אילנה ראדה בפוסט: ‘אין דבר שיותר מרתיח אותי מהחקירה המושחתת’

אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה ע”ה, שנרצחה לפני 11 שנה בבית הספר “נופי גולן” בקצרין, פרסמה הלילה פוסט מפורט בפייסבוק, שזכה לאלפי שיתופים – בו היא תוקפת את חקירת המשטרה, ומטיחה האשמות במשטרה והפרקליטות.

הנה הפוסט המלא:

“לאחרונה, נחשפתי לחומרי החקירה המלאים של א”ק וא”ח, ומה אגיד לכם? חשכו עיניי. בכל מדינה נורמלית, עדות מפורטת ומנומקת כמו זאת של א”ח היתה נבדקת ברצינות על ידי רשויות החוק כדי להגיע לחקר האמת. לא כך במדינה שלנו.

משטרת ישראל והפרקליטות עשו כל שביכולתם כדי לסגור את החקירה הזאת כמה שיותר מהר, וגרמו לכך, שמעורבותה לכאורה של א”ק ברצח של בתי מעולם לא נבדקה לעומק. אין לי דרך אחרת לתאר את החקירה הזאת אלא כטיוח, שערוריה ומחדל זדוני, שצריך להטריד כל אזרח במדינה הזאת, ולא רק אותי, כאמא של הקורבן, שבקרוב ימלאו 11 שנים להירצחה ועדיין לא יודעת מי בן העוולה, שגדע את נשמתה הטהורה.

אנא מכם – קראו, הזדעזעו ושתפו את זעקתי.

מגיע אדם למשטרה בשנת 2012 וטוען, שחברתו לשעבר התוודתה בפניו על הרצח של בתי ז”ל ביום שבו היא נרצחה, ושהיא הראתה לו תיק עם סכין ובגדים מלאים בדם.

הוא מוסר גרסה לפרטי פרטים, ואומר לשוטרים שלא רק שהוא מוכן לעשות פוליגרף, אלא הוא גם מוכן להיכנס לכלא בעצמו כמי שסייע לרצח בהסתרתו. העדות שהוא מוסר מתאימה לעדות של נערה מהשכבה של תאיר (מוזר שלא מתייחסים לכך כלל, אפילו לא מנסים להרכיב קלסתרון), ולפרטים מוכמנים כמו טביעות הנעל המדממות שהותיר הרוצח כשברח אל התא הסמוך.

אותו א”ח זוכר לספר לשוטרים על שיחת הטלפון שקיבל מא”ק כשהיה בעבודה בצהרי אותו יום, לפני שמישהו בכלל ידע מה קרה לתאיר, בו היא בישרה לו ש”הולך להיות בלגן גדול בכל המדינה”. הוא אפילו זוכר את השעה שבה קיבל את השיחה הגורלית – 14:00, בערך 45 דקות אחרי שתאיר נראתה לאחרונה. המשטרה עושה איכון לקו הטלפון במקום העבודה הישן שלו, ומה אתם יודעים? א”ק התקשרה אליו מהקו הפרטי שלה ב-14:06.

זה לא נגמר פה. מסתבר שהשניים גרו יחד בקצרין בשנה של הרצח, ועברו לתל אביב כמה חודשים אחר כך. במהלך השנה הזאת, בקיץ שלפני הרצח, א”ק נעצרה בקצרין עם סכין ציד משוננת. לשוטרים היא אמרה שזאת מתנה לאמא שלה, שעובדת בשמורת טבע ומתעסקת ב”דילול חזירים”. ואם זה לא מספיק, מסתבר שא”ק גם למדה כילדה בבית הספר נופי גולן, עד שהיא הועברה לפנימייה מסיבות לא ידועות, כשהיא היתה קצת יותר גדולה מתאיר.

השוטרים עוצרים את א”ק בחשד לרצח של תאיר, והיא מכחישה הכל.

לטענתה, היא בכלל לא מדמיינת דם וגם לא מעיים, וכל הסיפור על זאבה, שאומרת לה לחתוך אנשים זה הכל בדמיון של א”ח הנקמן, שהחליט להרוס לה את החיים. החוקרים קונים את הגרסה שלה ומשחררים אותה למעצר בית, ואז הקערה מתהפכת להם על הראש.

בזמן שהיא מרותקת לביתה, א”ח קורא סטטוסים, שא”ק כותבת בפייסבוק, שגורמים לו להבין שהיא הולכת לנסות לרצוח מישהו. הוא מתקשר למשטרה ומזהיר אותם שהיא כותבת שם כל מיני דברים כמו, שהיא רוצה עוד “אבן טופז”, שכפי שהוא סיפר כבר בעדותו – זה היה הכינוי שלה לתאיר. המשטרה מתעלמת כמובן, ואז א”ק יוצאת ממעצר הבית, הולכת למעונות הסטודנטים של מכללת אוהלו, ומנסה לחתוך למישהו את הגרון כשהיא חמושה בבקבוק בירה שבור ובסכין.

המשטרה מגיעה למקום ומנסה לעצור אותה, וא”ק מתנגדת למעצר ומנסה לתקוף את השוטרים ולנשוך אחד מהם בצוואר.

א”ק נעצרת שוב ונלקחת לחקירה. הפעם היא נחקרת דווקא בקצרין ולא בעפולה, ולכן השוטרים שחוקרים אותה בכלל לא יודעים שבאותו זמן היא חשודה ברצח של הבת שלי. יד אחת לא יודעת מה השנייה עושה. אבל אולי דווקא בגלל זה, החוקרים בתחנת קצרין מצליחים להוציא ממנה מידע משמעותי.

פתאום א”ק מודה בכל הדברים שהכחישה קודם – שהיא אוהבת דם, שהיא רוצה לחתוך אנשים, שהיא מפנטזת על להתכרבל באיברים פנימיים. “זה עבודה קשה לרצוח בן אדם ולשחק איתו ולהתחיל להוציא ולנשום את זה ולגעת בתוך זה, אני רוצה את זה”, היא אומרת תוך כדי שהיא צוחקת, ומוסיפה: “זה עושה לי כל יום רע, לחיות את זה, להיות מורעבת, מתה מרעב ולראות סנדוויצ’ים הולכים מסביבך כל היום”.

החוקרת אפילו מציינת שלפני תחילת החקירה א”ק סיפרה לה שהיא כבר ניסתה לעשות דבר כזה בעבר, אבל כשהיא מנסה לברר עוד פרטים, א”ק מחליפה נושא.

הייתם מצפים שהמשטרה תנעל את א”ק באותו רגע בתא מבודד ותחקור אותה עד שיתברר אם היא רצחה את תאיר. בכל זאת, לא כל יום נתקלים במשטרה בחשודה ברצח שמנסה לרצוח מישהו בזמן שהיא במעצר בית.

אבל מה המשטרה עושה במקום זה? עוצרת את א”ח למשך 11 יום ויושבת לו על הווריד כדי שיחזור בו מגרסתו, דבר שהוא לא מוכן לעשות בשום מחיר. את א”ק, לעומת זאת, חוקרים עוד פעם אחת בלבד ואז סוגרים נגדה את התיק. מעמידים אותה לדין על תקיפת שוטר וניסיון פציעה (למרות שהיא בעצמה הודתה שרצתה להוציא לקורבן שלה את הקרביים) ואז קובעים שהיא לא כשירה לדין ומאשפזים אותה במוסד סגור לפגועי נפש.

אין דבר, שיותר מרתיח אותי מהחקירה המושחתת הזאת. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שהמשטרה טייחה את הסיפור הזה ועשתה מאמצים שהוא לא יתפרסם כדי לא להסתכן בכך שרומן זדורוב יצא מהכלא. אם הם באמת האמינו שא”ק חפה מפשע, למה לא עשו לה בדיקות DNA? אולי בגלל שהם עצמם פחדו ממה שהם ימצאו.

הסיפור המחריד הזה, שלא נותן לי לישון בלילה, הגיע אלי בזמן אמת כאשר קיבלתי טלפון מהפרקליטות ובשיחה דווח לי כי קיימת עדות כזאת וכי גורמי אכיפת החוק השתכנעו כי אין בה ממש.

לפני כשנה וחצי, שלושה יוצרים צעירים, שהפכו אצלי לבני בית, הוציאו את הסדרה “צל של אמת” ובה הם חשפו מחדלי חקירה משוועים. השלושה לא הסתפקו בכל מה שכתוב למעלה. הם לקחו את א”ח לבדיקת פוליגרף אצל ויקטור כהן, ראש אגף חקירות בשב”כ לשעבר, שקבע שהוא דובר אמת.

הם הגיעו לחברות של בחורה בשם ענת ז”ל, חברתה הקרובה של א”ק במהלך האשפוז, שסיפרו להן שא”ק התוודתה גם בפניה על הרצח של תאיר (ולמרבה ההפתעה מסרה גרסה כמעט זהה לזאת של א”ח). יוצרי הסדרה אפילו גילו שא”ק תכננה לרצוח אדם נוסף כשהיא השתחררה מהאשפוז שלה, ושהיא אפילו קנתה כפפות וסכין לצורך כך (בדיוק מה שא”ח אמר שהיא עשתה עם תאיר). רק שאותה ענת עצרה אותה ברגע האחרון בכך שהיא סיפרה על כך לצוות הרפואי, שהחזירו אותה לאשפוז באופן מיידי, ואז שחררו אותה כעבור כמה חודשים, מבלי להודיע למשטרה על הכפפות והסכין שהיא קנתה.

ואני שואלת – אם כל זה לא מצדיק חקירה, מה כן?! ואני לא מתכוונת לחקירת כסת”ח כמו זאת, שהמשטרה עשתה לא”ק לפני כשבוע, אלא חקירה רצינית, תחת אזהרה, כזאת שנועדה להגיע לחקר האמת, כמו שמשטרה צריכה לעשות.

אני לא רוצה שישתמע מהפוסט הזה שאני מאשימה את א”ק ברצח של בתי, אבל לעננת חוסר הוודאות, שמרחפת מעל ראשה משטרת ישראל אחראית, והיא גם זאת שאחראית לפזר אותה.

ועכשיו תורכם. שתפו את הפוסט כדי שכל אדם במדינה ידע את העובדות המזעזעות האלה, שהן רק קצה קצהו של המזלג. רק ככה המשטרה והפרקליטות לא יוכלו להמשיך להתעלם ויעשו את מה שהם היו צריכים לעשות מזמן. אני לא אשקוט ולא אנום עד שזה יקרה”.