יכולת הבחירה החופשית היא אחת התכונות הייחודיות לאדם, והיא מבדילה אותו מבעלי החיים. אצל בעלי החיים אין התנהגות טובה והתנהגות רעה. הזאב טורף כבשים, הארנבת אוכלת את יבול גן הירק, ועטלף הפירות מטנף את המכונית שלכם ואת קירות הבית.
אין כאן עניין של רע וטוב. זה טבעם של בעלי החיים, ואין להם יכולת בחירה. לעומתם, האדם יכול לבחור בטוב או ברע, והחלטתו נזקפת לזכותו או לחובתו.
אך יש המבינים את רעיון הבחירה החופשית בדרך שגויה. הם סבורים שהתורה ומצוותיה עומדות לבחירה, כמו מוצרים המוצבים על מדף המרכול: ירצה האדם – יקיים; לא ירצה – לא יקיים. יש בחירה, לא-כן?
אפשרות, לא זכות
זו כמובן טעות גמורה.
התורה והמצוות ניתנו לאדם מאת בורא העולם כדרך חיים מחייבת, שחייבים ללכת בה ושאסור לסטות ממנה. לכן יש שכר על קיום התורה והמצוות ויש עונש על סטייה מהן. המילה ‘מצווה’ היא מלשון ציווי מחייב – זה ציווי של מלך מלכי המלכים, ואנו חייבים למלא את רצונו.
מהי אפוא משמעות הבחירה? אם הדבר אינו נתון לבחירתנו ואין לנו הרשות שלא לקיים את התורה ומצוותיה, היכן היא זכות הבחירה?
האמת היא שאין זכות בחירה; יש רק אפשרות בחירה. לבעלי החיים אין אפשרות בחירה. הם כאילו מתוכנתים לפעול בדרך מסוימת, והאינסטינקטים הטבעיים שלהם קובעים את התנהגותם. לעומתם, האדם יכול לבחור את דרכו ואת מעשיו. בכוחו לנהוג בניגוד לנטיותיו הטבעיות, לעמוד מול פיתויים, להשליט את מוחו על מאוויי לבו.
בורא העולם היה יכול ‘לתכנת’ את האדם שיהיה מוכרח ללכת בדרך התורה. כשם שאין לאדם בחירה אם לנשום אוויר, כך היה הבורא יכול לטבוע בטבע האדם את המשיכה לדרך התורה, בדרך שלא יוכל כלל לסטות ממנה.
הבורא לא עשה כן. יתרה מזו, הוא אף ברא בתוכנו יצר רע, שתפקידו לנסות למשוך את האדם לכיוון השלילי.
כך נוצר לפנינו מעין משחק חופשי, שבו האדם ניצב לפני כוחות שקולים, והוא הבוחר בבחירתו החופשית ללכת בדרך הטוב והישר ולהישמר מהרע.
לא הכול לגיטימי
פרשת השבוע נפתחת בתיאור הבחירה: “ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה”.
הבורא מציב לפנינו שתי דרכים: האחת, דרך הברכה – “אשר תשמעו אל מצוות ה’ אלוקיכם”; והשנייה, דרך הקללה – “אם לא תשמעו”. אבל הבורא משאיר בידנו את היכולת לבחור בטוב מרצוננו, כדי שקיום התורה והמצוות ייזקף לזכותנו.
אפשרות הבחירה אינה הופכת את כל הדרכים ללגיטימיות. להפך, מושגי הטוב והרע מוגדרים בתורה בבירור, והאדם מצוּוֶה ללכת בדרך הטובה. ניתנה לו רק האפשרות הטכנית לבחור בטוב או חלילה לסטות ממנו ולשאת בתוצאות. ובכל-זאת הקב”ה מבקש ומפציר: “ובחרת בחיים”!