הרבנות לשופטי בג”ץ: אין לכם בכלל סמכות לדון על מתווה הכותל

התנגשות בין הרבנות הראשית לישראל לבין בית המשפט העליון: עורכי הדין דורון טאובמן והדסה אחיטוב ממשרד עורכי הדין כספי ושות’ הגישו ביום חמישי האחרון לבג”ץ תגובה מפורטת מטעם הרבנות הראשית לישראל לשורת העתירות על מתווה הכותל.

על פי הדיווח הבוקר (שני) של יהודה שלזינגר בעיתון ‘ישראל היום’, המסמך בן 166 העמודים מגולל את עמדתה המפורטת של הרבנות הראשית לישראל בסוגיית הכותל, והוא הוגש לבית המשפט העליון בשם הרבנים הראשיים לישראל – הגר”י לאו והראשל”צ הגר”י יוסף.

הטענה העיקרית המועלית במסמך היא שהחוק קובע שבג”ץ כלל איננו מוסמך לדון בסוגיות שקשורות לפולחן דתי ולמקומות הקדושים, וזאת על פי המצב החוקי הקיים בישראל.

“העותרות מבקשות סעדים מתחום חופש הפולחן וסדרי התפילה – בדבר תפילה מעורבת וסעד בדבר קריאה בספר תורה במניין נשים וקיום טקס כוהנות – אלו עניינים הלכתיים מובהקים הנמצאים בליבת הפולחן הדתי”, נכתב, “הסמכות לברר את העתירות וליתן סעדים מבוקשים איננה מסורה בידי בית משפט זה, כי אם בידי הרשות המבצעת בלבד”.

על פי המסמך, “דבר המלך על המקומות הקדושים קובע שלמרות כל הוראה אחרת, נושאים הקשורים במקומות הקדושים הינם נושאים שאינם בני שיפוט”.

בנייר העמדה מבקשים הרבנים להוכיח שבית המשפט לא יכול להתערב בנעשה בצד ההלכתי בכותל, כפי שאינו מתערב במה שנעשה בכנסיות ובמסגדים. “לכל דת ישנם דינים ומנהגים שונים הנוגעים למהות הדת, למצוות הדת, ואף ביחס לדרך כיבוד התנהגות וכניסה למקומות מקודשים.

“ניתן להניח שבית המשפט הנכבד לא יתערב בסדרי פולחן אצל העדות הנוצריות השונות בכנסיית הקבר בירושלים תוך שינוי הסטטוס קוו הקיים, והוא גם יאפשר לעדה המוסלמית לקבל את החלטותיה הדתיות בדבר ביטול או אי ביטול של נוהג חליצת נעליים בפתח מסגד אלאקצא, ומתן אפשרות לנשים מוסלמיות להתפלל במסגד לא מאחורי הגברים אלא לצד הגברים”.

עורכי הדין טענו עוד בשם הרבנים הראשיים, כי כשמדובר “בהחלטה דתית-ערכית, בתי המשפט אינם הטריבונל המתאים להכריע אם ניתן לשנות את ההלכה ולחלל את המקום הקדוש או לאפשר כפיית סממנים פולחניים חיצוניים שאינם מקובלים על רובם המוחלט של הפוסקים הדתיים, ואשר יגרמו למחלוקת, לפילוג ולהפסקת הסדר שיביא לחילול הקודש”.

ברבנות טוענים עוד כי העתירות בנושא מתווה הכותל נגועות בחוסר תום לב.

“מדובר במאבק של התרסה נגד ‘מיושנות’ הדת ומוסדותיה וקידום מאבקים להכרה ממלכתית או מאבקים פמיניסטיים על גבו של הכותל המערבי. אין מדובר בפולחן דתי מיתמם, אלא מדובר בהפגנות במקום קדוש וביצירת פרובוקציה”.

לסיכום נכתב: “הרבנות איננה מבקשת להקים חומת הפרדה או להדיר חלילה את רגליהם של חברי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית מהמקומות הקודשים ומהכותל המערבי. המתפללים שוטחים את כל תפילותיהם מהסידור שלהם באופן מלא, מבלי שיש מי שמתערב להם בתפילותיהם. העותרות רוצות להתפלל במעורב, הן אינן חייבות להתפלל במעורב. חופש הפולחן שלהן כלל אינו נפגע”.