1.
שוב מגיעים ימים חגיגיים, חג הסוכות, ימי הביקורים ההדדיים, לחיצות היד והשלום.
לך תסכם מה עובר על תנועת ש”ס באווירה שכזו. זה לא ממש משקף. ההמונים מסתערים על ‘יד אליהו’, ואתה לא יודע אם הזמר יעקב שוואקי דיבר אל ליבם ושלף אותם מסוכתם החמימה, או אולי היה זה השעמום שתקף את הילדים והריץ את ההורים אל התוכניה הבאה; ואולי באמת כולם הגיעו לשמוע דברי תורה על השבת עטרה ליושנה.
ואז מגיעים ביקורי החג, הרבנים מבקרים זה אצל זה, ואתה ממהר לכנות זאת ‘שלום’, בלי להיות בטוח כי לכך באמת התכוונו.
ושוב צפה ועולה אל מול עיניך השאלה הגדולה: ש”ס, לאן? האם העסקים כרגיל, או שהמהפכה כבר ממתינה מעבר לפינה לימי השגרה של ‘אחרי החגים’?
“דרעי רצה לפרוש, אין לו כבר כוח”, לחש לי השבוע מקורב (לפחות מטעם עצמו, לא בטוח שיו”ר ש”ס יודע על דבר קיומו), “אבל הרב קנייבסקי אמר לו, אל תפרוש”.
האמנם?
יותר ממאה שנה חלפו מאז טבעה אוניית הפאר טיטאניק במי האוקינוס האטלנטי.
ארבעה ימים לאחר שיצאה להפלגת הבכורה שלה לניו יורק, הבחין המלח שעל חרטום האונייה בקרחון מאיים. אותות מצוקה שודרו, לא היה מי שיקשיב להם און-ליין.
בדופן הימני כבר נפער חתך באורך של כמה מטרים, אבל בתוך האונייה פנימה עדיין ישבו סועדים לארוחות פאר, מנגינות הושמעו, והיו שגם רקדו. הנוסעים סירבו להפנים כי הזוועה כבר בפתח.
למה נזכרתי בזה כעת? טוב, למען האמת נזכרתי באסון הזה כמה וכמה פעמים במהלך התקופה האחרונה. אבל נראה כי בשלב הזה, הקרחון, כבר ממש מאיים.
כשכתבתי בחודש יוני, באחד מטוריי בחרדים 10, כי הח”כים והרבנים בש”ס כבר משוחחים על ‘היום שאחרי’ – היו מי שצחקקו. כשמתי טוכפלד ציטט הקלטה המאשרת את המידע הזה, תוך שהוא נותן לי קרדיט, היו שתקפו אותו בעוז. נדמה, שהיום מבינים כבר כולם שהשיח על מה יקרה אם וכאשר כבר כאן ועכשיו.
אריה ויפה דרעי בדרך לחקירה. צילום: Yonatan Sindel/FLASH90
יש כמה עובדות, שעליהן לא ניתן להתווכח:
• אריה דרעי ורעייתו יפה זומנו כבר מספר פעמים לכמה שעות חקירה בלהב 443;
• הפרקליטות -בתשובה לבג”צ, הודיעה שדרעי חשוד לא רק בעבירות הלבנת הון, אלא גם, לכאורה, בלקיחת שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה, שבועת שקר ושיבוש הליכי משפט – כל אלו בכמה פרשיות נפרדות;
• תקדימים משפטיים מן העבר – פסקי בניזרי ודרעי – מצביעים על העובדה לפיה הגשת כתב אישום לא תאפשר את המשך כהונתו של דרעי במשרדיו.
מכאן והלאה, שום דבר אינו ידוע. מה שכן ידוע לי הוא שמאחורי הקלעים, גם נציגות בכירה של ש”ס וגם רבנים בכירים בתנועה – נערכים. בהחלט נערכים.
מתפללים, שלא יוגש כתב אישום, ובד בבד, מתכננים את תרחיש הבלהה לפיו כן יוגש כתב אישום.
2.
לצד אירועי החג הססגוניים, אלה שאין להם משמעות פוליטית, הייתי ממליצה להציב את הזרקור על שני אירועים שיש להם משמעות.
