10 חודשים לאחר רצח שלושת הנערים – גיל־עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח הי”ד – שנחטפו על ידי חוליית מחבלים לפני יותר משלוש שנים בגוש־עציון ונרצחו, הגיעה אל משפחת שער בשורה.
לפי דיווח הבוקר בעיתון ‘ידיעות אחרונות’, בשלד המפויח של מכונית החטיפה התגלה בהשגחה פרטית יומנו של גיל־עד – יומן שכתב בחודשים האחרונים לחייו.
מדובר במחברת ספירלה אדומה, בה כתב בכתב-ידו בעט כחול, שדפיה שרופים וחרוכים מאש ומוכתמים במים. “כשהאוטו נשרף הגיעו למקום גם שוטרים יהודים וגם שוטרים של המשטרה הפלשתינית, וכל אחד אסף מה שמצא באזור”, מספרת אמו של גלי-עד בראיון שיתפרסם במוסף ‘7 ימים’ של ידיעות אחרונות ביום שישי הקרוב. “זה נס עצום. היומן הזה יכול היה להיזרק לפח. שעות אחרי שחוקרי המשטרה הלכו, לא הפסקתי לרעוד”.
ביומן נכתב, בין השאר: “בדיוק בשני שעבר עליתי חזן בישיבה בשחרית ומנחה. שחרית הייתה אחת התפילות החזקות ביותר שלי. התכוננתי לפני התפילה לשמש כשליח שהתפילות יעברו מהציבור אל הקב”ה דרכי. זאת הייתה חוויה מעצימה ומיוחדת. ממש התרגשתי בתפילה. השתדלתי לכוון ולטהר את התפילה שלי והרגשתי מדהים.
“עכשיו אני מתפלל שעוד הרבה תפילות שלי יהיו כאלה. כי ממש אחרי התפילות שלי אני בירידה. אני מאחר לתפילות ולפעמים גם מפספס. אבל היום החלטתי שאני מפסיק ליפול. ליפול בעב(ירות), ליפול לייאוש. אני לא נותן לזה להשתלט עליי. אני מקווה להצליח. בעזרת הקב”ה”.
ועוד: “יש בי משהו מיוחד! סוף־סוף אני מרגיש שמצאתי בי משהו חזק. כוח החיים. ככה אני קורא לו. אני מרגיש שיש בי כוח עצום של חיות. זה מתבטא בשמחה גדולה שאני משתדל להיות בה (גיל־עד… לא סתם נקראתי בשם היפה הזה), זה מתבטא באהבה חזקה שאני אוהב. למשפחה, לחברים. יש בי כוח אהבה אינסופי שרוצה בטובת האהובים שלי והקרובים אליי, שרוצה בקרבתם. זה עושה אותי מאושר”.