משה פרידמן, מייסד ‘קמא טק’, בן 38, תושב בני ברק, מוקם השנה במקום ה-23 ברשימת 100 המשפיעים של ‘דה מרקר’, הרבה לפני משה גפני (מקום 34) ויעקב ליצמן (מקום 55) – שני החרדים הנוספים ברשימה. פרידמן, למעשה, מופיע בכל דירוגי המשפיעים שנערכו גם ב’כלכליסט’, ‘גלובס’-צעירים, ‘גיקטיים’ ועוד.
אתר חרדים 10 בחר בו לאחד מפורצי הדרך של השנה.
• ספר על עצמך.
אני בן 38, חרדי, נשוי, אני בחור חרדי מבני ברק, אבא לארבעה ילדים, גדלתי בירושלים, ירושלמי כמה דורות. סבא של אבא שלי היה רבה הראשי של ירושלים, הרב יוסף חיים זוננפלד. למדתי בישיבות, בישיבת חברון בירושלים, ובהמשך בכולל חזון איש בבני ברק.
בשנים האחרונות הקמתי ארגון שעוזר לחבר’ה חרדים להיכנס ולהשתלב בהצלחה בעולם ההייטק. לארגון קוראים ‘קמא טק’.
• ספר לנו קצת על פעילויות הארגון.
קמא טק פועל בשלושה מישורים: האחד – יש הרבה מאד חרדים עם הכשרה טכנולוגית. בין אם זה בנות חרדיות שלומדות בסמינרים ובין אם זה בנים שלומדים בכל מיני מקומות, מכללות, מסגרות עצמאיות. יש הרבה חרדים עם הכשרה כזו, אבל למרבה הצער, מידת ההשתלבות של כל החרדים האלו בתעשיית ההייטק נמוכה מאד.
מה שיש בעיקר זה בנות חרדיות שמצליחות לעבוד בחברות שהוקמו במיוחד כדי להעסיק חרדיות, והן מקבלות שם שכר נמוך. אבל לעבוד בחברות הייטק טובות ומובילות כמו ‘גוגל’, ‘סידקו’, ‘מייקרוסופט’, ‘אינטל’ וכדומה, יש מאד מעט, ובעצם ההזדמנות האדירה שיש בעולם ההייטק, שנקראת start up nation, תחום מאד פורח פה בארץ, שהיא מרכז הייטק גדול בעולם, הציבור החרדי לא נהנה מכל זה.
לכן, הדבר הראשון אותו אנחנו עושים – הקמנו קואליציה של הרבה מאוד חברות הייטק גדולות שרוצות לעזור בנושא הזה, קרוב ל-80 חברות שעובדות איתנו, כשהמשימה שלנו היא לקחת חבר’ה חרדיים, בין אם זה נשים ובין אם זה גברים, שיש להם הכשרה טכנולוגית, ולעזור להם להשתלב בחברות הגדולות בשכר גבוה ובתנאים טובים, מה שלא היה בעבר.
עד היום שילבנו במסגרת הזו כבר 700 אנשים, בארבע שנים בהן אנחנו פועלים, כולם עובדים ועובדות בחברות הגדולות בשכר ממוצע של 15,000 שקל, שזה בעצם לעזור להם להתקדם לקדמת במת ההייטק ולא כמו בעבר שהיו רק בשוליים בחברות קטנות ולא בשכר גבוה. זו זרוע אחת של הפעילות שלנו.
הזרוע השנייה – אנחנו עושים הכשרות טכנולוגיות. פיתחנו, בשיתוף עם חברות ההייטק הגדולות, הרבה מאד מסלולי הכשרה, שמה שמייחד אותם הוא שאנחנו מפתחים את המסלולים הללו יחד עם החברות. כלומר, אם באה אלינו חברה ואומרת: תשמעו, יש היום מחסור גדול באנשי סייבר, או במפתחי אפליקציות או כל מיני תחומים שהחברות מזהות שיש בהן מחסור, אנחנו מפתחים הכשרה בשיתוף עם החברות, בנפרד כמובן וכראוי וכמקובל בציבור החרדי, ואז עוזרים לבוגרים למצוא עבודה. יש לנו סדרה של הרבה הכשרות.
