בשנת תרצ”ג (1933) קיבל החזן יוסל’ה רוזנבלט הצעה מיוסף פוקס, מנהלה של חברת הסרטים האמריקנית-ארצישראלית ‘קול אור’, להופיע בסרט יהודי שנקרא ‘חלום עמי’, כשתפקידו של יוסל’ה היה לשיר כמה מיצירותיו על רקע נופי ארץ-ישראל.
יוסל’ה נענה להצעה, גם בגלל מצבו הכלכלי שהתדרדר, וגם מאחר שחפץ מאוד לבקר בארץ-ישראל.
במהלך צילומי הסרט הלך לרחוץ במימי ים המלח, שם חש כאבים בחזהו והובהל לבית החולים ‘ביקור חולים’. הרופאים המליצו לו על מנוחה מלאה בבית המלון, אך באופן פתאומי השיב את נשמתו לבוראה.
מלבד הערך ההיסטורי הרב שקיים בסרט – תיעוד נופי ארץ-ישראל של שנת 1933 – יש בו מעין תיעוד מרתק על ימיו האחרונים של גדול החזנים.
כרזת הסרט חלום עמי
יעקב גרוס, חוקר תולדות הסרט העברי, פרסם לפני כשנה את הסרט עם הקטעים בהם מופיע יוסל’ה.
על פרסומו כתב:
“את גלילי הסרט ‘חלום עמי’ (1933) של נעים זמירות ישראל יוסל’ה רוזנבלט מצאתי מתחת למזרון של יהודי מאמין צבי רכטמן ז”ל במאה שערים בירושלים.
רכטמן מכר לי את הסרט ב-1975 תמורת בקבוק וויסקי, 3 בקבוקי שמן, וצרור מזומנים.
עותק זה שימש את אבי נתן גרוס בסרטו ‘יוסל’ה רוזנבלט – חייו וזמירותיו’.
ב-2012 ערך ארכיון שפילברג שימור לסרט. בארכיון NCJF בארה”ב נמצא עותק איכותי באנגלית, אך עדיין לא נמצא מימון לשימורו”.
לקראת סוף הסרט ניתן לצפות בהלוויתו המצמררת של יוסל’ה ובמודעות התלויות על לוחות הרחוב, המבשרות על פטירתו בטרם עת.