תחילת הסיפור כשהגעתי אקראית לעיר ‘רכסים’, עיר התורה שבצפון. למרבה הפתעתי, בכיכר הראשונה (ישר לגבעות א’ וג’, שמאלה לגבעה ב’) גיליתי כיכר שכל כולה הוקדשה למרן הגר”ע יוסף זצ”ל.
מאחר וידיעות יח”צ על הכיכר לא הופצו בכלי התקשורת (‘הגעת ממש כשהוקמה הכיכר’, הסביר לי לאחר מכן אי-מי) הייתה הפתעתי מוחלטת. מאוחר יותר סיפרו לי, כי מי שהופקדו על מלאכת יחסי הציבור לכיכר עוד אפילו לא התיישבו על המדוכה. הקדמתי אותם.
“מועצה מקומית רכסים, מבצע שדרוג ככרות, כיכר הכניסה על שמו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל”, נאמר בכיתוב לבן על גבי ירוק.
“מרגש להגיע לרכסים (ראש עיר ליטאי) ולמצוא שם כיכר ע”ש מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל”, צייצתי בעמוד הטויטר שלי. וכשאומרים ‘כיכר’, צריך להבין שמדובר בכיכר בולטת במיוחד. אתה לא יכול להיכנס לרכסים בלי לעבור דרכה.
התגובות לציוץ נעו בין “יצחק רייך המלך” – ראש העיר מדגל התורה, המכהן כעת בראשות המועצה המקומית, לבין “ראשות העיר תמורת כיכר”, או: “ראשות העיר ברוטציה, קדנציה הבאה היא של ש”ס”. האמת, די קשקוש לומר זאת. הדבר האחרון שאפשר לומר על איצ’ה רייך הוא שהקמת הכיכר קשורה לאיזשהו תרגיל פוליטי.
מי שמשוחח איתו שומע ברורות כי הוא מודע לכך שיש הסכם קבוע, וכי הקדנציה הבאה ‘של ש”ס’.
•
ברכסים, למי שאינו מתמצא, יש מסורת המזכירה את זו של בני ברק. קדנציה אחת בראשות העיר ספרדי, קדנציה אחת אשכנזי.
בקדנציה הקודמת כיהן דני כהן כיו”ר המועצה המקומית (רכסים טרם הגיעה למעמד של עיר), הפעם מכהן איצ’ה רייך. לבעלי זכרון פוליטי חד עוד זכורים התככים של ערב הבחירות האחרונות, עת ניסה יו”ר ש”ס אריה דרעי להציע שדני כהן ימשיך לכהן התפקיד.
זה לא עבד. הסכם זה הסכם – ודרעי נסוג מדרישתו. בהמשך עשה רייך הכול כדי שהציבור הספרדי בעיר יהיה מרוצה ממנו, אולי משום שקיווה לאור ירוק להמשך, ואולי סתם משום שכיבד את המסורת המקומית.
האם יש קשר בין הפוליטיקה המקומית לבין הכיכר? פניתי אל המומחה הש”סי של רכסים, נתי חייק, יד ימינו של ח”כ יעקב מרגי, האיש העושה לילות כימים למען ביעור נגע האפליה בסמינרים. חייק מכהן גם כחבר מועצה ברכסים. בכל בוקר הוא עושה את הדרך הרחוקה מרכסים לירושלים – לתפקיד אליו הוא מתמסר. תשאלו כל אם שבתה הופלתה לרעה למי היא הרימה טלפונים ביום ובליל? לנתי חייק, כמובן.
אם תשאלו את חייק באופן אישי, הוא סבור שרייך “בסדר גמור”. האם זה אומר שהוא בעד להשאיר אותו על כיסאו גם לקדנציה הבאה? לא, לזה הוא לא יתייחס. אחרי הכול, יש מועצת חכמים ויש יו”ר תנועה. הם שיחליטו.
אבל אם נחזור לרגע לכיכר, עוזרו הצמוד של רייך, מוישי אדלר, צעיר דגל’אי נמרץ, התקשר לחייק והתייעץ איתו לכל אורך הדרך, על כל צעד ושעל.
בתחילה עלה רעיון להקים דמות אמיתית של מרן. אבל הראשל”צ, הגר”י יוסף, שנשאל על כך פסל את הרעיון על הסף. “אסור”, אמר. “זה מזכיר פסל”.
חייק אפילו ניסח את הנוסח המדויק שיכתב על השלט בכיכר, וגם עזר לנסח את הידיעה שפורסמה לפני מספר שבועות ב’יום ליום’ בגלגולו הקודם, אשר בישרה על הקמת הכיכר.
לא שלא נשמעו בעיר קולות ביקורת מצד ספרדים. אתם יודעים איך זה. ‘למה כיכר?’ ‘למה לא רחוב על שם הרב?’ – היו שהתרעמו. ויש שניסו ‘לחמם’ את נציגי ש”ס המקומיים ואפילו הארציים נגד מה שהם כינו: “ההגמוניה הליטאית ברכסים”.