התחום השלישי, שהוא הכי חשוב, זה לעזור לאנשים חרדים שרוצים בעצמם להיות יזמים ולהקים חברות – פיתחנו מסלול שנקרא ‘מאיץ הסטארטאפים של קמא טק’, כאשר פונים אלינו חרדים שרוצים להקים חברות ואנחנו נותנים להם רשת שלמה של מומחים, משקיעים מצליחים, יזמים מצליחים, רואי חשבון ועורכי דין – מעטפת שלמה כדי שיוכלו להקים חברות.
אנחנו עושים את זה בחינם ולא גובים כסף, זה לא למטרות רווח, ועד היום הרבה מאד יזמים חרדים צמחו דרך הפעילות שלנו, גייסו הון, והם בעצמם מעסיקים עובדים.
• השנה הזו, מבחינתך, איפה אתה מסמן לעצמך את הפריצה הגדולה בשנה הנוכחית?
אגיד לך מה: את הפעילות אני עושה כבר ארבע שנים. אבל הרבה מאוד מנהלי חברות הייטק ומשקיעים התייחסו לזה בחשש. האם באמת יש חרדים שיכולים להביא ערך לעולם ההייטק? להיות יזמים שממציאים המצאות? הייתה הרבה סקפטיות, ראשי תעשיית ההייטק בכל אופן ככה הסתכלו, ולא בטוח שחשבו שבאמת אנחנו מביאים פה בשורה אמיתית.
בשנה האחרונה זה השתנה, בעקבות העבודה של השנים הקודמות, השנה יותר ויותר ראשי תעשיית ההייטק התחילו להתחבר אלינו, ולפני מספר חודשים הקמנו קרן להשקעות של 5 מיליון דולר. בקרן הזו השקיעו כל ראשי ההייטק הישראלי, שזו הבעת אמון מאד חזקה של מנהלי חברות, מייסדים של חברות ענק בארץ, כמו waze, google, facebook, מיקרוסופט, חמי פרס, ועוד ועוד – 60 איש בסך הכול, מהדמויות הכי מובילות בהייטק הישראלי, שמו את כספם בקרן הזו, כדי להביע את אמונם בהייטק החרדי.
וזו הבעת אמון מאד מיוחדת של ראשי התעשייה, וזה נותן דחיפה אדירה לכל הפעילות הזו.
• כשאתה מסתכל על השנה הזו ומסמן לעצמך ‘וי’ גדול, איפה אתה טופח לעצמך על השכם הכי הרבה?
אני לא טופח לעצמי על השכם, אני טופח על השכם לציבור החרדי, שאני בסך הכול, איך להגיד, כמו איזה אמצעי שדרכי ראשי תעשיית ההייטק הכירו את הציבור החרדי, את היכולת האדירה שלו, של הגברים החרדיים ושל הנשים החרדיות, הבינו שיש פה הזדמנות אדירה לכלכלה של מדינת ישראל.
אז אני לא טופח לעצמי על השכם, אלא טופח על השכם של אותם חרדים וחרדיות שהוכיחו את עצמם ויצרו את האמון האדיר של ראשי ההייטק, אני בסך הכול האמצעי, דרכי הם הכירו זה את זה. ברגע שהכירו, הציבור הוא שעשה את העבודה. ואני גם טופח על השכם של הרבה אנשים טובים שעוזרים לי בפעילות הזו, אני עצמי רק בורג קטן בכל המערכת הזו.
• כשאתה מסתכל על השנה החולפת, איפה נקודת הסיפוק שלך? מכל הפעילויות יש משהו, שאתה אומר לי, זה היה שווה את הכול?
