום בסיסי. האפשרות לגדל ילדים בכבוד היא תנאי הכרחי לקיום בסיסי, אי אפשר לעשות זאת בלי להגדיל את קצבאות הילדים”.