הפרשן המשפטי יובל יועז: ‘אין לנו עדיין מספיק מידע בתיק ביבי, תיק דרעי יוכרע עד לחגים’

עו”ד יובל יועז הוא עיתונאי לענייני משפט זה יותר מ-10 שנים, ומרצה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, במרכז האקדמי פרס ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן, וכן בלשכת עורכי הדין ובפורומים ציבוריים נוספים.

הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים, מאוניברסיטאות תל אביב ו-Northwestern. שימש כתב ופרשן משפטי בעיתונים הארץ, ידיעות אחרונות וגלובס. פרשן משפטי קבוע ב’ערב חדש’ בטלוויזיה החינוכית ובמגוון תוכניות רדיו וטלוויזיה נוספות, ובנוסף כותב בנושאים משפטיים ב’העין השביעית’ ובירחון ליברל.

עו”ד יועז, המגדיר עצמו כ”מתעניין בהליכים פליליים של פוליטיקאים ונבחרי ציבור; בהתפתחותן וקידומן של זכויות האדם באמצעות בג”ץ; ובפוליטיקה של מערכת המשפט, כולל מינוי שופטים, הליכי חקיקה ומדיניות משפטית” הגיש לפני חודשיים עתירה לבג”ץ בשם תנועת אומ”ץ, בבקשה שיורה לראש הממשלה להדיח את שר הפנים, אריה דרעי, או לפחות להוציאו לחופשה בשל חקירת המשטרה נגדו.

יועז גם מייצג את ארגון ‘מולד’ בתביעה שהגיש נגד יאיר נתניהו, בגין הוצאת דיבה.

• כשאתה רואה את כל הכותרות על עד מדינה, נגד ראש הממשלה, וחשוב להזכיר שלא היה בישראל ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום בזמן שהוא מכהן בתפקיד – אתה חושב שאחרי ההכרזות של המשטרה יש כאן נקודת ‘אל חזור’ מבחינת נתניהו?

לא הייתי משתמש במילים ‘אל חזור’. חשוב להבין שנכון לזמן הנוכחי המידע שמצוי בידינו ובידי הציבור הוא מידע מצומצם וחסר באופן משמעותי, לעומת המידע שמצוי בידי רשויות החקירה. זה אומר שכל החלטה שמתקבלת ביחס להמשך הכהונה של ראש הממשלה נתניהו, נכון לשלב הנוכחי, היא החלטה שמבוססת על תמונה מאוד חלקית של המצב. והסיבה לכך היא שהיועץ המשפטי אביחי מנדלבליט עוד לא מצא לנכון לעדכן את הציבור באופן מקיף או באופן יחסית מלא על החשדות נגד נתניהו.

אני חושב שזה לא בסדר, שמן הראוי היה שהיה מעדכן בתמונה מלאה יותר. כמובן, בכפוף לשיקולי חקירה. אף אחד לא מבקש שבזמן שחקירה מתנהלת כל חומר הראיות הגולמי ייחשף לציבור. אבל לציבור יש זכות לקבל אינפורמציה יותר מקיפה מכפי שהתקבלה עד עכשיו ביחס למפת החשדות נגד בנימין נתניהו. גם אם לא מפרטים על כל ראיה וראיה שנאספה עד כה בחקירה.

ועל רקע זה אפשר להבין את ההתפתלויות שלהם בימים האחרונים. מה בעצם קרה בימים האחרונים? המשטרה הגישה לבית המשפט בראשון לציון בקשה לצו איסור פרסום נוסף, הפעם לאור המגעים שהתקיימו בשבוע שעבר, באותם ימים, עם ארי הרו, לקראת חתימת הסכם עד מדינה, ובאותה בקשה שהמשטרה הגישה לבית המשפט התברר שהחשדות נגד נתניהו כוללים את עבירת השוחד בתיקי 1000 ו-2000.

זו לא דרך ראויה לבשר לציבור שראש הממשלה חשוד בעבירת שוחד, ואני חושב שעל זה אפשר להסכים. אולי אפילו אביחי מנדלבליט היה מסכים. מן הראוי שהמידע היה מגיע לציבור בצורה אחרת.

