קשה לשוחח עם הרב אמנון בוארון, יו”ר המועצה הדתית במעלות-תרשיחא, מבלי להיסחף בהתלהבותו מהעיר בה הוא פועל כבר 40 שנה ברציפות.
“הגעתי למקום בהיותי בחור בן 17, ומאז ועד היום אני פה. מאז, הציבור החרדי במעלות ידע עליות ומורדות, אבל אני יכול כיום לסכם בסיפוק את השנים אותן עברנו ואת המצב השורר פה מהבחינה הרוחנית”.
הרב בוארון הוא אחד מסיפורי ההצלחה הקלאסיים של ש”ס, התנועה להשבת עטרה ליושנה. “בעצם הגעתי לעיר כדי ללמוד בישיבת ההסדר המפורסמת שנמצאת פה”, הוא מספר.
חישוב קצר מעלה כי הוא הגיע לעיר בסביבות שנת 77′, כשלוש שנים לאחר ‘טבח מעלות’. קצת יותר משש שנים לאחר הגיעו הוקמה תנועת ש”ס, ומכאן ההיסטוריה האישית שלו, כמו גם זו של העיר, השתנתה במאה ושמונים מעלות.
“החלטנו, קבוצה של הסד”רניקים, להקים כולל של ש”ס, התחרדנו”, הוא מפתיע. “הגענו למסקנה שלימודים מעורבים לא יאפשרו לילדינו לגדול טוב, ובאמת היום, כשאני רואה את הדתיים-לייט אני מבין כמה צדקנו”.
הימים ימי מפד”ל העליזים, המפלגה הייתה בשיא כוחה, ש”ס הייתה ממש בראשיתה, ו”שר החינוך דאז, זבולון המר, לא הסכים לתת לנו מבנה לתלמוד תורה חרדי. היה אצלו אידיאל ללמד בנים ובנות יחד. אז פנינו לש”ס, שבראשה עמד אז הרב יצחק פרץ ואריה דרעי שימש כמנכ”ל אל המעין, וקיבלנו תקציבים למבנים. זה היה הרגע בו התחלנו להרגיש ש’יש לנו אבא’, יש עם מי לדבר”.
• איך זה שה’חינוך העצמאי’ מעולם לא נכנס למעלות?
“האמת שאגודת ישראל מעולם לא פעלה במעלות. פועלי אגודת ישראל כן ניסתה, היו פנקסים של קופת חולים, קנו בולים, אבל בזה תם הכול. הרוב פה היו מעדות המזרח, הרבנים היו ספרדים, איכשהו החינוך העצמאי לא התעניין במקום”.
באשר לרבנים במעלות, גם הם היו יוצאי עדות המזרח במשך כל השנים: “עד לפני כשנה רב מעלות מזה שלושים שנה היה הרב יצחק וקנין, שכהונתו הוארכה פעם אחת, אבל בגיל 80 נאלץ לפרוש. כלומר, הוא עשה זאת מרצון, וגם הכין את ממלא מקומו, לא אחד מבניו אלא את הרב מאיר סייג, שנבחר לפני כשנה פה אחד על ידי הגוף הבוחר. 17 חילונים וחרדים, פה אחד, בחרו בו, וזאת משום שהוא באמת מתאים”.
לא תאמינו, אבל במערכת הבחירות הגיע הרב יצחק וקנין מבני ברק, אליה עקר לאחר פרישתו, היישר למעלות. “הוא הורה לבניו, המתגוררים ברכסים, בבני ברק ועוד, לא להגיש מועמדות, עבר בית אחר בית בניסיון לשכנע את חברי הגוף הבוחר לבחור ברב סייג. יהודי בן 85, לא להאמין! ביום הבחירות עצמו עמד בכניסה לקלפי ובירך את כל מי שנכנס באם יצביע לרב סייג. היו שם ממש חילונים, נשים עם גופיות, וכולם כיבדו את בקשתו. כל העיר העריצה אותו. יהודי עם מקל סבא עומד ומתחנן בפניהם, איך יסרבו לו?”
• ילדי הרב מתגוררים ברכסים ובני ברק, זהו סימן לכך שקשה לחנך במעלות? שדור ההמשך לא נשאר במקום?
“לא, מה פתאום. יש לנו במעלות תלמוד תורה של ‘אל המעיין’, עם 700 ילדים, מגיעים אלינו מכל המושבים שבסביבה. יש פה תלמוד תורה עם 300 ילדים מברסלב בביתר (קהילת ‘שדה צופים’)”.
• הייתי בלשכתו של ראש העיר שלמה בוחבוט, שאלתי אותו האם הוא מעוניין בהגעת חרדים, והוא הדגיש לי שהוא מעוניין בחרדים שלא רק לומדים תורה אלא גם עובדים. כמי שמכיר אותו עשרות שנים, תוכל להסביר לי למה הוא התכוון?
