מה שבעייתי אצל גבאי זה הזיג זג

רביב דרוקר
|
ד' חשון התשע"ח / 23.10.2017 23:29
הפוליטיקאי גבאי הוא לא פצצת כריזמה והוא גם לא רמטכ”ל לשעבר, כמו שני האחרונים שניצחו בחירות עבור השמאל • מה שיש לגבאי למכור זה היותו פוליטיקאי חדש, אחר, לא כמו כל החבורה המוכרת והמזגזגת

אבי גבאי: בוודאי שאני מאמין באלוקים. אני יהודי. יהודי לא יכול באמת שלא להאמין באלוקים. זה קשה, זה קשה.

המראיין, דב אלבוים: יהיו הרבה יהודים שיגידו לך – אני יהודי ואני לא מאמין באלוקים.

גבאי: תקשיב, יש משהו מעלינו. יש כאלו שלא יודעים להגדיר את זה. גם היום עם הטכנולוגיות שיש וכל הדברים שיש, יש תופעות שאנחנו לא יודעים להסביר. טלפתיה למשל. אני שנייה לפני שאישתי מתקשרת, אני יודע שהיא מתקשרת.

אלבוים: מה אתה אומר?

גבאי: יודע. אין. שנייה שתיים לפני, יודע שהיא מתקשרת.

אלבוים: איזה יופי. סימן גם שהקשר שלכם קרוב.

גבאי: אף אחד לא יודע להסביר את זה. יש משהו מעבר לדברים שאנחנו מבינים.

אלבוים: אז ככה אתה רואה את המושג אלוקים וזו הכוונה?

גבאי: כן, כן, נכון.

שיטפון של כותרות סיפק היו”ר החדש של ‘המחנה הציוני’ בשבוע האחרון. כבר טוב, מבחינת מישהו שחלק נכבד מהציבור עדיין מתקשה להדביק את הפנים שלו לשם ואת השם לתפקיד.

גבאי טוען בעקשנות: זה לא יועץ אסטרטגי, שעומד מאחורי ההצהרות ‘הליכודניקיות’ שלי, לא סקרים מתוחכמים, שהמליצו ללכת למרכז, זה אני, אני פשוט מופיע הרבה אז בשעות של דיבורים, תמיד נתפסת איזו כותרת.

את חלק מההתבטאויות בוודאי אפשר לשייך להסבר הזה. הפגיעה הלא נחוצה ב’רשימה המשותפת’, כמו גם הטחת העלבון בחילוניים.

סביר שאין יועץ אסטרטגי מאחורי זה. בורות, חוסר התמצאות, חוסר התעמקות בנושא בוודאי יכולים להסביר את זה יותר טוב (גם אני לפעמים מנחש מתי זוגתי תתקשר ואף פעם לא חשבתי שאלוקים עומד מאחורי זה), בטח אצל אדם שמעולם לא חזה שכל מילה שלו תיבחן בכזו תשומת לב.

מה שבאמת בעייתי זה הזיג זג.

בינואר השנה הופיע גבאי ב’שבת תרבות’ בבאר שבע ואמר: “נתניהו סיים את דרכו ההיסטורית כראש ממשלה. הפרשיות הרבות לאורך השנים היו מביכות מאוד לאזרחי ישראל. לנגד עינינו ראינו ראש ממשלה שחי חיי פאר על חשבון אחרים, ביניהם ארנו מימרן, עבריין צרפתי”.

שיחות נתניהו-נוני מוזס צריכות להביא את שניהם לרדת מהבמה, טען גבאי.

בשבוע שעבר שודר ראיון עם גבאי ב’חדשות 2′. על פרשיות הסיגרים, טען עכשיו, נתניהו לא צריך להתפטר. הוא כן צריך לקחת אחריות (מה זה אומר?). איך בינואר על כסף לגיטימי ממימרן והשיחות עם מוזס, נתניהו צריך להתפטר ובאוקטובר תיק טובות ההנאה הגדול הופך ל’סיגרים’, שלא מחייבים התפטרות?

בשבת שעברה גבאי פתאום נזכר שהוא לא יכול להגיד אם נתניהו מושחת’ ושזה בכלל תפקידם של שופטים לקבוע את זה ולא של פוליטיקאים.

גם בתחום המדיני גבאי, בניגוד לטענותיו, מזגזג.

יו”ר “העבודה” נכון, גם לפני הפריימריז הוא אמר ב’ידיעות’ שבהסדר מדיני המתנחלים יוכלו להישאר במקומם, אבל הקו הכללי שלו היה לגמרי שונה. בוועידת השלום של ‘הארץ’ הוא דיבר על הסדר מדיני בקווי 67 עם חילופי שטחים ואמר ש”מדרכה בהתנחלות מחוץ לגושי ההתיישבות לא תתוקן” לפני שתתוקן בטבריה.

הוא פרסם פוסט על עמונה או דימונה ודיבר על התנחלויות שלא יהיו חלק מישראל “בהסדר שלום עתידי”. הוא אמור לדעת היטב שאין הסדר מדיני בלי לפנות התנחלויות ושאין הסדר מדיני אם נשארת התיישבות בבקעת הירדן, כפי שבעצם אמר בסיור במקום לפני כמה ימים.

ייתכן שעמדותיו המדיניות החדשות של גבאי טובות יותר לסיכוי שלו להחליף את נתניהו. הזיג זג יכול להרוג אותו. הפוליטיקאי גבאי הוא לא פצצת כריזמה והוא גם לא רמטכ”ל לשעבר, כמו שני האחרונים שניצחו בחירות עבור השמאל. מה שיש לגבאי למכור זה היותו פוליטיקאי חדש, אחר, לא כמו כל החבורה המוכרת והמזגזגת.

מי שרוצה אלטרנטיבה לנתניהו שמתחפשת לאיש ימין- מרכז, יש לו כבר את יאיר לפיד.

מתוך הבלוג של רביב דרוקר.  המאמר התפרסם ב’הארץ’