‘מה, אנחנו חילונים? כמו בהר הרצל? אנדרטה?’ – היה עוד קול שנשמע. ‘מילא היה מקים לנו בית כנסת’. לך תסביר להם שראשי ערים בונים כבישים, כיכרות. בתי כנסת מקימים מתפללים…
לעצם העניין, קשה להאמין שרייך ייקח עוד קדנציה, אחרי שבפעם הקודמת למרות בקשותיו והפצרותיו של אריה דרעי, רבני המקום לא הסכימו.
מה גם, וכאן צריך להוסיף תוספת חשובה, הכעס של הספרדים לא ממש מתמקד בכיכר כזו או אחרת, למרות שהזעם התפרץ בשלב זה, אלא על משהו עמוק יותר.
הנה הסיפור: לפני הבחירות הקודמות הבטיח רייך לדני כהן, ראש המועצה הקודם, תפקיד סגן ראש מועצה בשכר. היה זה ערב הבחירות, בחודש דצמבר, רכסים מנתה 9800 נפשות. בחודש מאי שלאחר מכן כבר מנתה עשארת אלפים. אבל כן או לא סגן זה משהו שנבחן בכל דצמבר מחדש, כך שמבחינת מספר נפשות, העיר לא הייתה עדיין זכאית לסגן בשכר, שתקרתו – 10,000 תושבים.
רייך (מימין), דני כהן ואריה דרעי. צילום: Yaacov Cohen/Flash90
בש”ס המקומית התחננו לרייך, אתה תמנה אותו לסגן, הממונה על המחוז ידחה את הבקשה בהיעדר קריטריונים, תגיש בג”צ – ושר הפנים יאשר. המקטרים טוענים: רייך אמר שרכסים בגירעון, אסור להעמיק אותו, והתעקש. מה אכפת לך? זה מהכיס שלך? הם מתקשים להבין אותו. יודעי דבר לחשו לי שמבחינה משפטית הייתה בעיה עם המינוי הזה, לא חפרתי לעומק וזה גם לא ממש משנה.
בשיאו של הוויכוח ניסתה ש”ס המקומית להעלות הצעה לסדר, אולם בהיות נציגיה מיעוט, ההצעה נפלה. מה שעבר היה ‘סגן ללא שכר’.
“מי ששיקר לנו פעם אחת, עלול לשקר גם בפעם הבאה”, נשמעים ברקע קולות מכיוון אנשי ש”ס מקומיים. קצת קשה למי שמכיר את איצ’ה רייך לחשוב שהוא פשוט התעקש שלא לפרגן לכהן משרה בשכר. אבל זה מה שטוענים אותם גורמים.
•
בציוץ שצייצתי על הכיכר, כך התברר, השתמשו חסידיו של רייך. “הנה, אפילו אנשים שמגיעים לעיר מבחוץ מתרשמים מהכיכר”, הצביעו בפני הש”סניקים הכועסים.
כאן צריך להדגיש הדגש חשוב: כשאומרים ‘כועסים’, לגולש זה עשוי להישמע כמו קטטה פוליטית. אז זהו, שלא. הפוליטיקה בערי הצפון שונה מאוד מכל מה שמוכר במרכז הארץ או בירושלים. באופן כללי שוררת אהבה בין אנשי המפלגות השונות, גם המתחרות, ואפילו הכעס, ברכסים ובצפון בכלל, נשמע אחרת.
ימים אחדים לאחר הציוץ הופיעה ידיעה ב’יום ליום’. “יצוין כי סגן ראש המועצה הרב דן כהן היה שותף ביוזמה לקרוא את הכיכר על שם מרן זיע”א”, הדגישו שם, והוסיפו: “במסגרת העבודות תוקם כיכר חדשה במיקום מרכזי ובולט בכניסה לרכסים, אשר תיקרא על שמו של מרן הגר”ע יוסף זצוק”ל ותעוצב בשילוב אלמנטים מדמותו וממורשתו רבת ההוד של מרן זיע”א אשר החזיר עטרה ליושנה, רומם את פארה של יהדות ספרד בכותל המזרח של עולם התורה והטביע חותם על כך יהודי באשר הוא”.
לרגל הקמת הכיכר נרשמה פגישה מיוחדת של ראש המועצה עם הראשל”צ הגר”י יוסף, בלשכתו בירושלים. רייך סיפר לרב על הכיכר, הציג בפניו תרשימים כיצד תיראה בסיום עבודות ההקמה, ואף שיתף אותו בתוכניתו לערוך לקראת ג’ חשוון, יום השנה הרביעי לפטירת מרן זצ”ל, מעמד חנוכת הכיכר. רייך יצא מהפגישה עם מתנה שהוענקה לו בידי הראשל”צ: ספר שיחות של אביו, עם הקדשה אישית בכתב ידו.
צילום: yaakov Naumi/Flash90
האם כל זה יסייע לרייך כדי להיבחר לקדנציה נוספת? הוא עצמו לא חושב על כך (יילך לאשר יורו לו גדולי ישראל), ולא נראה שיש לכך סיכוי. אבל מי יודע. בעידן הדילים, הכול יכול להתרחש. בבחינת, תן לי את אלעד, אולי את בית שמש, ואתן לך את רכסים ומי יודע מה עוד. וכפי שאומרת הקלישאה: רק ימים יגידו.