איך תגיבו אם מישהו יצווה עליכם להרים ארגז כבד ולשאת אותו אל ביתכם?
“מה יש בארגז?”, אתם שואלים, ומקבלים את התשובה: “אבנים”. אינכם מבינים מאין נחתה על ראשכם הצרה הזאת. הארגז כבד. אגלי זיעה נוטפים על פניכם. בשלב מסוים אתם עוצרים, מניחים את הארגז על הארץ ואומרים: “אין לי עוד כוח”.
ואז, בנקודת הייאוש הזאת, מגלים לכם שאכן יש בארגז אבנים, אבל לא סתם אבנים – אבני חן, יהלומים! הארגז מלא אבנים יקרות, השוות מיליונים, וכולו שלכם! רק קחו אותו אליכם הביתה.
באותה שנייה תרימו את הארגז כאילו היה משקלו כמשקל נוצה, רגליכם יהיו קלות כאיילים, ובאושר מתפרץ תרוצו עמו הביתה.
הפעלת המוח
במשל הזה נהג הרבי מליובאוויטש להשתמש כדי להמחיש את חשיבותה של השמחה.
המציאות האובייקטיבית לא השתנתה. משקלו של הארגז נשאר כפי שהיה. השמש הקופחת נותרה גם היא בעינה. השינוי היחיד שהתחולל היה בתודעתו של האדם. ופתאום דבר שהיה נראֶה קשה מנשוא נהפך לדבר הקל והנעים ביותר.
ההבדל בין אדם שמח לאדם מדוכדך אינו בתנאים האובייקטיביים ובקשיי החיים. יש עשירים מדוכאים ועניים שמחים. יש אנשים חולים ועם זה מלאי אנרגייה ואופטימיות, ולעומתם בני-אדם בריאים אבל עצובים וכבויים. יש מי שמסתער על אתגרי החיים בששון ובמרץ, ומי שכל דבר קשה לו ומכביד עליו.
האם זה עניין של אופי? אכן, האופי המוּלד בוודאי משפיע על יכולתו של האדם לחוש שמחה, אבל זה בעיקר עניין של חינוך, השקפת עולם וגישה לחיים.
השאלה אם תהיה אדם שמח אינה קבועה מראש. היא בידך. תרצה – תשמח; לא תרצה – תרחק ממך השמחה. אתה, בהתנהגותך ובגישתך לחיים, קובע אם תהיה אדם שמח או לא.
ספר התניא קובע עיקרון יסודי – “המוח שליט על הלב”. הרגשות שאנו מרגישים ניתנים לשליטה. בעזרת המוח בכוחנו לקבוע מה נרגיש. יש מחשבות שמובילות לתחושות עצב ודכדוך, ולעומתן מחשבות אחרות מעוררות בלב שמחה ועליצות.
מובן שהדבר דורש השקעה ועבודה פנימית, אבל בסופו של דבר האדם יכול לאמץ דפוסי חשיבה שיגרמו לו לחוש שמחה.
כשאדם זוכר את נוכחותו המתמדת של הבורא, את האמונה הבסיסית ש”אין רע יורד מלמעלה”, ושהכול לטובה – בכוחו לגבור על קשיי החיים ולשמור תמיד על שמחה ואופטימיות.
הבארות נפתחות
אבל אנו זקוקים גם לברכת ה’, שיפתח לנו את שערי השמחה העליונים. כאן הדברים מתחברים עם חג הסוכות ושמחת תורה. בחג הזה נפתחות בארות השמחה, וכל הרוצה מוזמן לשאוב דליים וחביות של שמחה לכל השנה כולה.
גדולי החסידות אמרו שכל הדברים שמשיגים בראש השנה וביום הכיפורים על-ידי בכי ולב נשבר, משיגים בשמחת תורה על-ידי שמחה וריקודים. ובכן, אם אתם רוצים לשמוח בשנה החדשה – שמחו בחג הסוכות וצאו בריקוד נלהב בשמחת תורה. נותנים עכשיו שפע של שמחה לכל השנה כולה!