‘משפחה’ הוכיח השבוע שהוא עיתון אמיץ. ומדוע ‘בקהילה’ הפך לשפן
1.
מרתק לראות איך שיחות הקודש של נשיא מועצת החכמים של ש”ס, חכם שלום כהן, ממלאים שני עמודים ב’יום ליום’, כבר מספר שבועות.
גם השבוע ממוקמת שיחתו בצורה בולטת בעמוד השער של מוסף ‘עונג שבת’. “כך נקבל עול תורה”, הייתה הכותרת.
“לקראת תחילת זמן חורף שיחתו של מרן ראש הישיבה שליט”א ודבריו בשם בעל ההילולא רב רבנן ראש הישיבה חכם יהודה צדקא זיע”א אודות הגדרת שלמות לימוד התורה”.
משפט מעניין מהשיחה, ששווה להפנים: “שמעתי ממורינו ראש הישיבה הגאון רבי יהודה צדקה זצ”ל… שהאדם צריך לקנות מידות אלו שיהיו אצלו בטבע לעבודת ה’, כשם שהנמר זה טבעו ואינו צריך בכל פעם להחליט מחדש להיות עז, כך האדם צריך להרגיל עצמו בעבודת ה’ במידות אלו עד שיהיו קנויים אצלו בקנין גמור שיהפכו להיות ממהותו הפנימית, זוהי השלמות של האדם עכ”ד”.
ומעניין כיצד טרם הופעלו לחצים בנידון – ואם הופעלו, איך לא נענו.
והאם לכל זה יש קשר לשלום הספרדי?
2.
ובאותו הקשר, העמוד האחורי, מקום בהחלט מכובד ובולט, מוקדש לדברי חבר מועצת חכמי התורה של ש”ס, הגאון רבי דוד יוסף.
תחת הכותרת ‘מכתם לדוד’ מתפרסמות “שאלות, הוראות ותשובות, משולחנו של הגאון הגדול רבי דוד יוסף שליט”א חבר מועצת חכמי התורה, מח”ס הלכה ברורה וראש ביהמ”ד יחווה דעת”.
רבי דוד תמיד היה קרוב להגר”מ מאזוז, ופגישות הדדיות ולבביות התקיימו בין שני הרבנים, כך שאין פלא שהשו”ת מופיע ב’יום ליום’.
הפליאה היא איך טרם דרשה ש”ס להעביר את הטור לעיתון הבית של המפלגה – ‘הדרך’.
האם גם לזה יש קשר לשלום הספרדי?
3.
את הידיעה ההזויה ביותר של השבוע מצאתי ב…’יום ליום’, תחת הכותרת: “כהוראת מרן אבינו הגדול חכם עובדיה יוסף זצ”ל: המפלגות החרדיות בכנסת מתנגדות לשינויים בקביעת אחוז החסימה בבחירות לכנסת”.
אז ככה:
כשכותב הידיעה, מספר ש”המפלגות החרדיות השותפות בקואליציה הגיבו לפרסומים ואמרו כי מדובר בתקיעת סכין בגב” – למי הוא מתכוון? כי רק יו”ר סיעת ש”ס אריה דרעי היה זה שאמר את המשפט.
שנית, ב’דגל’ התורה לא הגיבו ליוזמה, ובכירים במפלגה אף אמרו, שלא לציטוט בשמם, שהרעיון מבורך. אין זה סוד שב’דגל’ כועסים על החלוקה של 40-60 ביחס הכוחות ביהדות התורה, ודורשים לשנותה ל-50-50. רק אפשרות מעשית לרוץ בנפרד יכולה להוביל לשינוי. גורמים ב’אגודת ישראל’ אכן יצאו נגד היוזמה.
אולם, האם הגיונית האמירה בכותרת לפיה “המפלגות החרדיות בכנסת מתנגדות לשינויים…כהוראת מרן אבינו הגדול חכם עובדיה יוסף זצ”ל”? ממתי שומע השר יעקב ליצמן לפסקי הגר”ע?
ידיעה משונה.
4.
מצד שני, אני מעניקה השבוע שאפו למרואיין ‘יום ליום – ח”כ יעקב מרגי (גילוי נאות: ‘חרדים 10’ הוזכר בכתבה, אך לא זו הסיבה).
בראיון נטול כפפות עם יוחאי דנינו, לעיתון שנחשב ללא ממש לגיטימי במפלגתו – עובדי רשת החינוך של ש”ס מתבקשים לעשות מנוי ל’הדרך’ – מדבר מרגי על הכל.
“יש לי הזכות בכלל לסרב לביטאונו של מרן זכר צדיק לברכה?!” – השיב מרגי, והסכים בשמחה להתראיין.