“אני מכיר את בוחבוט, הוא התכוון שהוא לא רוצה קיצוניים כמו המפגינים שרואים בטלוויזיה. הנה, בשנה שעברה נפתח פה כולל של בני תורה, תלמוד תורה של בני תורה, אברכים יושבים ולומדים כל היום… לפני כשנתיים הגיע למעלות הגאון הרב שטינמן, יש פה כולל של וולפסון עם כ-60 משפחות מטעמו. גם אחיינית של ח”כ משה גפני מתגוררת פה”.
• יש סניף של דגל התורה?
“לא. רק ש”ס. נציג ש”ס יחיד בעירייה, זה מה שיש מבחינה פוליטית. אבל האשכנזים לא ניסו בכלל לרוץ, אין בשביל מה, יש פה אחדות גדולה. הנה אני, איש ש”ס, מוניתי לתפקיד יו”ר המועצה הדתית על ידי הבית היהודי ועל יי ראש ישיבת ההסדר. הוא אמר לכולם: ‘רק בוארון, כי יש אחדות בעיר. שמעת פעם על מקום שבו מתקיים כולל חרדי בתוך ישיבת הסדר? אבל אצלנו ככה זה – הרב יהושוע ויצמן, ראש ישיבת ההסדר, מממן כבר כ-25 שנים את הכולל.
“הוא אמר לנפתלי בנט בהיותו שר דתות (בתקופת ממשלת לפיד!) ‘אתה ממנה רק את הרב בוארון’. הוא כל הזמן אומר: ‘אנחנו לא מדברים אהבת ישראל אנחנו עושים אהבת ישראל’.
“ההדדיות הזו פעלה גם כשהתמנה דיין לביה”ד בחיפה, לפני המון שנים, עוד בתקופת חייו של הגר”ע יוסף זצ”ל. לחצנו, והרב עובדיה הסמיך לדיין את הרב יוסף יגודה, שהוא מישיבת ההסדר, ומונה לדיין בחיפה. אני מדבר על התקופה בה אלי ישי עמד בראש ש”ס, והוא קיבל הוראה מפורשת מהרב עובדיה למנות את איש ישיבת ההסדר לדיין בחיפה. ולא היו חסרים דיינים חרדים. אבל למען השלום וההרמוניה פה במעלות”.
• לא חשתם ירידה בתקצוב לפעילות שלכם, בתקופת ממשלת לפיד?
“גם בתקופה ההיא, בזכות שיתופי הפעולה שלנו עם ‘הבית היהודי’, תמיד היו לנו פעילויות תורניות ותרבות חרדית. אבל ברור שבתקופה האחרונה, בזכות משרד הנגב והגליל, יש פה שגשוג אדיר בתקציבים. דרעי היה פה לבקר אולי איזה 50 פעמים. בכלל, הוא אוהב את הצפון. לפני כמה ימים עשינו פה על האש, באגם מונפורט, דרעי הגיע יחד עם המשפחה שלו מספסופה, ואמר לי, תאמין לי אני דואג למעלות יותר מכל עיר בארץ. אולי בגלל האחדות, אולי בגלל השלווה, אין פה קיצוניות”.
• ואיפה ראש העיר משתלב בכל ההרמוניה הזו? הוא בכל זאת איש מפלגת העבודה…
טוב, אז על ראש העיר בוחבוט יש לו רק מילים טובות לומר. “ראש העיר ממש מפרגן לנו. הוא גדל בקיבוץ שלוחות, אחרי שהגיע לשם ממרוקו. בשלב מסוים בחייו הסיר את הכיפה שהייתה לו במרוקו, אבל תמיד אומר לי: ‘אם הייתי בש”ס, הייתי בטח נשאר דתי’. כלומר, הוא לא הצליח למצוא בארץ את השורשים המרוקאיים, את העממיות.. .כי צריך לדעת שרבני ספרד בחו”ל מעולם לא היו קיצוניים”.
• ובכל זאת, יש לכם נציג אחד בלבד…
“אז מה? רבי דוד אמר פעם שהאחד של מעלות, זה כמו עשר. כי באמת, כל מה שאנחנו מבקשים, לחינוך, לבתי כנסיות, הכול אנחנו מקבלים. לא מזמן בנינו מקווה בשכונת יפה נוף, משהו מפואר, בונים כעת בשכונת הזיתים בית כנסת בקרוב לשבעה מיליון שקל! ראש העיר יזם ודחף והתחיל לבנות, ואז גייסנו את השר דוד אזולאי ומשרד הדתות שם כסף, בהמשך אספה גם הקהילה סכום יפה – ביום אחד אספנו מיליון שקל מכל העיר, גם מחילונים”.
• איפה לומדות הבנות?