ההקדמה הארוכה הזו באה לומר שאין לנו בינתיים מספיק מידע כציבור לומר: עברנו את נקודת האל-חזור. בהנחה שהחקירה מתקדמת בתיקים השונים בקצב די משמעותי, אם חותמים הסכם עד מדינה בתיקי 1000 ו-200 וגם בתיק 3000, אזי אנחנו יכולים פחות או יותר להניח באילו שלבים מצויה החקירה ואת עוצמת הראיות שנאספו עד עכשיו. בהינתן כל זה, אני אומר, צריך להבחין בין המישור של הניתוח המשפטי – מה יש למשפט לומר באופן פורמלי נכון לזמן הנוכחי – לבין אמירות במישור הציבורי הערכי יותר, שאינן מגובות בנורמה משפטית קשוחה.

למה אני מתכוון? מבחינה משפטית, עוד אי אפשר לומר לראש הממשלה שום דבר. אי אפשר לומר לו, אתה לא יכול לכהן כראש ממשלה נפנה לבג”צ שיחייב אותך להתפטר, או דברים מהסוג הזה. עוד לא בשלה העת לאמירות מן הסוג הזה. למשפט עוד אין מה לומר, באופן פורמלי, ביחס למישור הכהונה של נתניהו.

אבל! במישור הערכי בהחלט יש מה לומר. במישור החוץ משפטי אפשר לבוא לראש הממשלה ולומר לו: תשמע, המגמה ברורה, הכיוון ברור, הנושא הזה של החקירות הולך ותופס נפח גדול גם מסדר היום הציבורי ויש להניח גם מסדר היום שלך, כראש ממשלה, וחייבת להיות פה איזו שהיא נקודה בה תעשה שיקול מחדש האם באמת אתה חושב לבלות את הימים שלך בלשכת ראש הממשלה ולהעמיד פנים שאתה עוסק בענייני המדינה, או שהגיעה העת להגיד: זה כבר יותר מדי עבורי, אני אתמקד בענייניי המשפטיים ואניח את ענייני המדינה למישהו אחר.

כולנו מכירים את ההתנהלות של ראש הממשלה ולכל אחד יש את הספקולציות שלו מה יגיד נתניהו אם יבואו אליו בדרישה מהסוג הזה, אבל זה לא משנה את העובדה לפיה אפשר להשמיע אמירות ערכיות מהסוג הזה. ואני מזכיר את האמירה הערכית, הדרישה הפוליטית, שלא הייתה מבוססת על נורמה משפטית כלשהי, אלא על רצון שעלה מהציבור והגיע דרך הפוליטיקאי אהוד ברק שהיה שותפו הבכיר של אהוד אולמרט בין השנים 2006 עד 2009.

אהוד ברק בא לאהוד אולמרט, בזמן הכהונה, בעוד שהחקירות הפליליות עדיין מתנהלות ולא הגיעו לסיומן, ואמר לו: אדוני היקר, ככה אי אפשר להמשיך, אם אתה לא תודיע שאתה פורש ותקדים את הבחירות ויורד מהבמה – לא מיד אלא זה לקח חודשים עד שהתקיימו הבחירות בהן הוא לא התמודד, אבל בכל זאת, הוא עשה אקט של יורד מהבמה – אז אני! אפרק לך את הקואליציה. זו הייתה אמירה חוץ משפטית, אמירה שאינה מבוססת על נורמה של ככה המשפט מחייב, אבל זו הייתה נורמה שנעשתה בעזרת פוליטיקאים.

נאה דורש ונאה מקיים

• אנחנו גם זוכרים את ההתבטאות של בנימין נתניהו עצמו, בעת שהוא היה יו”ר האופוזיציה וקרא לאולמרט להתפטר כי כך אי אפשר לנהל מדינה. השאלה אם אתה סבור, כמי שמכיר את נתניהו, שיש שינויים בין הדרישה אז לבין המצב הנוכחי כיום שבעצם נתניהו לא נראה כמי שממהר לפרוש.

“אני חושב שהסיטואציה העובדתית היא אותה סיטואציה. ואנחנו יודעים ומכירים את הפסוק היפה של ‘נאה דורש ונאה מקיים’. נתניהו נאה דרש כשאולמרט היה מסובך עד צוואר בחקירות פליליות, חקירות שלא היו בשלב של הגשת כתבי אישום או המלצות משטרה אלא היו עדיין בשלב של חקירות מתנהלות.

ונתניהו נאה דרש ואמר: ראש ממשלה שמסובך עד צוואר, גם אם המשפט לא מחייב אותו בנקודה הזו להתפטר, הרי שהוא צריך לעשות את המעשה הנכון. ואני חושב שמן הראוי, כדי להימנע ממצב של צביעות, או אם לומר את זה יותר יפה, למצב של אחד שנאה דורש ולא נאה מקיים, מן הראוי שנתניהו יחיל את אותו כלל שדרש מאולמרט גם על עצמו.

