הפנים נשואות קדימה, לשנה טובה ומתוקה: ומה נבקש בראש השנה?

בהתקרב ראש השנה משתררת מטבע הדברים אווירה פייסנית בציבור. הכול משגרים זה לזה ברכות ואיחולים לשנה החדשה, משתדלים להתעלם ממטעני יריבות ישנים, והפנים נשואות קדימה, לשנה טובה ומתוקה.

בימים הנוראים נבלה הרבה בבתי הכנסת.

רבים שאינם נוהגים לבוא להתפלל כל ימות השנה באים לתפילות הימים הנוראים, וגם שוכניהם הקבועים של בתי הכנסת מקדישים בימים האלה יותר זמן לתפילה ולאמירת תהילים.

מה נבקש בפרוש השנה החדשה?

להתפלל לאחדות

יש לנו הבקשות האישיות: בריאות, פרנסה, זוגיות, שלום בית, ילדים, נחת מהילדים, הצלחה בלימוד התורה, התחזקות ביראת שמים ועוד ועוד. כל אחד ואחת מבקשים להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה.

ויש לנו בקשות ומשאלות גם בזירה הציבורית – שלום, ביטחון, הרמת קרן ישראל, יותר אהבת אחים, יותר כבוד בין איש לרעהו, יותר חיבור לערכי הנצח של עם ישראל.

אנו מבקשים שבורא העולם יערה עלינו רוח ממרום ונגלה את הטוב שבנו ואת הנקודה היהודית המשותפת לכולנו.

בשנים האחרונות השיח הציבורי נעשה לא נעים. נדמה שהחומות בין חלקי העם גבהו. יש המלבים את המתחים במתכוון, מתוך אינטרסים כאלה ואחרים, אבל דומה שקצת שכחנו שגם ויכוח אפשר לנהל בכבוד, ושאפילו מחלוקת אינה חייבת להידרדר לשפת ביבים.

והמשעשע הוא, שכל צד משוכנע בכל נימי לבו שהצד השני הוא המתלהם, הבוטה, המסית, החוצה קווים אדומים. הגמל אינו רואה את דבשתו, וגם כשמציגים לפניו מראָה הוא מגיב בנימת ביטול ובסלחנות. ועל זה כבר אמרו חז”ל: “כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו”.

כאשר כל ציבור רואה רק את עצמו, את עמדותיו ואת ערכיו, ואדיש לעולמו של ציבור שני, התוצאה היא דו-שיח של חירשים. והרי בכל ציבור יש דברים טובים ונפלאים. למה לא נחפש את הטוב והיפה, את הדברים מעוררי ההשראה, ונחתור ללמוד זה מזה ולהתעלות זה על-ידי זה?

על כך אנו מתפללים בימים הנוראים “ויֵעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם” – שכולנו נתאחד לעבוד את הבורא, לאוהבו, לירא מפניו, ולמלא את רצונו, שזה המפתח לחיים טובים ומאושרים.

תפילה לגאולה

מעל כל המשאלות האישיות והציבוריות מרחפת בתפילות הימים הנוראים משאלה אחת גדולה ומרכזית – שמלכות ה’ תתגלה בעולם: “מלוך על העולם כולו בכבודך, והינשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך”.

אנו מתחננים לפני בורא העולם ומנהיגו, שלא יסתיר עוד את פניו מאיתנו, שמציאותו ונוכחותו יהיו גלויות ומורגשות, עד ש”יֵדע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו”.

אנו מבקשים שהקב”ה יעביר את הרוע מאיתנו – “והרִשעה כולה בעשן תכלה”. על עם ישראל אנו מתפללים: “תן כבוד ה’ לעמך… שמחה לארצך וששון לעירך”. והעיקר – “צמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן-ישי משיחך”. שתהיה לנו שנה טובה, שנת גאולה וישועה.