התותח החדש של צה”ל או פאינה?

רביב דרוקר
|
י"ט אב התשע"ז / 11.08.2017 00:35
שר הביטחון פרסם אתמול פוסט חריף במיוחד כנגד העיתונאי רביב דרוקר בו כינה אותו “ערפד, אדם אובססיבי המונע משנאה אישית, גזען ושרלטן” • אז מה באמת הכעיס את אביגדור ליברמן כל כך? הנה כמה סיפורים

שר הביטחון פרסם פוסט כנגדי בו  כינה אותי “ערפד” וכתב: “רביב דרוקר הוא אדם אובססיבי המונע משנאה אישית, גזען ושרלטן, ואין לו שום קשר לעיתונות מקצועית והוגנת”.

על מה יצא קצפו של ליברמן?

לטענתו, על דברים די צמחוניים שאמרתי אתמול בתום ‘המקור’ בנושא התותח החדש של צה”ל. נראה לי שלא התותח הקפיץ את ליברמן, אלא דברים אחרים.

אתמול התפרסם כתב אישום חמור במיוחד נגד המקורבת מספר 1 של ליברמן עד לא מזמן, פאינה קירשנבאום ועוד כמה מבכירי המפלגה – דאוד גודובסקי, רמי כהן.

כתב האישום מלא בעובדות מסמרות שיער, אבל חידה אחת מרחפת מעליו ולא נותנת מנוח. איך איווט לא בעסק?

ישראל יהושע, הלוביסט המקורב לליברמן, שהזכיר בהקלטות את שמו של ליברמן, מוזכר שם; כספים קואליציוניים של המפלגה, שאיווט עומד בראשה, נעים במשך מספר שנים למועצות אזוריות, עמותות, מקורבים ומשרדי יחסי ציבור. חלק מהיעדים הללו הם היענות לבקשות של ליברמן.

הכספים הללו מימנו סקר ששירת את המפלגה. פעילי מפלגה קיבלו כסף. חלק מהכסף הלך לאתר האינטרנט יזרוס, שהיה מקורב מאוד לליברמן, שירת אותו, פעל למענו וליברמן עבד קשה כדי שיישאר בחיים.

עשרות אנשים, מסתבר, היו מודעים לשיטה המושחתת. ראשי מועצות, ראשי עמותות, בכירים במפלגה ורק ליברמן, פלא פלאים, לא ידע מכלום.

אתמול ב”לונדון קירשנבאום” והיום ב”סדר יום עם קרן נויבך” דיברתי על הפרשה המדהימה הזאת ועל השאלה המנקרת: איך ליברמן הצנטרליסט, שדבר לא זז במפלגה בלעדיו, לא ידע מדבר. ביני לביני גם חשבתי קצת על היחסים בין קירשנבאום לליברמן.

כתב האישום שהוגש אתמול נגד פאינה שווה 7-8 שנות מאסר כמו כלום, אם עובדות כתב האישום אכן יוכחו במשפט. האם עובר בראשה של פאינה הרצון להפוך לעדת מדינה? לצמצם את עונשה? ואם חולפת לה מחשבה כזאת בראש, עדת מדינה נגד מי? מה היא יכולה לספר?

אה, וקרה עוד משהו אתמול לפני שדיברתי על התותח, שהטריף כל כך את שר הביטחון. שידרנו את הסרט על פרשת כלי השייט ובו כמה סימני שאלה בנוגע לליברמן. ליברמן, כזכור, צולם בטקס הענקת קונסול כבוד למיקי גנור. משונה. שר חוץ לא נוהג להגיע לכל טקס כזה. ליברמן הגיע, אבל טען בדיעבד שאין לו שום קשר לגנור ומעולם לא פגש אותו.

ובכן, אנחנו חשפנו אתמול שלפחות בעוד מקרה אחד הם נפגשו. שר החוץ ליברמן נסע לבקר במספנה בה נבנות הצוללות הגרמניות בקיל. לגיטימי. גנור, נציג המספנה, טס במיוחד מישראל לגרמניה כדי להתלוות לביקור. ליברמן טען אתמול בתגובה כי היוזמה של גנור לא תואמה איתו והוא לא ידע ממנה והוא בכלל לא דיבר איתו ולא כלום.

אנחנו גם פרסמנו אתמול את השתלשלות העניינים בנוגע לפגישה מעניינת שליברמן קיים עם עו”ד דוד שימרון.

מעשה שהיה כך היה: לפני כמה חודשים קיבלתי אינפורמציה ששימרון הוזמן לפגישה בלשכת שר הביטחון כמה ימים אחרי שליברמן נכנס לתפקידו. על רקע החילופים בלשכת שר הביטחון, זה נשמע לי מעניין במיוחד. התקשרתי לדוברו של ליברמן, אז זה היה צחי משה. משה הבטיח לבדוק וחזר אחרי איזה רבע שעה עם תשובה חד משמעית. שימרון לא נפגש עם איש בלשכת שר הביטחון.

