אחרי המחדל של חנוך זייברט: עיריית בני ברק סגרה היום (שלישי) הסכם חדש עם חברות ההסעה שהפעילו בשנים האחרונות את ההסעות עבור ילדי החינוך המיוחד בעיר התורה והחסידות.
ההסכם עם חברת ‘ציר הסעות’, החברה שזכתה במכרז של העירייה, בוטל לאחר מה שהוגדר על ידי העירייה “הפרת המכרז”.
לפי ההסכם עם החברות הוותיקות, הם ימשיכו לתפעל את מערך ההסעות – עד שייצא מכרז מסודר חדש.
בכך בא אל קיצו הסבל של מאות הורים לילדי החינוך המיוחד, שמאז תחילת שנת הלימודים מצאו עצמם בסיוט מתמשך.
אבי מימרן, שדרן רדיו ‘קול חי’ ובעצמו אב לילד מיוחד, הסביר בטור מיוחד שכתב: איך זה שעיר מאורגנת ומסודרת לא מצליחה להפעיל דבר מינימלי – הסעות לילדים עם צרכים מיוחדים?
“עיריית בני ברק חשבה שאפשר לסגור את המכרז הזה במחירים זולים יותר. היא אפשרה להגיש הצעות במכרז בהגבלה עד סכום מסוים”, מסביר מימרן. “כל החברות הותיקות, שמכירות את העיר, הבינו שזה מחיר הפסד בגלל הפקקים האדירים בשעות הבוקר, שמאריכים כל מסלול, ולכן לא ניתן להשתמש באותו כלי רכב לשני סיבובים באותו בוקר.
“‘ציר הסעות’, שלא מכיר את העיר, חשב שמדובר בעוד עיר כמו כל הערים האחרות שהוא עובד בהם. הוא בנה על זה שימצא קבלני משנה בבני ברק שיקחו ממנו את העבודה בפועל. חודש וחצי הוא חרש את כל חברות ההסעות בגוש דן, ושום חברה לא הסכימה לקחת את המסלולים במחיר הפסד”.
אחרי שמימרן מציד את שרשרת התקלות של החברה – הוא מציג את מחדלי העירייה:
1.הצבת מחיר מקסימלי במכרז שאינו עומד על מחיר השוק. אין כאן קרטל של שום חברה, אדרבה, העירייה מוזמנת למצוא חברות מתל אביב/רמת גן/חיפה וכו’ שיהיו מוכנים לעבוד בכזה סכום.. חוץ מציר הסעות לא נמצאה חברה אחת כזו בכל הארץ!
2.אחרי סגירת המכרז, העירייה ‘העלימה עין’ מזה שציר הסעות לא יהיה מסגול לקחת לבד את כל המסלולים של העיר על עצמו. (עד שנה שעברה עשו זאת 4 חברות ביחד). בישיבת המכרזים התריעו חברי מועצת העיר מנחם שפירא וקקון בדיוק על הכשלים הללו, אך דעתם לא התקבלה.
3. תיאום: העירייה לא הצליחה לתאם בין הנהגים, המלווים, ההורים ובתי הספר. כשלון שגרם לאי סדרים, ותכנון מסלולים שגויים.
4.העירייה טוענת שהיא מאוד רוצה לבטל את המכרז ולחזור להסדרים של שנה שעבר אבל חוקית היא אינה יכולה לעשות זאת. האמנם?! גם אחרי כל התקלות הללו?!
עיריית בני ברק היא זו שביקשה מתנדבים לסייע לה. היא פנתה לארגונים ואנשי תקשורת שפעלו בנושא וביקשה את עזרתם. ואז מודיעה כי מתנדבים לא יכולים לקחת ילדים, אלא רק ההורים. יום למחרת שהיא הבינה שזו ירייה ברגליה עצמה… היא חזרה בה. אבל לא דאגה לעדכן את בתי הספר שאפשר למסור את הילדים למתנדבים המסורים של איחוד הצלה, ידידים ועזר מציון. כך נוצר מצב שאתמול ילדים חזרו הבייתה ב8 בערב! רעבים, ומותשים.
עיריית בני ברק הושיבה בלשכת ראש העיר את טובי הבולדוזרים שלה כבר 2 לילות ארוכים כדי לתכנן מסלולים וליידע את ההורים. זה לא עבד. למה? כי לעוזרי ראש העיר אין מושג בתחבורה והסדרי מסלולים. זה מקצוע מורכב בפני עצמו. וגם בזה נכשלה העירייה. במקום להטיל את המשימה הזו על כמה אנשי מקצוע שמכירים היטב את התחום”.
מימרן חתם את טורו: “מי יתן את הדין? אחסוך מכם את הבכי של ההורים, על ילדים אומללים שלא מתקשרים ויושבים 3 שעות ברכב הסעה חנוק. על ילדים מוגבלים שעומדים שעה וחצי בתחנה וממתינים אל הלא הנודע. על הורים שהפסידו עבודה, ולימודים, ועל אלפי אחים ואחיות של ילדים מיוחדים שהתחילו את השנה ברגל שמאל, באיחור עם תסכול וקושי”.