בג”ץ בפסיקתו מניף את דגל השוויוניות כאשר כל מהותו והרכבו הוא לא שוויוני ולא מייצג. לא פלא שכל פסיקותיהם בדעה אחת כאשר כרטיס הכניסה לבית המשפט היא אג’נדה אחת.
לפנינו כעת עומדות שתי אפשרויות: האחת – שינוי החקיקה שלצערנו אף פעם לא תרצה ותתאים להשקפת העולם והיעדים של השופטים בבג”ץ. הבג”ץ חזק על חלשים ובקלות תקדימית מבטל חוקים רק כשזה נוגע לציבור החרדי.
ולכן האפשרות השנייה היא לפעול לחקיקה כזו, המצמצמת את האפשרות של הבג”ץ לביטול חוקים, כך שבחקיקה חוזרת ונשנית בכנסת באותו נושא לא תהיה עמידה וסמכות לבג”ץ לבטל את החוק.
הציבור החרדי למד תורה בארץ ישראל הרבה לפני קום המדינה; הציבור החרדי השתדל להתנהל בצורה לגיטימית ולהיות חלק מהחקיקה במדינה. הבג”ץ מוביל לעימות. מוליכים אותנו לדרך ללא מוצא ודוחקים אותנו לפינה בנושא הכי ערכי ושורשי מאז היותנו לעם.
ישיבת הבג”ץ במגדל השן תערער את שלטון החוק. זהו פסק דין שלא יוכל להתממש לעולם. פסק דין זה מוכיח כי בית המשפט מנותק מערכי עם ישראל ותורת ישראל. לימוד התורה הוא הערך העליון ביותר, כל זכותנו וקיומנו, הקנייני המוסרי והערכי, הינו רק בגלל תורת ישראל.
לא יעלה על הדעת שרוב של שופטי בג”ץ יגבר על רוב בכנסת. אפשר לפגוע בגופינו אך אי אפשר לשבור את רוחנו ולא ניתן לשנות את דרכינו.
ההכרח והציווי של לימוד התורה הוא סלע קיומנו וככזה הוא יגבר על פסיקות כאלה ואחרות, נלחם בכל כוחנו עם האפשרות ללמוד תורה בארץ ישראל כפי שאבותינו מסרו את הנפש על כך.
ערכים לא משנים גם בפסיקות של הבג”ץ.
• הטור התפרסם במעריב