המדינה תפצה בני זוג ב-4,500 שקלים בעקבות חיפוש ברכבם ללא מסירת עילה לחיפוש. כך נקבע בבית משפט השלום בצפת, בפסק דין של השופט מוהנד חליאלה.
התובעים בתיק הם בני זוג מאזור השומרון, שיצאו לפני כשנה וחצי עם בנם התינוק לקבר האר”י בצפת.
בחניון הקבר נפגשו בשוטרים, שביקשו מאב המשפחה שנהג ברכב, להציג את רישיונותיו. האב הציג את הרישיונות והשוטרים ביקשו לערוך חיפוש ברכב ואף על גופה של אשתו.
שוטרת שביצעה את החיפוש מצאה סכין ברכב, והשניים נלקחו עם בנם לתחנת המשטרה.
בתחנת המשטרה נחקרו התובעים ובסופה של החקירה שוחררו עם חתימה על תנאים, שכללו בין היתר הרחקה מצפת.
בכתב התביעה דרשו התובעים פיצויים בגין פגיעה בכבודם ובפרטיותם, בחופש התנועה ובחופש הקניין. עוד טענו התובעים, כי מעשי השוטרים כללו רשלנות, תקיפה וכליאת שווא, שבגינה נאלצו לסיים את הנופש המשפחתי.
בכתב ההגנה שהגישה המדינה באמצעות פרקליטות מחוז צפון, נטען כי רכבם של התובעים נעצר לבדיקה שגרתית, במהלכה התבקש התובע להציג רישיונות. לטענת ההגנה, התנהגותם של התובעים עוררה את חשדה של השוטרת, שהעלתה את שמו במסוף המשטרתי, שם נמצא כי הוא מוכר למשטרה.
בעקבות כך ביקשה המשטרה לערוך חיפוש ברכב, שם נמצאה בתא הכפפות סכין עם להב מתקבעת. התובעים השיבו כי הסכין שייכת לתובעת לחיתוך דברים, אך השוטרים עיכבו את השניים בחשד להחזקת סכין שלא למטרה כשרה.
בפסק הדין קיבל השופט חליאלה את טענות ההגנה כי הסיבות לחיפוש היו מוצדקות, הודות לכך שהתובע היה מוכר למשטרה ושהתנהגותו בעיניה נראתה מחשידה, והודות לעובדה שהאירוע קרה בסמוך למקום קדוש ורגיש.
עם זאת, הוסיף השופט, כי חובה על השוטרים להיות זהירים מלהפוך כל “בדוקאי” במשטרה ל”חשוד נצחי” המועד לבדיקה בכל פגישה עם שוטר.
מנגד, קיבל השופט את טענות התובעת כי לא נמסרה להם כל סיבה לחיפוש, וכי “השוטרים לא הודיעו לתובעים עובר לעיכובם לצורך החיפוש מהי עילת העיכוב וזאת בניגוד להוראות..”
השופט קבע כי לא היה באירוע נסיבות הדוחות מסירת עילה לחיפוש, והשוטרים שגו בכך שלא מסרו אותה לתובעים.
לאור קביעותיו, פסק השופט כי המדינה תפצה את התובעים בסך של 3,000 שקלים ובסכום נוסף של 1,500 שקלים שכר טרחת עו”ד.
עורך הדין מנשה יאדו מארגון ‘חננו’ שייצג את התובעים בתיק: “בית המשפט היכה בכיס, וזה המקום הנכון לגרום למשטרה להפנים את הנורמות המחייבות שוטרים במפגש עם אזרחים”.
עוד טוען יאדו כי אירועים בהם השוטרים מפעילים סמכויות על אזרחים ללא הסבר – מתרחשים באופן תדיר, כאשר זוהי בעצם עוולה נזיקית, והמשטרה תפצה את האזרח גם אם הייתה סיבה מוצדקת לחיפוש.