האחד – התכנסות השלום של הנגיד אייל משיח, אירוע אליו התקבצו תחת קורת-גג אחת נשיא מועצת החכמים של ש”ס חכם שלום כהן, ומנהיגה הרוחני של תנועת ‘יחד’, הרב מאיר מאזוז. אז נכון שהסיבה הרשמית להתכנסות הייתה קרן חדשה להקמת מקוואות, ובכל זאת – מדובר בתקדים היסטורי, בכל קנה מידה.
אילולי היו ברקע השיחות על ‘היום שאחרי’, יש להניח שכינוס מהסוג הזה לא היה יוצא לאוויר העולם. ולא, לא שם תוכנן מהלך פוליטי כזה או אחר. זה לא המקום, זו אינה הבמה. התוכניות נלחשות בסתר, כמעט ללא קול. איש אינו רוצה להיחשד כמי שתכנן את הקבורה הפוליטית של מי שמכונה בפי הש”סניקים ‘מנהיג המהפכה’. (בעיני, אגב, מנהיג המהפכה הוא רק אחד: הגר”ע יוסף זצ”ל, אבל לא בכך עוסק טור זה).
האירוע השני, המשמעותי יותר בעיני, הוא ביקור החג שערך הרב יעקב כהן, בנו של נשיא ‘המועצת’ חכם שלום כהן אצל הגר”מ מאזוז. חלוקות הדעות איזה תרחיש של שילוב בין ש”ס ליחד שורטט שם, אבל כמדומני שאין חולק על כך שתרחיש ה’ריצ’רץ’ עלה. נאמר גם המשפט: “דברו עם אלי”.
מיהו ומהו אותו ‘ריצ’רץ”, אותו רעיון שהועלה בעבר לא פעם על ידי אלי ישי, גם באוזני?
הרב יעקב כהן בפגישה עם הגר”מ מאזוז. צילום: באדיבות המצלם
3.
שלום?
ובכן, היה זה בסוף שנת 2014, כאשר ערכה ש”ס אירוע מלכד בצפון. על הבמה, קבל עם ונציגות מרחבי הארץ, קרא אריה דרעי לעברו של אלי ישי, את קריאת ה’חזור הביתה’. לא בדיוק במילים הללו, אבל זה צלצל כמו הקריאה של יצחק שמיר לאברהם שריר, שנכנסה ללקסיקון הפוליטי הישראלי: “אברשה, חזור הביתה”.
זוכרים?
הימים ימי ‘התרגיל המסריח’. שמעון פרס ניסה להרכיב ממשלה והזדקק נואשות ל’עריק’. הוא מצא את אברשה, שקפץ על ההבטחה לכהן כשר בשני משרדים, לצד עוד אי אלו תופינים.
אבל פרס, כמו פרס, נכשל גם בתרגיל המסריח, ושמיר, שחפץ באיחוד שורותיו מבית, קרא נרגשות את הקריאה ‘הביתה’.
בסיפור ההוא זה הסתיים כמו בסיפור עצוב מאד. המניות הפוליטיות של אברשה לא התרוממו עוד לעולם, והוא שוכן עד היום בספרי ההיסטוריה (ובגוגל).
בשעתו, נחשף מכתב שכתב אברשה לשמיר (אותו חשף העיתונאי חיים שיבי). במכתב הופיעו משפטים קשים. “עברנו, משפחתי ואנוכי, שלוש שנים של יסורי גיהנום…אתה הבטחת לי ‘אסייע בידך להיבחר לכנסת הבאה’… אמרת לי שלא היה שר נאמן ממני לך ולליכוד… בגלל יריבות אישית עלי לסיים את פעולתי?… קראת לי ‘אברשה חזור הביתה’ לעיני כל העולם. לקריאתך נעניתי. איך תרגיש שאחרי הקריאה הנרגשת והיענותי, התוצאה תהיה שלא אבחר מחדש? האם לא יאמרו שרומיתי והולכתי שולל?…”
מזה בדיוק חשש אז גם אלי ישי. אז נכון שהניסיון שלו עם ‘יחד’ לא עלה יפה בסיבוב הקודם, אבל בפוליטיקה, כמו בפוליטיקה, העולם הוא גלגל. לאור מצבה הבלתי מרנין של ש”ס בסקרים, איש לא יכול לדעת מה תהיה התוצאה בבחירות המקומיות. וכן, גם בבחירות הכלליות.
מה שברור: שלום בין דרעי לישי, לא יקרה בחיים (הפוליטיים)!
