לאחר שב-15 שנים האחרונות חלה עליה בשיעור התעסוקה של הגברים החרדים – מגמת עלייה שהתחזקה מאד בין הרבעון האחרון לשנת 2014 ועד סוף שנת 2015, אז הגיעה לשיא של 53.8% – חלה בלימה ואף ירידה קלה בשיעור התעסוקה שעמד ברבעון השני לשנת 2017 על 50.9%. כך עולה מסקירה שפרסם היום (שני) משרד האוצר.
שיעור התעסוקה הנוכחי נמוך בכ-37 נקודות אחוז משיעור התעסוקה של הגברים היהודים בישראל.
באוצר מעלים את האפשרות שהגורמים שהשפיעו על בלימת המגמה נובעים משינויים במערך התמריצים שחלו בתקופה זו – אז הוקמה הממשלה הנוכחית, ובהם, בין היתר, ביטול מבחן התעסוקה במבחני הסבסוד של מעונת יום והגדלת הקצבאות.
לפי הסקירה, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים ברבעון השני לשנת 2017 רחוק בכ-12 נקודות אחוז מהיעד הממשלתי לשנת 2020 – 63%.
מהניתוח עולה, כי שמירה על קצב גידול בשיעור התעסוקה הדומה לזה שחל בחמש השנים האחרונות יוביל לכך שהיעד הממשלתי יושג לא לפני שנת 2030.
עם זאת, קיים באוצר חשש שקצב הגידול בשיעור התעסוקה לא צפוי להישמר בשנים הקרובות, וראייה לכך היא הבלימה שחלה בשנתיים האחרונות.
באוצר מציינים כי סוגיית התעסוקה של האוכלוסייה החרדית תפסה מקום מרכזי בשיח הציבורי ובקרב מעצבי המדיניות. זאת משום ששיעורי התעסוקה של החרדים, הן של הגברים והן של הנשים, היו נמוכים מאד ובשל הגידול הדמוגרפי הצפוי של אוכלוסייה זאת.
מתחילת שנות האלפיים החלו יוזמות מגוונות לשילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה: מסלולים ייעודיים לשירות צבאי ואזרחי; תמיכה בהכשרה מקצועית וברכישת השכלה גבוהה; ומרכזי הכוון, ייעוץ תעסוקתי וסיוע בהשמה. מעבר לכך, נבנה מערך תמריצים כלכליים לעידוד תעסוקת החרדים.
אולם, בעוד שתכניות אלו הניבו הצלחה מהירה בשילוב הנשים החרדיות בשוק העבודה, כאשר כבר בשנת 2012 עברו הנשים החרדיות את יעד התעסוקה הממשלתי לשנת 2020 – 63%, ומתקרבות בקצב מהיר לשיעור התעסוקה של הנשים היהודיות הלא חרדיות – השיפור בתעסוקת הגברים החרדים איטי יותר ונותר רחוק מהיעד הממשלתי.
שיעור התעסוקה של הגברים החרדים נמוך במיוחד בגילאי 25-34. עם זאת, עיקר העלייה בשיעור תעסוקת הגברים החרדים בשנים האחרונות הוא בקבוצת גיל זו ובגילאי 35-44.
לפי הסקירה, לגברים החרדים העדפות ותועלות שונות וערך נמוך מעבודה, הן ביחס לגברים יהודיים לא חרדים והן ביחס לנשים חרדיות. עובדה זאת היא הסבר אפשרי אחד להצלחה המועטה יחסית -בהשוואה לנשים החרדיות – בשילובם בשוק העבודה.
הסקירה גם השוותה בין שיעורי התעסוקה של החרדים בערים שונות ומצאה כי בעוד שבערים ביתר עלית ואלעד שיעור התעסוקה עמד על 58% ו-56% בהתאמה, בבני ברק עמד על 39% בלבד ובמודיעין עלית על 40%.
בשתי הערים הראשונות נרשם גידול משמעותי בעשור האחרון.
מלבד הפערים בגילאים בין הערים, שכן אלעד וביתר עלית הן ערים ‘צעירות’ יותר, מסביר הכלכלן הראשי את הפערים גם באמצעות מיקום העיר וקרבתה למרכזי תעסוקה, שטחי התעסוקה בעיר, מחירי הנדל”ן, איכות התכניות להשמה, והזרם החרדי אליו משתייכים תושבי העיר.