המדינה הזניחה את הקשישים: דו”ח המבקר תוקף את הטיפול הסיעודי

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם אחר הצהריים (ראשון) דו”ח העוסק בטיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם. הדו”ח מציג ליקויים רבים וחמורים באיכות הטיפול הביתי הניתן לכ-165,000 קשישים, ליקויים המגיעים לעיתים עד כדי הזנחה.

הזנחה זו חמורה במיוחד כאשר מדובר בקשיש שהוא חסר-ישע – שאינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו.

לפי המבקר, רשויות המדינה לא נתנו את דעתן כנדרש על הצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בקשישים סיעודיים, ולמעשה זנחו והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד. הדוח קובע, כי רשויות המדינה המעורבות בהבטחת איכות הטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם – בין שמדובר בביטוח לאומי ובין משרד הרווחה, אינן פועלות כמי שהאחריות לכך מונחת לפתחיהן והן מתנערות, כל אחת בחלקה, מאחריותן.

הליקויים העיקריים שעלו בדו”ח:

• ביטוח לאומי קבע בחוזה הסיעוד כי חברות הסיעוד יכשירו הכשרה מקצועית רק 30% מהמטפלות המועסקות אצלן (ישראליות וזרות גם יחד). בחודשים ינואר-ספטמבר 2016, מעל 50% משעות הטיפול הביתי שקיבלו הקשישים הסיעודיים ברמות התלות הגבוהות ניתנו על ידי מטפלות שלא קיבלו הכשרה מקצועית. ביטוח לאומי לא פעל לאכיפת חובת ההכשרה בהתאם לחוזה הסיעוד. בכך הפכה למעשה דרישת ההכשרה המינימלית ל”אות מתה”.

• מיליוני שעות טיפול לא ניתנו לזכאים. כ-40% מהקשישים שהוכרה זכאותם לגמלת סיעוד לא קיבלו את כל שעות הטיפול שהיו זכאים להן מהמטפלות הישראליות. הדו”ח מתריע על תופעה שכיחה של ‘גניבת שעות’ – בני משפחה או קשישים חותמים על יומני עבודה של מטפלות, גם במקרים בהם הם כוללים שעות שבהן לא קיבלו טיפול.

• רשויות המדינה זנחו את בני המשפחה והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול בקשישים הסיעודיים. מוסכם על ביטוח לאומי כי יש להקצות יותר שעות לטיפול בקשישים ברמות התלות הגבוהות, אך הדבר לא נעשה. בכך הוכבד הנטל על בני משפחותיהם.

כך גם במילוי החובות המוטלות על מי שמעסיק מטפלת זרה. גם נטל זה עובר בהכרח לבני המשפחה.

• רק שיעור קטן של קשישים סיעודיים מבקרים במרכזי היום לקשישים, שממלאים תפקיד חשוב בטיפול בקשישים סיעודיים ומספקים להם מסגרת חברתית להפגת בדידותם, ומאפשרים מנוחה או הפוגה לבני משפחותיהם.

לדברי המבקר, על שר הרווחה הנושא באחריות המיניסטריאלית למימוש חוק הסיעוד, מוטל לגבש רפורמה מקיפה בתחום זה שתאפשר לטפל בכשלים שהועלו בין השאר בדוח זה וכן תאפשר להיערך למילוי צורכי העתיד.

שר הבריאות יעקב ליצמן מסר בתגובה: “דו”ח מבקר המדינה נוגע בנקודות נכונות בכשלי טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם ואף עושה ‘הנחה’ למצב הקיים, כי לצערי התמונה המלאה של מחדל הטיפול בקשישים בקהילה באמצעות חוק הביטוח הלאומי, חמורה הרבה יותר.

“משרד הבריאות גיבש רפורמה מקיפה ומלאה בתחום הסיעוד, שנותנת מענה מערכתי להתמודדות המדינה עם משבר הסיעוד שאנו בעיצומו, וגם הצביע על מקורות המימון שלה.

“נאבקתי להכניס את רפורמת הסיעוד להסכם הקואליציוני ולא ארפה עד שתמומש ההבטחה הצודקת והנכונה, ליישום רפורמה כוללת בסיעוד שעיקרה ביטוח סיעודי ממלכתי תוך שינוי מערכתי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתבגרת בישראל.

“בדיוק כמו שמצאו ‘תקציב לנכים’ ותקציב לתכנית ‘נטו משפחה’, זה הזמן לפתור סוף סוף את משבר הסיעוד שהולך ומחריף עם התבגרות האוכלוסייה בישראל. אני פונה היום שוב לראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון לכנס לדיון חירום בממשלה ולהביא לאישור מיידי של הרפורמה בסיעוד ממלכתי ובכך לעשות צדק חברתי עם יקירינו, רבבות הקשישים, הסיעודיים ובני משפחותיהם”.

שני סעיפים צריכים להדיר שינה

האגודה הישראלית לגרונטולוגיה (חקר הזקנה) מביעה דאגה רבה נוכח הדו”ח החמור של מבקר המדינה אודות מצב הזקנים הסיעודיים, ועמדתה גורסת כי חוק הסיעוד אינו מותאם למצב הזקנים בישראל של שנת 2017, ואף פוגע בזקנים ובני משפחותיהם.