4.
וכך נשמעה אז הקריאה של דרעי, שהזכירה לי את הקריאה של שמיר:
“מכל אלו שנמצאים פה, עם אלי יש לי הקשר הוותיק ביותר… הוא היה איש השטח הטוב ביותר שהיה לנו… במשך 13 שנה, היום אני יודע מה זה, להחזיק תנועה, זה לא פשוט… לי באופן אישי יש הערכה גדולה מאד לתקופה הזו” (האם זה מה שצונזר ולא נאמר? ‘תאמינו לי, כלום הוא לא עשה כשהיה יו”ר, חוץ מלשמר – ובעיקר להרוס – את מה שאני בניתי במו ידי. הוא השאיר לי שטח מרוסק, מוסדות מפורקים, הפסדים וגירעונות. ובכל הימים האלו דאג לסלק את החשודים בנאמנות אלי מכל משרה, מכל עמדה, מכל תפקיד. וכי הוא הזכיר אותי בכל אותם 13 שנים? פרסם תמונה שלי ב’יום ליום’ פעם אחת?’).
דרעי וישי. צילום: Miriam Alster/FLASH90
אם לפרש את הקריאה – מה שהיה בה הוא המסר הבא: ישי, חזור הביתה, שכח מהכוונה להקים מפלגה אלטרנטיבית ו/או להשתלט לי על ש”ס ‘שלי’, הנה כעת שומעים כל החברים שלך מבית כמה אני נחמד, אפילו מתחנף, כל-כך מתאמץ למען האחדות, הם לא כל-כך מהר יעלו על העגלה שלך, הם יחשבו פעמיים. כי אחרי הכול, אכפת להם מש”ס, הם אולי לא מאמינים להבטחות שלי, אבל לא בקלות ינפצו את המפלגה האהובה עליהם. אז קראתי לך הביתה, הפרדתי את החוט המקשר בינך לחבריך, רק עשה טובה ואל תיזכר במה שקרה פוליטית לאברשה ההוא.
השבוע, כשעלתה ההצעה שיחד תרוץ עם ש”ס, היו בש”ס מי שקפצו על העגלה ומיהרו להפיץ אגדה לפיה מדובר בתכסיס של אריה דרעי: הסקרים בשפל? נראה לבוחרים שאני בעד שלום.
ורק מי שאינו יודע מה באמת מתרחש מאחורי הקלעים, מיהר לקנות את הלוקש.
5.
אז, אחרי הקריאה של דרעי לישי – חלפו עוד כמה ימים, ושני האישים נפגשו. בתקשורת, היו שמיהרו לקפוץ על המציאה ולהכריז על ‘הנה בא השלום’. אני, בטור פוליטי שכתבתי אז, תיארתי את מה שלא נאמר בפגישה:
אריה, הרי שנינו יודעים שאתה פה מתוך אסטרטגיה, לא באמת כי אתה מאמין בי.
עזוב אותך אלי, נפתח דף חדש.
נו, ומה עשית למשה וליהודית, כשזרקת אותם מעל פניך, למרות שהם החזירו אותך לתנועה?
הם עושים כסף ב’בית יוסף’, מה הבעיה שלהם… אבל בוא נדבר קצת על רבין.
אין לי אמון בך, את האמת.
גם לי אין אמון בך, את האמת.
6.
ש”ס מציגה כלאם פאדי, טענתי אז.
היה זה לאחר שיחה שקיימתי עם בכיר במחנה ישי, שסיפר לי את הסיפור הבא:
“היה הייתה צפרדע, שעמדה לחצות את הנהר. אל המקום התקרב עקרב, שאינו יודע לשחות, כמובן, והתחנן לצפרדע: ‘אנא ממך, העבירי אותי אל הגדה השניה, על גבך’.
התכנסות השלום בבית הנגיד אייל משיח. צילום: באדיבות המצלם
‘למה שאעשה זאת?’ – שאלה הצפרדע. ‘הרי תעקוץ אותי במהלך דרכנו’.
‘איך אעשה זאת? הרי אז, שנינו נטבע ונמות’ – השיב לה העקרב, והצליח לשכנעה.
החלו השניים מתקדמים לכיוון הגדה השנייה, כשלפתע, עקץ העקרב את הצפרדע והשניים צללו במצולות. רגע לפני, הצליחה הצפרדע למלמל בתדהמה: ‘למה עשית את זה? הרי שנינו נמות’?