האמת שהסיפוק הכי גדול שלי השנה היה בשבוע האחרון, כשקיבלתי שני מיילים משני אנשים שונים. מייל אחד מבחור חרדי, חסידי, שהגיע אלי לפני כשנה בחוסר כל. בלי מקצוע, בלי עבודה, בלי תעסוקה, הוא היה בבעיה רצינית של פרנסה, הגיע אלי – ואמר: תעזור לי.
חיברתי אותו לקורס שעשינו השנה בנושא הסייבר, הוא למד בקורס הזה שהיה מסובסד על ידי תמיכות, למד את התחום, סיים את הלימודים שלו בהצלחה ולפני כשבוע התקבל לעבודה באחת החברות הגדולות בארץ. הוא כתב לי באימייל: ‘תשמע, הגעתי בחוסר כל, בלי שום דבר, תוך שנה קיבלתי מקצוע מבוקש בתחום הסייבר, נהייתי מומחה סייבר וכעת אני עובד באחת מהחברות הגדולות בארץ ומרוויח יפה, שיניתם לי את החיים’.
ועוד רגע של סיפוק, גם הוא מהשבוע האחרון, ביום שישי עשיתי קניות לשבת, ניגשת אלי אשה חרדית בחנות ואומרת: ‘תשמע, הצלת לי את החיים’. היא מספרת שהייתה בתוכנית הכשרה שלנו, למדה מקצוע, ומאשה מובטלת הפכה למועסקת, מרוויחה טוב ומפרנסת יפה את המשפחה.
הסיפורים האלו נותנים לי את הכוחות, כי אני יודע שיש אנשים שבזכות התוכניות הללו קיבלו מקצוע, קיבלו עבודה, מתפרנסים ומפרנסים בכבוד. אלו היו רגעים של שמחה.
• איך אתה מסתכל על היעדים לשנה הבאה?
“תראה, השנה באמת נפרצה הדרך, אבל יש עדיין הרבה עבודה לעשות. סך הכל ההזדמנות פה גדולה, יש עוד אלפי גברים ונשים חרדיים וחרדיות שלא מקבלים את ההזדמנות שמגיעה להם ויש להם הרבה מאד כשרון ויכולת, ויש פה אפשרות לעזור לעוד אלפי אנשים. וגם, הזדמנות אדירה לכלכלה הישראלית.
אומרים, שהעלייה מרוסיה לפני 20 שנה דחפה קדימה את הכלכלה הישראלית כי הגיעו אנשים חכמים ונתנו דחיפה. אני מאמין שיש פה הזדמנות אדירה לכל המדינה ברגע שישכילו למצוא את הדרך לעזור לחרדים להשתלב בצורה נכונה בכלכלה זה ייתן דחיפה לא רק לציבור החרדי אלא גם לכל המדינה.
• כשאתה מאחל לעצמך איחולים לקראת השנה הקרובה, מה הדבר שהיית מאחל לעצמך?
מה שאני הכי מאחל לעצמי היא שלא תבוא תקלה תחת ידי. כי מצד אחד אנחנו מסייעים לאנשים להתפרנס, להקים חברות, לעבוד, מצד שני ברור שזה בתחומים שהם כוללים לעיתים עבודה בסביבה חילונית או בתחומים של טכנולוגיה וחדשנות. אנחנו על כל צעד וצעד מתייעצים, יש כמה רבנים שמייעצים לנו, איך לעשות את הדברים כך שלא תבוא תקלה תחת ידינו, והתפילה שלי שבאמת נצליח לעשות דברים טובים ולעזור לאנשים להתפרנס, אבל בלי להביא מכשולים. אנחנו כל הזמן סביב הפרדוקס הזה, מול הרבנים שמלווים אותנו, לבדוק שאנחנו מביאים תועלת אבל לא, יחד עם זה, מביאים גם נזק.