הם בכל מקום. פשוטו כמשמעו, בכל מקום.
יש להם 4,000 סניפים הפרושים בערים גדולות, עיירות קטנות, פרברים ברחבי ארצות הברית, ואפשר למצוא אותם בלמעלה מ-60 מדינות ברחבי העולם.
אתה תמיד יכול לסמוך עליהם.
אבל לא, אני לא מדבר על סטארבקס. לא דיפו. לא מקדונלדס.
חב”ד.
הם הבחורים שמדליקים את החנוכייה הענקית בכיכרות כדי לחגוג את חג החנוכה; הן הנשים ברחובות שמחלקות נרות לפני השבת; הם אלה שמפעילים ‘בתי חב”ד’ בקמפוסים ומכללות מברקלי ועד לקיימברידג’; הם מעניקים שיעורי תנ”ך שבועיים במרתף הקפיטול בוושינגטון; הם מפעילים מרכז לטיפול למכורים לסמים בלוס אנג’לס; הם מממנים את סדר הפסח הגדול ביותר בעולם בנפאל; הם מקימים בתי כנסת, בתי ספר יהודיים ומעונות יום במקומות שהם לעתים קרובות אדישים ולעיתים עוינים למאמצי ההסברה שלהם.
המנהיגים חסרי האנוכיות והמסורים של כל אחד מהמרכזים הללו ידועים כשליחים. הם שם בחוץ, והם אחראים על בניית החיים היהודיים ותמיכה בצורכיהם.
הם חלק מחזון ותנועה שהחל הרבי המנוח מליובאוויטש, והם משרתים באמונה שלמה, מסירות ומחויבות, לעתים קרובות ללא כל מימון או תרועה.
הם באמת מדהימים.
אמנם היו לי עשרות חוויות אישיות עם שליחי חב”ד שונים ברחבי העולם, אשר הדהימו אותי לחלוטין, אבל היום אינטראקציה עם הרב דוד ליברסון, השליח שמנהל את בית חב”ד בברצלונה שבספרד אילץ אותי לבצע תרומה מקוונת לבית חב”ד שלו.
•
כפי שכבר ידוע לכם, מוקדם יותר היום, טרוריסט דהר עם טנדר אל תוך המון הולכי רגל מחוץ ל’מכבי’, המסעדה הכשרה היחידה בברצלונה. הפיגוע התרחש זמן קצר אחרי השעה 17:00, והנהג נמלט מהמקום. המשטרה אישרה כי בפיגוע נהרגו 13 בני אדם ונפצעו 100 נוספים. בהוראת המשטרה המקומית נסגרו מיד מוסדות ומוסדות יהודיים. 80 אורחים נותרו סגורים בתוך המסעדה.
כששמעתי על הפיגוע, מיד שלחתי הודעה באמצעות הוואטס-אפ לחבר שלי, אשר מבקר ברצלונה השבוע – כדי לוודא שהם בסדר. ברגע שראיתי את הסימון הכחול הכפול, הוקל לי.
ואז הגיעה התשובה: “תודה על הדאגה. אנחנו במרחק גוש בניינים ותודה לאל שכולנו בסדר”.
כעבור כמה דקות קיבלתי הודעה מאחי. חבר שלו, גם הוא בחופשה בברצלונה השבוע. הוא ואשתו בילו חודשים בתכנון הטיול והיו אמורים להגיע ל’מכבי’ לארוחת הערב. זמן קצר לפני שיצאו למסעדה, היה להם מצב חירום רפואי, ש’הנחית’ אותם בבית החולים. הם היו הרוסים מזה שהם צריכים לבלות בבית החולים ולא נהנים מהחופשה שלהם.
ואז באו הידיעות על הפיגוע, וההבנה של מה שיכול היה לפגוע בהם.
נסיעה לחו”ל, בייחוד למי שצורך אוכל כשר, ועוד יותר עבור בעלי צרכים תזונתיים קפדניים מאוד בשל מצב רפואי – אינה קלה.
אחי שאל אם אני מכיר מישהו בברצלונה שיוכל לסייע לחברים האלה להשיג אוכל כשר מאוד מסוים… אשר הם לעולם לא יוכלו למצוא כעת בברצלונה, בגלל הכאוס והעובדה שכל המוסדות היהודיים נסגרו לאחר הפיגוע, ויישארו סגורים, על פי הוראות המשטרה, לפחות 24 שעות נוספות.
אף שידעתי שהרב ליברסון עסוק בדברים הרבה יותר חשובים ודחופים מיד לאחר מתקפת הטרור, שלחתי לו את הטקסט וביקשתי את עזרתו. הרי הוא שליח חב”ד, וזה מה שהם עושים כל היום. כל יום.
לא ציפיתי שהוא יוכל לעזור אישית, אבל חשבתי שאולי הוא יוכל להמליץ על מישהו בקהילה שאוכל להתקשר אליו.
זה לא לקח שתי שניות בשבילו כדי להשיב בחזרה תשובה: “שם, מספר, בית חולים? אתקשר אליהם עכשיו”.
ואז, עוד טקסט של הרב, 5 דקות מאוחר יותר: “דיברתי איתם. שולח אוכל עכשיו. תודה על המצוה שזיכית אותי!”
אני ממש בכיתי.
לא רק שהוא מיד עשה הכל כדי לעזור לאנשים שהוא לא מכיר – וסביר שלעולם לא יפגוש, אבל הוא הודה לי על שנתתי לו את ההזדמנות כדי לעזור!
מי עושה את זה?! איזו קהילה אחרת פועלת ככה?!
• מתוך דף הפייסבוק של ישראל שכטר, מייסד ומנכ”ל CharityBids. תורגם מאנגלית על ידי חרדים 10