בראיון הוא יוצא באומץ נגד ‘יהדות התורה’ (“כיום, אפליית ספרדים ממוסדת בחסות ובגיבוי יהדות התורה”) וגם נגד המחוז החרדי (“להערכתי היה כאן שיתוף פעולה בין הסמינרים למחוז החרדי באפליית בנות וזו סוגיה שתיבדק עם השר והמנכ”ל וצריך להסיק מסקנות. אלה הם דברים חמורים ויש בידינו ראיות של שיתוף פעולה בין הסמינרים למחוז…”
אגב, דברים דומים אמר בראיון ל’חרדים 10′ בערב ראש השנה.
הנה מרגי, נטול הכפפות: “לחברים מיהדות התורה נח לומר שאין אפליה (האם הוא מתכוון לסגן השר מאיר פרוש שאמר שאין אפליה? ש.ר.) לאף אחד לא נח לומר שהוא גזען. הם יכולים לטעון כך עד מחר, אבל אני לא בורח לאזור הנוחות שלי לומר ‘ספרדים לספרדים ואשכנזים לאשכנזים’ וכך להציג את זה כאילו אין אפליה וכולן משובצות.
“אבל אני בא עם ראיות והם באים עם ססמאות. המחוז החרדי רצה להציג מצג מסוים שהנה הצליח וכל הבנות משובצות וזה נכון שמשובצות אבל יש אפליה. תשעים ותשעה אחוזים מוועדות הערער, הכול נדחה על הסף השנה. כשהיה סמינר סורר פשוט בטלו את השיבוץ ונתנו לתלמידה שיבוץ אחר.
“לעומת זאת בשנה שעברה, עם המנכ”לית הקודמת היו סנקציות על סמינרים סוררים. מבחינתי המחוז החרדי כשל. אנחנו נתכנס, נסיק מסקנות, נדרוש את יישומן מהשר ואת הערבויות לכך. ואם במשרד החינוך מישהו לא יכול להתמודד עם זה, אז שיילך לעבוד במקום אחר”.
צל”ש!
נתניהו מדליק נר. צילום: Hadas Parush/Flash90
5.
צודק יעקב ריבלין ב’בקהילה’:
“אפרופו הדלקה, היה זה רעיון מבריק. מרן נפטר לפני ארבע שנים, ובמשך שלוש שנים התקיימה ישיבת סיעת ש”ס לזכרו בלי הדלקות ובלי טקסים. רוחות הבחירות המבצבצות באופק (לפחות המקומיות) העלו לדרעי את מפלס הקריאטיביות הפוליטית”.
אבל אז, נתקלתי בעוד משפט.
“בחלק הסגור של הטקס סינן נתניהו לעברו של דרעי משפט שנקלט בעיניו החדות של מאן-דהו עם יכולת קריאת שפתיים. ‘לא נדבר כאן על הנושא של אחוז החסימה’, כך נתניהו. ומכלל לאו אתה שומע הן – כאן לא נדבר, אבל עוד יהיה לזה המשך”.
אז מכיוון שהייתי שם, אוכל לתקן. ראשית, נתניהו נכנס בעיצומה של ישיבת הסיעה, כשכל העיתונאים נכחו בחדר. לא היה חלק סגור לישיבה, חלק שבו נכח נתניהו. שנית, גם אני קלטתי את המשפט, הלחישה הייתה די ברורה ולא נזקקתי לקריאת השפתיים. מיד לאחר הלחישה, הבהיר דרעי (שומעים היטב בוידאו שפורסם וצורף לטורי הפוליטי בחרדים 10): “לא נדבר על הנושא של אחוז החסימה”.
6.
כהמשך ישיר לידיעה ב’יום ליום’ על שהמפלגות החרדיות ממשיכות את מורשתו של מרן הגר”ע יוסף ומתנגדות להעלאת או הורדת אחוז החסימה (“כהוראת מרן אבינו הגדול חכם עובדיה יוסף זצ”ל: המפלגות החרדיות בכנסת מתנגדות לשינויים בקביעת אחוז החסימה בבחירות לכנסת”), הייתי מציעה לשים לב למשפט שנכתב בטורו של ריבלין:
“בשעתו דווח במדור זה כי בקדנציה הקודמת ליברמן היה מקבל כל שבועיים טלפון מנדנד מידידו אריה דרעי עם בקשה לא להרפות מהיוזמה להעלאת אחוז החסימה. כשחבר מבקש, ליברמן בדרך כלל נענה…”
7.
אם צריך לבחור את העיתון האמיץ ביותר של השבוע, אין לי ספק שמדובר בעיתון ‘משפחה’, שהקדיש השבוע מספר עמודים גדול להסברה על הפגנות ופרעות הפלג הירושלמי.
נציין, כי המתחרה ‘בקהילה’ בחר להתעלם מההפגנות האלימות שתפסו את כותרות השבוע והיו לשיחת היום בציבור החרדי – ולא רק.
תחת כותרת השער “עלבונה של תורה”, שבעצם מהווה נטילת קו ברור של מערכת העיתון נגד ההפגנות, הגיעו גם הכותרות: “ימי הזעם והתסכול”, “שפל חסר תקדים: הסתה חריפה הביאה לשורת פגיעות בראש ישיבה”, “חילול שם שמים” ועוד.