• אני רוצה לנסות ולהבין: אחרי שאנחנו נמצאים בתיקי החקירה ה-3000, פרשת הצוללות, עם עד מדינה, בפרשת ה-1000 ו-2000, עם עד מדינה גם כן, האם עד המדינה הזה פירושו, וכמובן שאנחנו מדברים בהערכות, בפרשנות משפטית ולא בידע – האם עד מדינה פירושו שלמשטרה יש חשדות מוצקות, אם זה בשוחד ואם זה בהפרת אמונים וחשדות נוספים שהמשטרה מדברת עליהם? אפשר לדעת את זה בשלב הזה?

“התשובה היא כן, אני חושב שבגדול, באמירה כללית, כן. המשמעות של העובדה שהמשטרה הגיעה עד לשלב כה מתקדם בחקירות, וחתמה הסכם עדי מדינה עם דמויות מפתח בפרשות השונות, משמעו שככל הנראה יש בידיה ראיון מוצקות מאד לביצוע העבירות על ידי החשודים.

נתניהו עדיין לא מוגדר ‘חשוד’ בתיק 3000, הגשנו מטעם תנועת ‘אומץ’ עתירה לבג”צ בנושא הזה, אבל בתיקי 1000 ו-2000 הוא נחשב חשוד ובמשטרה, יש להניח, מצויות ראיות משמעותיות מאד לביצוע העבירות. למה אני מניח את זה? מכיוון שמנדלבליט עובד לפי תורת השלבים, באופן הדרגתי, וזו הטקטיקה והאסטרטגיה שלו בניהול חקירות ראש הממשלה.

הווי אומר, כאשר מתעורר חשד ראשוני לא פותחים בחקירה פלילית אלא בבדיקה בלבד. צריך לעבור איזו משוכה, איזה רף מסוים, ראייתי, שיש האומרים שהוא אפילו גבוה מדי ומחמיר מדי, רק כדי לעבור מבדיקה לחקירה פלילית לראש הממשלה.

בתיקי 1000 ו-2000 זה קרה ב-2 לינואר,  לפני כשבעה חודשים, כאשר היועץ הודיע למעבר מבדיקה לחקירה פלילית נגד נתניהו בתיקים אלו. החקירה הולכת ומתקדמת, וגם בתוך החקירה עצמה, היועץ מבקש מהמשטרה כל הזמן עדכונים ודיווחים ודיוני סטטוס, כדי לראות שהרף הראייתי הולך וגובה, הולך וגובר.

ובכל פעם, רק בהינתן שיש עוד ראיות ועוד אינדיקציות היועץ מאשר למשטרה לעשות עוד מהלכים כמו מעצרים וכן הלאה. מן הסתם גם המהלך של חתימת הסכם עד מדינה, מהלך שמשמעותו שהמדינה משלמת איזה שהוא מחיר לאיזה שהוא עבריין, היא גם מקילה את הדין עם איזה שהוא עבריין בתמורה לקבלת משהו – הדעת נותנת שהמדינה מוכנה לשלם את המחיר הזה רק בהינתן שבאמת יש סיבה טובה לשלם אותו.

זאת אומרת שהחקירה הגיעה למקום כזה שבו יש כבר ראיות, יש כבר תשתית, עדות עד המדינה מחזקת את הקיים, והולכים לכיוון של ראיות מוצקות שעתידות לעמוד כתשתית לקראת החלטה על הגשת כתב אישום.

רדיפה? אמירה מופרכת

• אבל תשמע, בכירי הליכוד טוענים שמסע הרדיפה, כפי שהם מגדירים אותו, נגד ראש הממשלה, זה מסע שכבר חצה כל גבול, וגם עד מדינה זה משהו לא מוסרי, כאילו אנחנו מדברים פה בפעם הראשונה על עד מדינה נגד אישיות כזו או אחרת…מה אתה חושב על אמירות כאלו?

תשמע, אלו הן אמירות שאפשר היה לפטור אותן על ידי כך שהייתי אומר שמדובר בקשקוש מקושקש, אבל אלו הן אמירות פוליטיות, שהתכלית שלהן היא דעת הקהל, זה לא משהו רציונלי שמתכתב עם העובדות במישור החקירה, המישור העובדתי. אלו הן אמירות פוליטיות של פוליטיקאים, שמרשים לעצמם לומר כל מה שעולה על דעתם, בין אם הדבר הזה יש לו קשר למציאות ובין אם אין לו קשר למציאות. הכול הולך מבחינתם. ואין מה להתווכח עם זה כל כך הרבה, זכותם לומר מה שהם רוצים, גם אם זה קשקוש.