‘עקרב, הוא עקרב’, הזכיר לה העקרב…”
שמעתי, והבנתי. שלום, בין השניים, בחיים (הפוליטיים) לא ישרור.
7.
אז שלום בין השניים לא יהיה. אבל מה כן עומד להתרחש, קצת אחרי החגים?
מתברר, כי מאחורי הקלעים היה מי שניסה לטרפד את ‘התכנסות השלום’, עליה נודע לסביבת יו”ר ש”ס רק זמן לא רב לפני קיומה. למען האמת, על בואו של הגר”מ מאזוז נודע ממש בשעות האחרונות. “הוא חש שהוא מאבד שליטה”, סיפר לי נציג בכיר בש”ס, שהיה עד למאמצי טרפוד המפגש.
לדבריו, “במשך תקופה ארוכה הייתה בסביבת חכם שלום תחושה כי אריה דרעי משחק בין נשיא ‘המועצת’ לבין הראשל”צ, הרב יצחק יוסף. לכך צריך להוסיף את תחושת חלק מחברי מועצת החכמים לפיה דרעי לא ממש מציית להם. במקביל, ואולי עוד קודם לכן, התחיל לפעול מאחורי הקלעים המהלך להבאת שלום ספרדי, משאת נפשם של רוב בוחרי ש”ס, שלא אוהבים את המחלוקת. הצעת השלום, כך מתברר, הוגשה תחילה לדרעי, שלא הרים את הכפפה, ורק אז המשיכה במסעה למחוזות נוספים”.
האיש מוסיף: “אם אריה היה מושיט יד בכנות לאלי ישי, ‘יחד’ לא הייתה מוקמת. אלי, למשל, רצה את מודל ה’ריצ’רץ’, שקיים ב’יהדות התורה’. הוא ינהל את ‘יחד’, אריה ינהל את ש”ס, חופש הצבעה לכל סיעה, בדיוק כפי שקורה אצל האחות האשכנזית. אבל בש”ס סירבו להצעה, וכל השאר היסטוריה. מה שקרה זה, שמשהו השתנה. שכיום כולם מבינים שאריה אינו נכס פוליטי כי אם נטל”.
האם יש סיכוי שאריה יקום ויעזוב מעצמו? – אני תוהה, והתשובה היא חד-משמעית: “לא יקרה”. מתברר, שגם הרבנים מודעים לכך ולכן ממשיכים לתאם מהלכים מתחת לרדאר.
האם אלי יוחזר להיות יו”ר ש”ס? – אני מבררת את שאלת מיליון הדולר, ותשובתו, גם בנושא הזה, נחרצת.
הגר”מ מאזוז ואלי ישי. צילום: עזרא טרבלסי
“הגישה של אלי נכונה. לי יש את ‘יחד’, יש לי גוף, אני לא צריך לחזור לש”ס, יש את מודל הריצ’רץ’. טקטית, לדעתי, זה מודל נכון וחכם מצידו. זה נכון גם כלפי ש”ס, כי היום, לומר לשטח שאלי ישי חוזר, זה יהיה גרוע. אנשים תופסים את זה שהוא בגד בתנועה. אבל כשאתה אומר, מודל משולב, זה כבר מתקבל בהבנה. לכן כרגע זו הטקטיקה. זה גם יוכל להציל את שתי המפלגות, שלכל אחת מהן לא בטוח שיש סיכוי לעבור את אחוז החסימה.
“מה יהיה בעתיד? רק אלוקים יודע, כרגע, זהו המודל היחיד שמונח על השולחן”.
האם במקרה כזה הגר”מ מאזוז יכנס ל’מועצת’? לדעת המקור איתו אני משוחחת, הוא והגר”ש עמאר חושבים יחד כל הזמן ומתואמים. יש השפעה אדירה והערכה הדדית בין שניהם. עם מועצת או בלי מועצת, זה כבר לא משנה. שניהם רוצים את השלום הספרדי.
האם יש מצב שהגר”ש עמאר יעזוב את רבנות ירושלים לטובת כניסה ל’מועצת’? מחד, בסביבתו אומרים לי, שאין סיכוי לכך. מאידך, בן שיחי סבור שזה תלוי כיצד יקראו לו לחזור, לאן יקראו לו לחזור, ומה יהיה המצב. לדעתו, הגר”ש עמאר לא מחליט בפזיזות, הוא ייקח את הזמן, מה גם שיתכן שהמקורבים אליו לא מעודכנים בהחלטותיו.