אתה בטוח, שאלתי אותו. בטוח, אמר הדובר. בדקתי אישית עם ליברמן ועם כל אנשי הלשכה הרלוונטיים. אחרי כחצי שעה הוא התקשר שוב. איווט נזכר שהם כן נפגשו. למה נפגשו ואיך שכח? הדובר הסביר שליברמן פגש אותו כמה ימים אחרי שנכנס לתפקידו וזה היה בנושאים קואליציוניים.

התקשרתי לאדם שהיה מעורב מאוד במו”מ הקואליציוני בין הליכוד לישראל ביתנו (שהיה, כזכור, קצר במיוחד וכלל בעיקר את מתן תיק הביטחון לליברמן), ושאלתי אם ידע על הפגישה. לא, הוא אמר.

יש קצוות שנשארו פתוחים מהמו”מ ונדרשו לסגירה? לא, אמר הגורם.

פניתי לשימרון. הפגישה ארכה כרבע שעה, טען עורך הדין ועסקה בנושאים פוליטיים. אתמול שידרנו את האינפורמציה הזאת כולל התהייה האם עו”ד מכובד ועסוק כמו שימרון נוסע במיוחד לקריה בשביל פגישת בת רבע שעה עם ליברמן בנושאים פוליטיים?

אולי זה מה שהכעיס את ליברמן?

עכשיו לתותח.

אתמול בתום הכתבה על הצוללות, אמרתי שאפשר לקוות שלפחות לתקופה מסוימת, מה שקרה בפרשת כלי השייט ישנה את הדרך בה נעשות עסקאות רכש ביטחוני. באולפן, אחרי הכתבה, הוספתי ואמרתי שלפני כשבוע הודיע שר הביטחון על התותח החדש של צה”ל. זה פרויקט בעלות של מיליארד וחצי דולר ובכול זאת לא היו כותרות גדולות. הוספתי שיש הרבה רחש בחש מאחוריו.

ברוכי קרא שאל אם אני מבשל משהו. אמרתי שהלוואי, אבל אין לי קצה חוט, רק המצב שקומץ אנשים מחליטים בפרויקט כזה שעלותו מיליארדים רבים ולציבור אין דרך אמיתית לבחון אותו, הוא מצב בעייתי, בעיניי.

לא אמרתי ששר הביטחון קיבל החלטה “לבד”, כפי שהוא כתב, אלא שקומץ אנשים מחליט ובניגוד לרוב ההחלטות הממשלתיות עם תג המחיר הזה – אין פה שום מנגנון פיקוח אמיתי על ההחלטה.

ליברמן פרסם בפוסט שלו שמות של אנשים רבים ומכובדים שהיו מעורבים בזה. כמובן שהייתי מודע לכולם, אבל הם עדיין קומץ אנשים שקיבלו החלטה שנויה במחלוקת, שקשה לנו מאוד לבחון אותה.

אני קיימתי כמה פגישות בעניין והתרשמתי שהנימוק על פצצות המצרר והחשש שהגרמנים באמצע “צוק איתן 2” ימנעו מהתותח לירות הוא חשש עם סבירות נמוכה למדי. מצד שני, הסיכון שלוקחים בהליכה לפרויקט הזה הוא עצום. יש תותח גרמני מצוין שאפשר לקנות ודי מהר להשתמש בו מול תותח, שעכשיו צריך להתחיל לפתח ואלוקים יודע כמה זמן זה באמת ייקח וכמה יעלה בסופה של הדרך, שלא לדבר האם בכלל הוא יהיה ברמה של הגרמני.

אני לא מתיימר להיות מומחה ארטילריה. ממש לא. כן דיברתי עם כמה אנשים שנחשבים למומחים והם העלו תהיות גדולות. אני לא טוען לשחיתות או שוחד, לא של ליברמן ולא של אף אחד אחר. אני כן טוען שזה 6 מיליארד שקלים לפחות, עם השפעה דרמטית על התקציב ועל איך ייראה העימות הבא של צה”ל ולכן, צריך דיון יותר רציני מזה שליברמן קיים.

לשר הביטחון, יודע כבר כל צה”ל, אין הרי קשב ליותר מדקות ספורות, הוא מתקשה לשרוד דיונים ארוכים ותהליך קבלת ההחלטות שלו בדרך כלל הוא אימוץ עמדת צה”ל.

לפחות זמן לכתוב פוסטים יש לו.

מתוך הבלוג של רביב דרוקר