בהחלט אמיץ מצד ‘משפחה’. ושאפו על כך!
8.
אם חשבתם לרגע אחד שראש ישיבת ‘אור ישראל”, הגאון רבי יגאל רוזן העניק ראיון ל’משפחה’ – טעיתם. אחרי הכול, מדובר בשבועון, שאין לו הכשר לקריאה (לא שלאתרי האינטרנט יש).
למה חשבתי שמדובר בראיון? כי תמונת הרב נפרסה על פני למעלה מרוחב של עמוד, תוך ציטוט מפיו: “הם לא יירגעו עד שיפגעו בי פיזית”. עיון בכתבה (יאיר אייזנברג) העלה שמדובר בחומר שכבר פורסם בהרחבה במהלך ימי השבוע (נאום מפורט בעיתון ‘יתד נאמן’) – דברים שנשא לתלמידיו, וממש לא לעיתון כזה או אחר.
למי שאינו מנוי על ‘יתד’, בהחלט מעניין.
9.
רשמתי לפני את משפט הנבואה הבא, מתוך טורו של שמעון ברייטקופף במשפחה: “השבוע, לאור המתקפות ההדדיות במחנה הפוליטי הספרדי ברור ששלום ספרדי לא יהיה כאן בשנים הקרובות”.
מסוג המשפטים שאני שולפת כאשר הם לא מתממשים. אז רשמתי לפני את התאריך: “ו’ בחשון תשע”ח, ה-26 ל-10 2017”.
ההערכה שלי: יהיה שלום ספרדי, ולא בשנים הקרובות כי אם כבר בשנה הבאה.
נחיה, ונראה.
10.
היה זה לפני קצת פחות משנה (תחילת ינואר 2017) כאשר ‘בקהילה’ פרס ראיון עם חמי פרס, בנו של הנשיא שמעון פרס ז”ל.
‘בין השורות’ זוכר הכל…
הייתה זו כתבה של ישראל גרוס ואהרן קליגר (בתמונת הראיון הופיע גרוס בלבד, ‘בין השורות’ העיר על כך).
“כשהוא ישוב על כסא אביו בלשכתו שב’מרכז פרס לשלום לחדשנות’ ביפו, ממשיך חמי פרס לטוות את חזונו של אביו על עתידה של מדינת הסטארט-אפ וההיי-טק”, נכתב אז ב’בקהילה’.
הזכרתי אז כי לפני מספר חודשים הופיע הבן של ‘האיש והאגדה’ במפגש עם עמותת קמא-טק, עמותה המחברת בין חרדים מענף ההיי-טק למעסיקים. החברים שוחחו איתו על נושאים שונים, ושיחת וידאו מהמפגש פורסמה בחרדים 10.
“ללכת עם חזון קדימה, מבלי שיהיה לך את החזון המוסרי – זה הדבר הכי מסוכן. אבא שלי תמיד אמר: לוחות הברית, 196 אותיות שאף אחד לא יכול להחליף אותם – זו התרבות היהודית, זה החזון שעובר לאורך הדורות בערכים”, אמר אז.
והוסיף: “העם היהודי, כשהוא מתחבר לעולם הזה של יזמות, זה נותן לנו את היתרון הכי גדול. אפשר לדבר על תיקון עולם ועל אור לגויים, אפשר לדבר על הרבה דברים, אבל עצם הכניסה שלכם כקבוצה – אני רואה בה מעבר לתוספת האנושית, מעבר ליכולות העצמה האנושית לתעשיה שלנו ,אני רואה בה חיזוק ועוצמה שתיקח אותנו קדימה לעולם החדש, לעולם שמשתנה בקצב מאוד מאוד מהיר. זה מה שרציתי לספר לכם היום”.
‘בין השורות’ העיר אז ש”להכתיר את הראיון כ’ראיון ראשון לכלי תקשורת חרדי” היה בלתי ראוי.
למה נזכר ‘בין השורות’ בכל זה השבוע?
ובכן, השבוע ראיינו ישראל פלר ורותי קפלר מ’משפחה’ את פרס. לשבחו של ‘בקהילה’ ייאמר שהופיעה תמונת המראיין עם המרואיין. ב’משפחה’ מדובר, כנראה, בכתבה טלפונית.
“למצוא את חמי פרס פנוי זו משימה כמעט בלתי אפשרית. היומן שלו צפוף, הלו”ז מפוצץ, והזמן היחיד שתוכלו לתפוס אותו הוא בדרך לשדה התעופה, טס לאנשהו כדי לקדם מיזמים שאביו, הנשיא לשעבר שמעון פרס, היה חותם על כל אחד מהם”.
כלומר, שוחחו איתו טלפונית בדרכו לשדה התעופה? לשבח ‘משפחה’ ייאמר, שלא ניסו להציג כאילו הראיון בוצע פנים מול פנים.
—
• הערה: במדור נסקרים עיתונים שנשלחו לבית הכותבת או כאלו שהצליחה להשיג בחנות הסמוכה לביתה.
תגובות
אין תגובות