פרשת קורח כל-כך מתאימה לקונספט של הטור הזה.
שתי נשים בולטות בסיפורו של קורח: אשתו שלו ואשת און בן פלת. כל אחת משכה את בעלה למקום אחר. האחת משכה את בעלה ואת כל משפחתה לשאול. השנייה משכה את בעלה וממילא את כל משפחתה לחיים טובים וארוכים.
למרות שאני לא רואה צורך לספר את סיפורן של נשים אלו, אני לא יכולה שלא להתפעל מחכמתה ומאומץ לבה של אשת און בן פלת. בכל שנה מחדש אני נפעמת ממסירותה לביתה ולמנהיגי הדור משה ואהרון. אני רואה בה סוג של אישה חרדית קלאסית. מאמינה באמונה שלמה בבורא יתברך ומגנה בחכמה על ביתה. כל הכבוד לך, אישה אמיצה.
אגב, כולנו עוקבים מקרוב ובחרדה אחר משפחותיהם הנהדרות של הנערים הנעדרים.
שמתם לב לעוצמה המדהימה שמפגינות אמהות החטופים? שמתם לב לעובדה שהן נמצאות קדימה ומבטאות בשפה ברורה את כל הערכים שלנו כיהודים שומרי תורה ומצוות. שמתם לב כיצד דווקא הן משדרות את החוסן הפנימי ואת תעצומות הנפש?
חכמת נשים בנתה ביתה.
למה תתנשאו?
לא חשבתי מעולם לספר את הסיפור הזה. אבל דווקא כאשר אני שומעת את אמו של נפתלי פרנקל אומרת “השם לא עובד אצלנו, אבל אני מאמינה שהם יחזרו” – אני מרגישה צורך לספר.
לפני חצי שנה נפגשתי עם אחד המו”לים של כלי תקשורת חרדי וותיק. הצעתי לו טור שעוסק בפרשת השבוע, ואמרתי כי אשמח לכתוב פרשנות נשית על הפרשה.
הוא סירב בנחרצות. ‘אצלי לא תהיה אישה שתעז להגיד את משנתה על פרשת השבוע. אם את מתעקשת, תוכלי לכתוב אצלי באתר במדור לנשים ולא על פרשת השבוע ובטח שלא תוכלי להעלות את התמונה שלך לאתר’. הציטוט אינו מדויק אך מעביר את רוח הדברים.
נניח שהייתי מקבלת את דעתו ומסכימה להתחבא בין מדורי הסירים למדורי הטיפוח (היכן שמקומה של האישה), אך כמה הוא מוכן לשלם על זה?
‘לשלם? את זו שצריכה לשלם לי שאני נותן לך את הזכות להופיע באתר שלי’… כן. מה שקראתם, אני צריכה לשלם תמורת הזכות הגדולה שמעניק לי גבר שוביניסטי.
אמרתי, לא תודה – והמשכתי בחיי.
רצה ה’ ובעת שהוקם האתר הזה בו אתם גולשים, נקראתי לכתוב טור משלי, שלמרבית הפלא זוכה לטרפיק שאינו נופל בכמותו ובאיכותו מזה של אותו אתר ותיק ו…שוביניסט, שרק לאחרונה החל להעלות תמונות נשים, וביניהן גם תמונות של נשים חרדיות בחצאיות קצרות מדי ופאות ארוכות מדי.
פרשנות נשית על פרשת השבוע – לא. אבל תמונות של מסיבת “איפור” עם תמונות שגם המקלים שבינינו היו נמנעים לשים באתר תקשורתי – זה כן?!
ואיך זה קשור לאימא של נפתלי? פשוט מאוד. הייתכן שאישה תשמיע ענייני השקפה ואמונה בציבור ותצוטט באתרים ובכלי תקשורת חרדיים? הרי היא אישה ומקומה בין הסירים והאיפור.
מה, לא ככה?
קורח הליברל
“ומדוע תתנשאו על קהל ה'”, שואל קורח ובצדק. הוא דורש שוויון. אחדות מוחלטת. שוויון בין נשים וגברים. שוויון בין שבטי ישראל. ביטול המעמדות. ממש ליברליות ופלורליזם ברוח ימים אלה.
אבל פה בדיוק טמון שורש הרע, שורש מחלוקתו של קורח. חוסר היכולת להכיר בעובדה שה’ ברא אנשים שונים ונתן לכל אחד את התפקיד והשליחות שלו בעולם, היא היא הסיבה למחלוקת.
קורח דרש להיות כהן למרות שלא נולד כזה. הדבר זהה לכך שסווטלנה תדרוש להיות יהודיה, מבלי לעבור את התהליך הנדרש. כי היא רוצה בשם השוויון. אז מה אם היא רוצה?
ההבדלים בין נשים לגברים נובעים ממעשה הבריאה. ההבדל בין כוהנים ולויים נובע מציוויו של הקב”ה. ואין מקום לדרוש “שוויון” שיטשטש את ההבדלים ביניהם. להיפך. לכל אחד יש שליחות משלו וכולם ביחד יוצרים תמונה שלמה והרמונית, וממלאים אחר המטרה האלוקית שבבריאת העולם.
ברור שאם ישנה פרשה בתורה שנקראת על שמה של מחלוקת קורח, יש לנו מה ללמוד מכך. יש תועלת מסוימת במחלוקת הזו.
מה התועלת?
התורה רוצה ללמד אותנו בדיוק את מה שכתבנו לעיל. שכאשר דורשים להעלים את הייחודיות של כל אחד ואחד וליצור שוויון מדומה, לא יכולים למלא את השליחות לשמה ירדנו לעולם. עלינו למצוא את הקו המאזן, המחבר והמשלים בין התפקידים השונים של כל אחד מאיתנו וביחד למלא את רצון ה’.
יש מי ששליחותו היא לשקוד על התורה ועל העבודה ויש מי ששליחותו היא לחפש אחר הנערים הנעדרים. יש מי שתפקידו לשבת בבית ולומר מזמורי תהילים ויש מי שתפקידו להסתער ולחסל מחבלים. יש מי שתפקידה לשמור על ביתה ולגדל את ילדיה ויש מי שתפקידו לצאת לרחוב ולהביא טרף לבני ביתו.
לכל אחד תפקיד משלו וביחד – באחדות – הם משלימים את המטרה העליונה.
אחדות, לא אחידות!
הרמוניה וברכה
למוטי, המפיק ברדיו בו אני משדרת, נולד בן. איחלתי מזל טוב ושאלתי (כמו כל אישה) כיצד עברה הלידה ומה שלומה של היולדת. מוטי אמר שהיה “מעולה, מהיר וקל”. אמרתי לו: אז אתה צדיק!
– אני? למה?
– כי כתוב שלידה קלה היא זכותו של הבעל ופרנסה קלה ובשפע, היא זכותה של האישה.
זו ההשלמה שיוצרים בעל ואישה. בתורה כתוב “בעצב תלדי בנים” ו”בזיעת אפיך תאכל לחם”. הפסוק הראשון הוא קללתה של האישה בעקבות חטא עץ הדעת. השני הוא קללתו של האיש.
וראו זה פלא: האישה היא זו שבזכותה יקל על הבעל להביא לחם והבעל הוא זה שבזכותו יקל עליה להביא ילדים לעולם. ההרמוניה בין בני הזוג פותרת לשניהם את הבעיות והופכת את הקללות לברכות.
• חלק מהטור מעובד על-פי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש
הכותבת היא בעלת “הבחירה שלי”, מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו