כשעטופים בבגדים לבנים: תחשבו על מה שפרסמתם ברשת ובקבוצות?

חכמינו אומרים שביום הכיפורים בני ישראל דומים למלאכים: לא אוכלים ולא שותים, לובשים בגדים לבנים, מתפייסים זה עם זה, מכבדים זה את זה.

ביום הזה כולנו מתרוממים מהמולת החיים הארצית וחושפים את הצד האלוקי שבתוכנו.

זו מעלתו הגדולה של יום הכיפורים, אבל כאן טמונה גם נקודת חולשה מסוימת. למלאכים קל להיות קדושים וטהורים, מפויסים ואדיבים.

הבעיה היא כשאנחנו יורדים ממעמד של מלאכים אל החיים הרגילים וחוזרים להיות בני-אדם מן השורה. שם טמון האתגר הגדול.

לחשוב על היום-יום

אחד הפתרונות לבעיה זו הוא לחבר את המציאות האנושית השגרתית שלנו אל האווירה המרוממת של יום הכיפורים. לזכור גם בעומדנו בבתי הכנסת, עטופים בבגדים לבנים, מתרפקים באהבה אל אבינו שבשמים – את חיי היום-יום הארציים. לחשוב על ההתמודדויות של חיי החולין, ולצקת לתוכם את הקדושה שאליה התעלינו ביום הכיפורים.

לפני יום הכיפורים התפייסת עם השכן, ועכשיו אתם עומדים זה לצד זה בבית הכנסת ומתפללים בכוונה גדולה. אבל היום הקדוש יחלוף ויבואו ימי החול, ועלולים להתעורר חיכוכים ביניכם על רקע מקום החניה או מטרדי רעש. אם יהיה נתק בין יום הכיפורים לשגרה היום-יומית, שוב עלולה לפרוץ ביניכם מריבה.

אבל אם כשאתם עומדים ביום הכיפורים תחשבו על הסיטואציות שעלולות להתרחש במהלך השנה ותחליטו שגם במקרה כזה תשמרו על שכנות טובה, על התחשבות ועל כבוד הדדי – יש סיכוי שבעת מבחן תזכרו את ההחלטות שקיבלתם עליהם ביום הקדוש.

קל לעמוד ביום הכיפורים ולחוש את היותנו עם אחד, אחים, בנים לאב אחד. אבל יום הכיפורים יסתיים, החגים יחלפו, ואנחנו נשוב אל המציאות האפורה שבה נאמרות לפעמים אמירות מרגיזות ומקוממות.

הנטייה הטבעית היא להגיב באמירות בוטות ומעליבות כנגדן, ויהיו לנו כמובן כל הצידוקים שבעולם לכך.

אבל אם נחשוב על זה ביום הכיפורים עצמו, בשעה שאנחנו מפויסים ומאוחדים כל-כך, ונשאל את עצמנו האוּמנם ראוי להתנהג כך ואם זה הסגנון והשיח הרצוי בין יהודים – נגיע למסקנה שיש לאמץ דרך אחרת לניהול ויכוחים וחילוקי דעות. בבוא העת נזכור זאת רגע קודם שנקיש על ‘אנטר’, שישחרר אמירה קשה למרחבי הרשת.

פגיעה שקשה לתקנה

יום הכיפורים מדגיש את חשיבותן של המצוות שבין אדם לחברו, שעליהן אין יום הכיפורים מכפר, עד שיפייס את חברו.

התורה מייחסת חומרה מיוחדת להלבנת פנים פומבית, ודורשת שגם התיקון שלה יהיה פומבי. האוּמנם אנחנו חושבים על כך כשאנו מפרסמים דברים בכלים הטכנולוגיים של ימינו, שיכולים להעצים את הפגיעה לממדים שלעולם לא נוכל לתקנם?

ראוי לחשוב על כל זה בשעה שאנו מתעלים כל-כך ודומים למלאכים. מחשבה זו תאפשר לנו לחבר את יום הכיפורים עם יום שגרתי בחודש מרחשוון או טבת, ולזכור גם אז את מילות ה’על חטא’ שהשמענו ביום הכיפורים ואת ההחלטות הטובות שקיבלנו עלינו ביום הקדוש. חתימה טובה!