ביום שני הודיע יושב ראש הכנסת שלא תהיה חקיקה בכנסת. זה לא הזמן להתווכח. בבתי הספר מתקיימות תפילות המוניות.
ראש הממשלה מופיע כל יום בטלוויזיה ומוציא תמונות סטילס מהערכות מצב, כאילו צ'רצ'יל בדיוק מתעדכן על הפלישה לְנוֹרְמַנְדִי.
מדינה בהפרעה. פניקסטן.
שלושה בחורים נחטפו. זה אירוע חמור, קשה, עצוב, אבל זו לא מלחמת יום הכיפורים, אפילו לא מגדלי התאומים. פיגועים שבהם היו עשרים הרוגים ברחובות הערים לא השביתו פה ככה את החיים.
עֶקְרוֹן-על אחד מרחף מעל כל הטירוף. אין שאלות. אסור לשאול שאלות את נתניהו שמדבר כל יום בטלוויזיה, אסור להגיד מילה לשר הביטחון ולרמטכ״ל שמפוצצים אותנו בסרטוני תעמולה, אסור לשאול אפילו את דובר צה״ל שמקפיץ צוותי צילום לתדרוכים מוזרים, שיש בהם הכול חוץ ממידע חדש.
אסור לשאול למשל אם פגיעה כזאת בשגרה שלנו היא לא בדיוק מה שטרוריסטים רוצים. לפחות יצא לנו דבר אחד מהשבוע המוטרף הזה – יותר אנשים יודעים מי זאת חברת הכנסת יפעת קריב שנלחַמה באומץ נגד הדורסנות של חנין זוֹעְבִּי.
בפניקסטן היא גיבורה.
- מתוך דעה ששורה במגזין 'שישי' האחרון עם אלון בן דוד וטלי מורנו.
אחרי שהדעה שודרה, העירו לי שהתקשורת היא חלק משמעותי בטירוף הזה. מי שהעיר - צדק ובענק.
הגלים הפתוחים של כולנו הם תופעה נוראית, שילוב של היסטריה ופחד שהערוץ האחר ישדר ואנחנו נפסיד את כול הצופים.
כתבתי על זה לא פעם, דיברתי, ניסיתי לשכנע בערוץ שלי, אבל האמת היא שמזמן התייאשתי מהוויכוח הזה.
נתוני הצפייה הם כל-כך חד משמעיים, שהציפייה שערוץ מסחרי יוותר במודע על רבבות צופים היא ציפייה בלתי אפשרית.
מדכא.
