שר התקשורת גלעד ארדן החליט לסיים את הסאגה הנוגעת לפריסה האוניברסלית של הוט, וקיבל את המלצותיה של ועדה שהוקמה במשרד התקשורת, אשר המליצה לו לחייב את הוט לפרוס את תשתיותיה בקרב עשרות יישובים ברחבי הארץ שבהם לא פרסה את תשתיותיה.
כעת הוט תיאלץ לחבר לתשתיותיה עשרות יישובים ברחבי הארץ, בעלות של כמיליארד שקל.
ועדת החריגים במשרד התקשורת הוקמה עוד ב-2011, ואולם כעת סיימה את עבודתה והחליטה לדחות את הבקשות של הוט להחרגה מפריסה באותם יישובים שבהם ביקשה שלא להגיע.
מדובר ב-390 אלף איש שמהם נמנעה היכולת לקבל את שירותיה של הוט, דבר המביא לכך שהחברה מפרה את חובתה לפריסה אוניברסלית. לדעת ארדן, למשרד התקשורת אין היום מניעה הנדסית המונעת פריסת תשתיות תקשורת בכל היישובים בארץ, וחובה זו נועדה להבטיח שתשתיות ושירותי תקשורת יהיו נגישים ושוויוניים לכלל הציבור.
“כל אזרחי המדינה, ללא קשר למקום מגוריהם, זכאים ליהנות משירותי תקשורת מפותחים ומתקדמים. נשמור על התחרות בכל מקום, גם בפריפריה ובאזורים מרוחקים”, אמר ארדן.
הוט הגישה בקשות לפטור ולהקלות בחובת הפריסה המוטלת עליה. רוב הבקשות של הוט מתייחסות ליישובים שלמים.
לאורך השנים טענו ב-HOT כי ישנם מקומות בהם כלל לא רוצים שירות מהחברה ואף מתנגדים לפריסה. משרד התקשורת מסר כי הוט תצטרך להוכיח את ההתנגדות בצורת פנייה בכתב של המהנדס הראשי של הרשות, או מסמך מטעם הצבא, המשטרה או השב”כ. כמו גם הוכחה כי אכן עשתה כל שבאפשרותה.
כפועל יוצא תחויב הוט לפרוס רשת קווית בבני-ברק, בית שמש, אלעד והשכונות החרדיות בירושלים, מה שיביא לירידת מחירים ולפתיחת השוק לתחרות גם באזורים החרדיים.
העלות המשוערת לפריסת הרשת בערים ובשכונות החרדיות היא עשרות מיליוני שקלים. כך למשל יעלה להוט להגיע אל בני ברק 30 מיליון שקל, לאלעד 12 מיליון ש”ח, ולשכונת גבעת שאול בירושלים כמיליון שקל
על-פי הדו”ח, “הוועדה ממליצה כי לוחות הזמנים ליישום חובת הפריסה וחובת האוניברסליות ייקבעו על ידי השר, בשים לב לחשיבות הרבה שרואה הוועדה בקיומה של חובת האוניברסליות לרווחת כלל הציבור ובפרק זמן קצר ככל הניתן. הוועדה מציעה כי לאור השינויים הטכנולוגיים והרגולטוריים האפשריים, ייבחן מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, קצב יישום חובת הפריסה על ידי HOT טלקום, ובמידת הצורך תעודכן תוכנית הפריסה ומועדי יישומה” – מה שמשאיר פתח להתחמקות מצד הוט בעתיד.
מחברת הוט נמסר: “מרבית האזורים הלא מרושתים הם כתוצאה מהתנגדות התושבים והרשויות לפריסת התשתיות, או, לחלופין, חוסר ביקוש לשירותי החברה”.