מה זה מצפן אתם שואלים? זה הווייז של פעם. כאילו בערך… גם היום המצפן קיים, רק שבהשוואה לווייז יש לו חסרון. הוא מראה רק את הכיוון, אך לא את הדרך – אז למעשה עדיף ווייז.
אבל יש לו גם יתרון. כי אם יש לך ווייז ואתה באזור ללא קליטה, גם את הכיוון אין לך.
אז עדיף מצפן.
אבל מבין שניהם, מה בעצם עדיף – מצפן או ווייז? תלוי את מי שואלים.
יש כאלה, תן להם את הכיוון והם כבר יסתדרו בדרך לבד. אבל לעומתם יש את אלה שלא מעניין אותם לאן יגיעו, העיקר שייהנו מהדרך.
רוצים לדעת תשובה? הבה נפנה לגדול ביותר – אבי האומה העברית, אברהם אבינו.
יושב היה לו אברהם במדבר. מקום שומם? לא בזמנו. לא ממש. בזמנו רוב העולם היה שמם. צפיפות אוכלוסין עדיין לא הוכנסה למאגר המילים בויקימילון.
“לך לך” צווה הקב”ה לאברהם. לאן? “אל הארץ אשר אראך”. לא מספיק ברור, נכון? אבל זה לא נגמר בזה. המתבונן בכתובים יראה שגם לא בדיוק מבואר דרך איפה… אז לאברהם בעצם לא הייתה בחירה בין ווייז למצפן – שניהם לא היו בתפריט שהוצע לו.
אז איך בכלל מתחילים ללכת? אין דרך ואפילו לא כיוון.
ובכל זאת, הלך אברהם אל הלא נודע. כיצד? אלא שהיה לו ציוד עזר טוב יותר משניהם גם יחד – אמונה!
אותה אמונה היא שהובילה אותו, ואף יותר – הוא עצמו היה למעשה גם המצפן וגם הווייז עבור כל הלך אשר נקרה לאהלו.
בהליכתו זו גילה לנו אפוא אברהם כי אמונה היא בעצם כלי העזר הטוב ביותר המורה לנו גם את הדרך וגם את הכיוון ובזכותה בעזרת ה’ נגיע אל היעד המבוקש.