“עד כיתה ח’ לומדות ב’בנות יעקב’, גם הוא של רשת החינוך התורנית, ויש (בעיקר אשכנזים) ששולחים ל’עמיחיל’ שבכרמיאל. לבית ספר תיכון שולחים לכל מיני מקומות, הבנות שלי למדו ב’בית יעקב’ בחיפה והיו נוסעות כל בוקר ב-3! אוטובוסים. זה מסירות נפש של ממש, אבל החינוך שלהן היה מאד חשוב לי, יותר מכל דבר אחר. המורה שלהן הגיעה פעם לנחם אבלים, ולא האמינה.
“היא שאלה, כל בוקר הבנות עושות את הנסיעה שעשיתי כעת? אבל כן, הן היו יוצאות בחמש בבוקר לנהריה, משם ל’חוצות המפרץ’ ומשם בעוד אוטובוס לחיפה לתיכון, ובהמשך – לסמינר”.
• איפה גרים הילדים שלך? מישהי נשאר במעלות?
“האמת שבתחילה הם היו גרים בנתיבות, קרית שמואל ורכסים, אבל כיום כולם במעלות. בת אחת שלי עובדת כמהנדסת תוכנה ברפאל, בקרית מוצקין, השניה למדה ייעוץ מס ועובדת במפעל ‘כתר’ בכרמיאל, עוד אחת מלמדת מתמטיקה (השלימה לתואר במכללת ‘שאנן’), מי שרק רוצה לעבוד, מוצא במעלות והסביבה עבודה. אין בעיה”.
• תן משפט שיסכם את מה שאתה חושב על ראש העיר…
“42 שנים הוא ראש עיר, ‘ודיברת בם – בם בגימטריה 42…הראש עיר הזה דואג לנו להכל. מגיע לברך כל פתיחת כולל, דואג לגינון, בונה בתי ספר לבנים ולבנות, הוא מזמין אותי לפגישה לפחות אחת לשבועיים, ושואל ‘מה חסר לכם’. הוא אוהב, הוא מפרגן, מה ששמעת ממנו הסתייגות זה משום שהוא פוחד מהקיצוניים. התקשורת מראה הפגנות של ‘הפלג הירושלמי’ ויש חילונים שנרתעים מזה”.
“אני פוגש הרבה חילונים ששואלים אותי, ‘תגיד, כל החרדים כמוך?’ כי הם רואים חרדים מרביצים לשוטרות וכל מיני סצנות מבישות כאלו. אני מסביר להם שזה פלג ירושלמי קטן, והם מבינים. הם אומרים לי, אתם החרדים מגיעים בשעת צרה ובשעת שמחה, אתם לא כאלו, וזה נכון. הרי רוב החרדים לא קיצונים. הנה, הקמנו ‘הצלה’ שפועל פה כבר 5 שנים ועושה המון קידוש השם. ומדבר איתך בן אדם שבשנה וחצי אחרונים אושפז כמה פעמים עם הלב. הייתי מונשם ומורדם, ומי הראשונים שהגיעו והצילו אותי? החבר’ה של הצלה כמובן.
“לא תאמיני. אבל סיפר לי נהג מונית אחרי שהחלמתי: ‘כבוד הרב, במשך 11 יום שבהם היית מאושפז מעלות הייתה כמו ביום כיפור. דתיים, חילונים, בנות עם גופיות – כולם היו עם ספרי תהילים ביד…
“אתה לא תאמין, הוא אומר לי, אנשים רצו לקברי צדיקים, עשו יום תענית… ברוך ה’, נגד כל חוות הדעת של הרופאים התעוררתי, רגע לפני שעשו לי חור בגרון. הרופא החילוני פרופ’ גינר אמר לי: ‘התפילות של האנשים בעיר שלך בקעו שערי שמים. בגלל שהיה בהם כל כך הרבה אהבת חינם.
“אבל זה לא סתם שהם ככה אוהבים אותי. כשהגעתי למעלות זה היה זמן קצר לאחר הטבח במעלות. הילדים שלי אומרים לי שכשהייתי חולה אנשים היו מספרים להם: ‘לאבא שלך קראנו המלאך בלבן. הוא הגיע אחרי הפיגוע. אנשים היו מסוגרים בבתים, היה פחד מוות, ופתאום הגיע מישהו עם חיוך גדול, התחיל להוציא אותם לבריכה, לטיולים, למירון… אבא שלך גאל אותנו מהטראומה’… כן, כולם היו בני… אני זוכה כבר לחתן דור שני של תלמידים שלי, הבנים והבנות שלהם. כך גם אשתי, שמלמדת כבר 34 שנים בכיתה א’ וכיום מלמדת את הדור השני”.
אשתו למדה בגדרה, במוסדות של פועלי אגודת ישראל, אבל גם היא התחזקה עם הקמת ש”ס.
