דרעי: הכיפות סרוגות היום, בעיקר במרכז, הם כבר על גבול הרפורמה

אריה ריבקינד
|
כ"ט אב התשע"ז / 21.08.2017 20:26
יו”ר ש”ס תקף את חלקים מהציונות הדתית: “מי שיודע איך מתנהלים שם בתי הכנסת וסדרי התפילה, ממש שינויים גדולים מאוד…זה על גבול הרפורמה” • על רבני צהר: “הם נהנו מקלונם של אחרים, להשמיץ את הרבנות” דרעי: “התייחסתי לקהילות המכנות את עצמם ׳ליברליות'”

יו”ר ש”ס השר אריה דרעי, תקף רבנים המשתייכים לציונות הדתית – על רקע מאבקם ברבנות הראשית לישראל.

דרעי אמר בכנס סגור, שהקלטה ממנו שודרה בחדשות 2: ”גם כיפות סרוגות היום, בקהילות גדולות מאוד, בעיקר במרכז הארץ, הם כבר על גבול הרפורמה”. לדבריו, “מי שיודע איך מתנהלים שם בתי הכנסת וסדרי התפילה, ממש שינויים גדולים מאוד… נכון -זה עם כיפות יותר וישראלי יותר אבל זה על גבול הרפורמה”.

שר הפנים התייחס גם לחוק הגיור וסיפר: ”הלוחמים הגדולים ביותר שהיו נגד החוק הזה היו רבני צהר ביחד עם הרפורמים, כי ידעו שהמטרה היא להרוס. הם נהנו מקלונם של אחרים, להשמיץ את הרבנות, לחפש את כל המגרעות”.

יו”ר ש”ס המשיך ותקף את רבני צהר: ”הכל בחינם, בסבר פנים יפות, בפנים מקלות, כשכולנו יודעים את האמת”.

בעקבות הפירסום, כתב דרעי בדף הפייסבוק שלו:

“הערב התפרסמו בחדשות ערוץ 2 חלקים מנאום שלי בו התייחסתי לקהילות מסויימות המכנות את עצמם ׳ליברליות׳. במהלך דבריי התרעתי מפני האיום המרחף על זהותנו כיהודים. אמרתי כי אותן קהילות המתיימרות להציג את עצמם כדתיות, פונות למחוזות ליברליים אשר במקרים רבים מתנגשים חזיתית עם ההלכה ועם המסורת שלנו.

את הדברים אמרתי מתוך דאגה עמוקה לשמירת המסורת היהודית. ניצני הרפורמה הניבטים מקהילות אלה, עלולים להביא אותנו בעוד עשרות שנים, לרפורמה מלאה ולפגיעה חמורה במסורת היהודית.

דבריי נאמרו בכאב, הם אינם חדשים, אלה ציטוטים של בכירי רבני הציונות הדתית שהתבטאו אף במילים חריפות יותר והביעו גם הם דאגה עמוקה לעתידו של העם היהודי.

רבנים דוגמת הרב צבי טאו, הרב יהושוע שפירא, הרב מיכה הלוי, הרב אליהו זיני ועוד, שותפים כמוני לדאגה מפני ניצני הרפורמה הללו. אותם רבנים מובילים את המאבק בתופעות הללו תוך חיזוק הרבנות הראשית ומלחמה על גיור כהלכה ועוד.

אין לי ובטח לא להם, דבר כנגד הציונות הדתית, לכולנו מטרה משותפת: לחבר בין יהודים ולא חלילה להפריד. בהתקרב ימי אלול, ימי התשובה הבאים עלינו לטובה, נמשיך לדאוג לעתידם הרוחני של אחינו ולאהוב אותם, תוך הבעת חרדתנו מפני הבאות ונסיון עיקש להשיב לבם של אותם חלקים מאחינו אהובינו התועים אל אבינו שבשמים”.