לדברי פרופ’ יצחק בריק, גרונטולוג ויו”ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, מהדו”ח עולים שני סעיפים שצריכים להדאיג את הציבור הרחב, ולהדיר שינה ממקבלי ההחלטות: “הדו”ח קובע כי נטל רב נופל על כתפיהם של בני משפחות הזקנים, נטל אשר הופך לקטלני עם השנים וככל שהטיפול הופך למורכב וסיעודי יותר. רבים נאלצים להפסיק לעבוד, פרנסתם נפגעת ולא פעם התא המשפחתי מתפרק. יש לדאוג לתמיכה של בני המשפחה המטפלים, והרחבה של שעות הטיפול”.

פרופ’ בריק מציין, כי נטל המשפחות כמו גם העדר כוח עזר מקצועי מחייב התייחסות רחבה ובניית תכנית אב לאומית לזקנה.

“אין ספק שמדובר בדוח קשה במיוחד שהמוסד לביטוח לאומי צריך להתייחס אליו במלוא כובד הראש ולפעול כדי לתקן את העוול. על הממשלה לשקוד על תכנית מפורטת להערכות עם גידול האוכלוסייה הזקנה, ובכך להבטיח את זכותם של הזקנים לחיים בכבוד אנושי וכלכלי”.

מבקר המדינה כותב בדו”ח כי התמונה העולה מן הממצאים מדאיגה, ובאגודה הישראלית לגרונטולוגיה מרתיעים מזה זמן על התדרדרות המצב. “כיום מדינת ישראל רחוקה מלהיות ערוכה לא רק לזקנים החיים בקרבנו היום ולא מצליחים לקבל טיפול ראוי בביתם ובקהילה, אלא שאין אף הערכות להכפלת מספר הזקנים בשנים הבאות במדינת ישראל”.

“חוק הסיעוד נחקק בשנת 1980, בזמנו היה זה מהלך מתקדם ביותר מבחינת הביטחון הסוציאלי במדינת ישראל. אך מאז עברו שלושה עשורים ומצב הזקנים בישראל ובעולם השתנה כהרף עין, הזקנים אינם אותם זקנים, הצרכים והדרישות השתנו ללא הכר.

“הגיעה העת שתבוצע הערכה מחודשת לגבי חוק הסיעוד. חוק הסיעוד הוא מאבני היסוד של מערך השירותים המכוון להשגת היעד של מתן אפשרות לכל מי שרוצה וכל מי שיכול להמשיך ולחיות בביתו. הערכה מחודשת זו חייבת להשתלב במאמץ הלאומי להכנת תכנית אב לאומית עקב הזדקנות האוכלוסייה”.

 “הדו”ח עושה עוול גדול לעובדים מעולים” 

מאיגוד נותני שירותי הסיעוד נמסר: “הדו”ח עושה עוול גדול לעובדים מעולים שרואים בעבודתם שליחות, ולחברות ועמותות הסיעוד, שמקיימות את כל המוטל עליהן, מפוקחות באופן הדוק על ידי הביטוח הלאומי ופועלות לפי הנחיותיו. עם זאת, דו”ח המבקר בהחלט חשוב ומצביע על נקודות לשיפור וייעול; תמיד יש מקום לבחינת תהליכים ואנו הראשונים לברך על כך.

“חברות ועמותות הסיעוד מעניקות מדי שנה טיפול סיעודי בהיקף של כ-100 מיליון שעות על ידי כ-100,000 מטפלים ומטפלות מסורים, שאנו מעריכים ומוקירים את עבודתם. מטפלים אלה, שרובם ישראלים, מטפלים בכ-170,000 קשישים זכאי חוק הסיעוד.

“העובדים הסוציאליים של חברות הסיעוד מבצעים כמיליון ביקורי בקרה בשנה, שמטרתם בין היתר לבדוק כי ניתנות מלוא שעות הטיפול להם זכאים הקשישים. במידה ומתגלה מקרה חריג – הוא מטופל בחומרה. הטיפול שאנו מעניקים מגוון וייחודי, מעזרה ביתית פשוטה ועד טיפול סיעודי מורכב; טיפול זה מאפשר לקשיש להזדקן בכבוד בביתו, מסייע למאות אלפי משפחות להמשיך בשגרת חייהן עם פגיעה מינימלית ובכך חוסך למשק הישראלי מיליארדי שקלים מדי שנה.

“חוק הסיעוד הינו מהחוקים הסוציאליים ביותר בעולם המערבי. החוק שינה לטובה ולאין שיעור את הטיפול בקשישים בישראל והוא נחשב לאחת ההצלחות הגדולות של החקיקה בארץ. בזכותו, מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם בשירות לקשישים סיעודיים, ועל כך יש להתגאות.

בהזדמנות זו, על רקע העלייה המתמדת בתוחלת החיים ומגמת התבגרות האוכלוסייה, אנו קוראים למקבלי ההחלטות להשקיע מחשבה כיצד גורמים לכניסת מטפלים ומטפלות ישראלים נוספים לתחום חשוב זה, ולטיפול בהורים ובקרובים של כולנו”.