אבל הנקודה הכי מעניינת מגיעה עם השאלה הבאה שלי. לא תאמינו, איפה למדו הבנים של משפחת בוארון? “הבנים למדו בבני ברק בכסא רחמים”.
אני מתקשה להבין איך כל השבחים שחלק עד עתה לש”ס הולכים יחד עם המשפט האחרון שלו. “אנחנו מתייעצים עם הגאון הרב מאיר מאזוז בכל צעד ושעל. הרב צמח מאזוז, אח הרב, הוא בן דוד של אשתי, כך שיש גם קרבת משפחה. הם מגיעים לכל השמחות שלנו, אבל אנחנו יודעים להפריד בין תורה לבין פוליטיקה”.
• הרב מודע לכך שאתם מצביעים לש”ס?
“בוודאי! הרב הורה לנו להצביע ש”ס”.
למען האמת, זה לא לגמרי מפתיע אותי. כמי ששבה וכתבה בטוריה כי הגר”מ מאזוז הדגיש, שמי שהצביע פעם לש”ס ימשיך להצביע לש”ס, אני מודעת לכך שזה מה שהורה לרבים מתלמידיו. אלא שבמהלך תקופת הבחירות פוזרו שמועות כאלו ואחרות על כך שכביכול הרב חזר בו מהוראה זו – והרב בוארון הוא ההוכחה לכך שלא כך היא.
• נסה לסכם במשפט, מה מיוחד במעלות?
“תמיד שואלים אותי מה מיוחד כאן, ואני אומר ‘אין שבבניקים בעיר הזו, כי ילדים רואים אהבה ושלא מדברים על רבנים’. מגיע למעלות הראשל”צ הרב הגר”ש עמאר והוא זוכה לכבוד מלכים. כן, התקשרו אלי כמה גחזים וסיננו: ‘אירחת את הרב עמאר?’ אמרתי להם: ‘תגידו את השם שלכם למה אתם פוחדים?’
“אמרתי להם ברורות: ‘כל רב שיגיע למעלות, עם כיפה סרוגה, עם תרבוש, אשכנזי, ספרדי – מבחינתנו הוא מלך! כשהילדים רואים את זה הם מתחנכים באמונת חכמים ואהבת תורה אמיתית. כל מי שבא לכאן מתחבר ואומר זה משהו אחר. אנשים מתחברים לאמת ואומרים ‘יש לכם אנרגיה מיוחדת’. הכול רגוע, כולם שכנים, כולם אוהבים”.
אני שואלת אותו על הכולל המיוחד הפועל בעיר, ששמועה אודותיו הגיעה לאוזני.
“אה, בטח, זה משהו מיוחד”, הוא אומר. “יש יהודי מעניין בשם עופר, הוא נולד בנהריה, ירד מהארץ והתחתן עם גויה. יום אחד הם באו לבקר בנהריה. אשתו הלכה לספר, ששם לה שמן על הראש – ואמר לה: ‘זה שמן מרוקאי ממרוקו, הוא מופק מעץ שכשהעיזים אוכלות את הפירות שלו אפשר להפיק מהן שמן לשיער.
“העופר הזה היה סוחר, אז הם נסעו למרוקו והביא משם שמן מרוקאי. בהמשך הבין שלא שייך לחיות עם גויה, התגרש ממנה ונשא אשה חרדית. מאז ועד היום הוא הקים 30! כוללים בארץ, רשת בשם ‘יערפו טל’ (בגלל השמן), שהיא בעיקר לאשכנזים.
“פה במעלות הוא פתח את מפעל השמן, כשלצד המפעל יש לו כולל של 30 אברכים, בראשות הרב צפניה מרכסים. כל האברכים מתגוררים במעלות, יש להם בית כנסת מפואר, הוא משלם להם מאד טוב – כ-4000 שקלים, ומי שלומד בערב עם בעלי בתים יכול להגיע גם ל-5000. ובאמת, הם עושים המון פעילות, מכנסים את הנוער, לומדים עם בעלי בתים, מאד אוהבים אותם במעלות. ראש העיר נתן להם גני ילדים ומעונות יום.
“אני לא פעם אומר לאנשים שבמקומות אחרים החרדים לא מצליחים להתפתח כמו במעלות. ולמה? כי יש ראשי ערים שהראייה שלהם פוליטית. הם חוששים שאם החרדים יתרבו הם לא יצביעו להם. וזה לא נכון. הנה פה במעלות, כל החרדים תומכים בבוחבוט. היו שניסו לרוץ מולו, אבל נכשלו כשלון חרוץ.
“לא מזמן הייתי בכינוס של ראשי מועצות דתיות. איזה בעיות יש להם מול ראשי הערים, לא להאמין. זה רב עם ראש העיר, זה לא מקבל ממנו תקציב חודשי. כשסיפרתי שאנחנו חיים באהבה גדולה, אמרו לי זכית”.