כלומר: הוא לא יבוא למצב קיים של ש”ס הקיימת, הוא לא שש לעזוב את רבנות ירושלים, אבל אם ידובר בגוף כמו מועצת נרחבת או במהלך של ש”ס ויחד מאוחדות בריצה אחת, יתכן שהוא ילך על מהלך כזה. ולא בטוח שהסובבים אותו יידעו על כך רגע אחד קודם.
ושוב – וחובה להדגיש זאת – כל המדובר הוא רק במקרה שהפרקליטות תגיש כתב אישום. שכן, כל עוד אריה דרעי שולט בש”ס אי אפשר לקדם שום מהלך של שלום אמיתי. אם וכאשר – וכל יהודי, ובטח יהודי חרדי, מתפלל שהדברים לא יסתבכו – ייאלץ אריה לפרוש, אם בשל עסקת טיעון מטיבה ואם בשל הוראה של חכמי ‘המועצת’ שלא יתנו לנהל את ש”ס במקביל לטיפול בכתב אישום – באותו רגע נכנסת לפעולה תוכנית המגירה שכבר קיימת, תוכנית השלום.
כל הסנוניות הקטנות שמבצבצות מעת לעת (ביקורי חג, ביקורי גומלין, אסיפת השלום ועוד ועוד), הן רק סימנים המקדימים את בואו של הסתיו, האביב, הקיץ או החורף – תלוי בעין המתבונן.
למי יהיה את האומץ לומר לו: יו”ר נכבד, הנח את המפתחות ולך? לדעת בן שיחי, רק לחכם שלום כהן. אלא אם כן המצב בין דרעי לבנו של הרב, הרב יעקב כהן, יחמיר (מה שנראה כהולך ומתרחק, על רקע פגישתם הלבבית בימי חול המועד), או: במקרה של תרחיש (מסוכן לש”ס, מסוכן גם לדרעי) בו מחליט יו”ר ש”ס להמליך מישהו אחר בראשות המועצת.
ביקור חג. הגר”מ יוסף וחתנו הרב יעקב סיני בסוכת חכם שלום כהן. צילום: באדיבות המצלם
מהלך שכזה, לדעת הבכיר, יפגע בראש ובראשונה בדרעי, שכן השטח לא יאהב זאת.
במהלך הימים האחרונים חשתי במגמה לפיה מוצמדים, על ידי פעילים בש”ס, אוטומטית לשמו של הראשל”צ הגר”י יוסף גם התארים “מרן פוסק הדור”. האם זה נעשה בתמימות, מתוך אמונת חכמים תמימה? או שמא מדובר במהלך מתוכנן ומחושב בקפידה? מי יודע. מה שברור הוא שהציבור לא יאהב כל מהלך שיש בו כדי לפגוע בחכם שלום, שהוא, מלבד תפקידו כנשיא המועצת, גם ראש ישיבה ותלמיד חכם עצום, שמוערך גם על ידי גדולי ישראל האשכנזים, ובראשם מרן הגראי”ל שטיינמן.
עוד מהלך: טפטופים על ריצה משותפת עם ‘דגל’. “חלום של שני הצדדים”, לדעת המקור הבכיר. כלומר, משה גפני משתמש בזה מהצד שלו מול הפלג החסידי, ודרעי משתמש בזה בגלל כל מה שמתרחש בביתו של חכם שלום.
דרעי, אגב, לדעת המקור, מודע היטב לכל המהלכים שמתרחשים מאחורי הקלעים. ישנה גם הקלטה, שהמקור עמו שוחחתי שמע אותה במו-אוזניו ולפיה דרעי חייג לרב יעקב כהן. “הם התעמתו בדברים חריפים, בהקלטה של כעשרים דקות ששמעתי באוזניי. בשיחה הטיח בו דרעי: מה אתה עושה. הרב כהן השיב לו דברים נחרצים. יהיה שלב שבו השיחה תצא, אבל לא כעת, כי זה יהרוס מהלכים”.
כך או כך, המתינו לאחרי החגים, יהיה מרתק בזירה של ש”ס. מאוד.