ועדת הפנים של הכנסת דנה הבוקר (רביעי) בחוות הדעת של מבקר המשרד לביטחון פנים, לפיה יועץ התקשורת החיצוני של המשטרה, ליאור חורב, הפר את החוזה כשצייץ בטוויטר נגד שרים וח”כים.
הדיון התקיים ביוזמת יו”ר הוועדה ח”כ דוד אמסלם – תחת הכותרת: “השתלחות יועץ התקשורת של המפכ”ל ודוברת המשטרה ביושב ראש הוועדה וחברי הכנסת”.
לדברי אמסלם, המשטרה כזרוע של המדינה התנהלה באופן לא תקין כאשר העסיקה את חורב, על אף שהעליב בטוויטר נבחרי ציבור.
בין היתר, חורב כתב על ח”כ נאוה בוקר: “הזוכה היומית בפרס הקוקוריקו על שם לוקו זאת נאוה בוקר”. על שרת התרבות כתב: “אף אחד לא אמר למירי רגב שהכדורים הכחולים על השולחן זה לא m&m?”
אמסלם שאל בפתח הדיון: “יועץ אסטרטגי למפכ”ל המשטרה מתבטא ללא הרף נגד ח”כים ושרים בטוויטר. בדיון בוועדת הפנים המפכ”ל הודיע שינזוף בו, ולאחר שהוא ננזף והתחייב להפסיק, הוא ממשיך. איך ייתכן שמי שהמשטרה משלמת לו 800,000 שקלים בשנה משמיץ ח”כים וחברי ממשלה?”
ח”כ יעל גרמן: “האם אנו מדברים על ליאור חורב? לגופו של אדם? זה משפט. הדברים שהוא מצייץ מקוממים, אבל יש עניין של נוהל”.
ח”כ יואל חסון: “ראית את כותרת הדיון? את מצפה שיהיה ענייני?”
יו”ר הוועדה אמסלם: “אם ליאור חורב היה אדם פרטי היה יכול לכתוב הכל. אם היה יועץ של ראש הממשלה כותב דברים חמורים נגד עובדי ציבור, הייתם מזדעקים. כאן מישהו חרג מכללי המשחק, ותוך שהוא מקבל כספי מדינה 800,000 שקל לשנה”.
ח”כ לאה פדידה: “לא בטוח שליאור חורב צריך להיות על שולחן הדיונים”.
ח”כ אמסלם: “הוא לא מעניין אותי. אם הוא יועץ של חברת אוסם, זכותו לכתוב מה שהוא רוצה. ישבתי עם המפכ”ל. הוא אמר שזה לא תקין. יו”ר ועדת הפנים מופקד גם על התנהלות משטרת ישראל, על ההתנהלות שלה בכל היבט”.
ח”כ לאה פדידה: “לא הבנתי מה נושא הדיון. אם נפל פגם בהפרת חוזה, חובתנו לדון בהליכים תקינים, שלא נפגע אמון הציבור. אם הפר חוזה שילך הביתה”.
ח”כ יואל חסון: “הדיון לא לגיטימי ונולד בחטא. אתה מנצל את משאבי הכנסת כדי להפוך ועדה לכלי קיבול לעלבונות שלך. ועדה בכנסת היא לא מקום להתלונן ולבכות. גם אני קיבלתי ציוצים מליאור חורב. הגשתי תלונה לוועדת האתיקה כי השתמשת בסמכותך לנושא אישי שלך. כל המוטיבציות נולדו כשהגעתם למסקנה שליאור חורב עשוי להשפיע על התנהלות המשטרה בעניין חקירות ראש הממשלה”.
ח”כ יעל כהן פארן: “בדיון יש ניסיון ליצור אפקט של הפחדה כלפי כל מי שמצייץ נגד הקואליציה. ליאור חורב הוא אדם פרטי. הציוצים אולי לא במקום אבל הוא אדם פרטי. יש חופש ביטוי עד שזה מגיע להסתה”.
ח”כ אמסלם: “נניח שהיועץ המשפטי לממשלה יכתוב בביתו אחרי שעות העבודה על דודי אמסלם. למי מותר ולמי לא?”
ח”כ יעל כהן פארן: “יש המון יועצים פרטיים לממשלה”.
ח”כ אמסלם: “אני מקבל פניות מתושבים שרצו להתגייס למשטרה וסורבו בגלל שהתבטאו בפייסבוק פוליטית”.
ח”כ נחמן שי: “אתה הסמכות לפקח על המשטרה, אבל להבטיח שהדיון לא מיועד להשתיק פיות. בחרת מטרה. זה הפחד שלנו”.
ח”כ אמסלם: “אני איש ישר והגון. אף פעם לא משקר. קבעתי את הדיון באוגוסט כי הציוצים הדהימו אותי. נעלבתי בשם הח”כים. זה לא הגיוני”.
ח”כ נחמן שי: “תמשיך בפיקוח הפרלמנטרי, אבל צריך לוודא שלא פוגעים בתפקוד המשטרה. אסור להצר את צעדיה”.
ח”כ אמסלם: “המשטרה ארגון חשוב מאד”.
ח”כ יואל חסון: “אתה הולך להם על הראש”.
ח”כ אמסלם: “אני קורא אותך לסדר פעם שניה וחצי. אני עובד עם המשטרה שבלעדיה אין חברה. צריך לחזק אותם. רובם אנשים טובים וראויים גם אם הם טועים. מי שלא עובד לא טועה. אז אם חוקרים פוליטיקאים אנחנו נסגור את ועדת הפנים? אם יש נושא לא תקין צריך להתייחס. אני בא לתקן”.
ח”כ אלעזר שטרן: “במה אתה צודק? יש מחיר למי שבא לעבוד בשירות הציבורי. המשטרה עוסקת בנושאים הכי רגישים שאין עליהם קונצנזוס בציבור”.
יו”ר הוועדה פנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר: “זו סוגיה שאתם צריכים לזמן עליה דיון ולהנחות את המשטרה”.
המשנה ליועמ”ש, דינה זילבר: “הצגת קשת של עובדות שלא היו מוכרות לא למשטרה ולא לנו. צריך לתת למשטרה הזדמנות לבחון בעצמה. אתה הכתובת הפרלמנטרית לביקורת, אבל זה עדיין שלב מוקדם מדי כדי שאנחנו נתערב. המפכ”ל יקבל החלטות”.
ח”כ אמסלם: “אני מבקש לבדוק מול המשטרה את הליך ההתקשרות. מדוע יצאו למכרז לשנה והאריכו בעוד 3 שנים. גם מבקר המשטרה טען שיש פגם. אני ממליץ לכם להיכנס לעניין. בעניין התוכן, אם תצא מכאן הנחיה לכלל המדינה בעניין זיקה פוליטית של יועצים, והיה זה שכרנו. מי שלוקח ייעוץ, שלא יפגע בארגון”.