להגיד שיש רדיפה נגד ראש הממשלה זו פשוט אמירה מופרכת. החקירות נגד ראש הממשלה הן חקירות שנעשו רק כאשר אין יותר מנוס מאשר קיום חקירה נגד ראש הממשלה. ראינו את זה – במשך חודשים ארוכים היועץ מסמס את ההליך בדרך של חקירה מקדימה, גם כאשר נפתחה החקירה ונתניהו זומן לחקירה באזהרה, שהתקיימה לא בחדר החקירות אלא במעונו שלו, היא התנהלה לא במקביל, זימנו אותו ואת רעייתו לא במקביל, כך שנפתח פתח לשיבושי חקירה, וכן הלאה וכן הלאה.

זאת אומרת שכל טענה על יחס קשוח במיוחד או יחס מחמיר במיוחד כלפי נתניהו היא פשוט הפוכה מהמציאות. אבל, כאמור, זכותם של המקורבים הפוליטיים של ראש הממשלה לומר זאת.

• אנחנו לא מדברים על יחס מצד היועץ המשפטי אלא על היחס כלפיו מצד התקשורת, מצד המחנה השני מחנה השמאל…

“המחנה השני לא הודיע על חקירה פלילית נגד ראש הממשלה. זו לא מזימה של התקשורת ולא מזימה של השמאל העובדה שמתקיימות חקירות פליליות נגד ראש הממשלה. אלו הן פעולות שנעשות על ידי רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל. המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה. אז איפה פה מזימה של השמאל? אני מנסה להבין.

• תראה, בסופו של דבר אנחנו מדברים על כך שבמשך מספר שנים, ויש מי שאומר את זה גם בפה גלוי, לא הצלחנו להפיל אותו בדרך הקלפי אז אולי בדרך הזו נצליח להחליף את השלטון…

“אז לפי התזה הזאת, שי ניצן ואביחי מנדלבליט, מה הם בדיוק? מפלגות שמאל או התקשורת? אתה מבין כמה האמירות הללו מופרכות? זה פשוט ספינים שהם די אינפנטיליים, אני מוכרח להודות. ספינים, שמטרתם לסמא את עיני הציבור, פשוט לעוור את עיניו.

מי שמקיים חקירה נגד ראש הממשלה, מי שהחליט שיש חשדות פליליים נגד ראש הממשלה, מי שהחליט שראש הממשלה חשוד בעבירות שוחד, זה לא התקשורת, לא העיתונות ולא מפלגות השמאל, ואפילו לא ארגון ‘מולד’. מי שהחליט את כל הדברים הללו זו מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל. זה עד כדי כך פשוט. לבוא ולהגיד, זה התקשורת, והפוליטיקאים, לא הצליחו להפיל אותו בקלפי אז מנסים…זה פשוט קשקוש מקושקש…

• כשאנחנו מדברים על ההפגנות מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, אתה לא חושב שכאן מדובר באיזה שהוא קו שלא היה צריך, אולי במבט לאחור, לעשות אותו, כי הנה אתה רואה שהיועץ כן עושה את העבודה, חותמים על עדי מדינה, חוקרים עדים, אתה חושב שהיה נכון לעשות את זה?

“קודם כל ההפגנות לא מתקיימות מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אני מזמין אותך לכיכר גורן בפתח תקווה, היא מרוחקת 400 מטר מביתו של היועץ המשפטי לממשלה. גם בית המשפט העליון, בג”צ, קבע שההפגנות שמתקיימות במיקום הזה לא נמצאות לא מול ולא ליד בית היועץ המשפטי לממשלה. אז בוא נדייק. הן מתקיימות בפתח תקווה, בקרבת ביתו.

האם היה צריך לקיים אותן? נדמה לי שהיועץ גרר את רגליו במשך תקופה מאד ארוכה ופעל באיטיות מכעיסה בניהול החקירות האלו, ועל פי דיווחים בעיתונות הוא גם עצר בהזדמנויות מסוימות את חוקרי המשטרה מלבצע פעולות מסוימות בחקירות, פעולות שהם ביקשו לבצע. ונדמה לי שרק ההפגנות הללו, וקול הצעקה שעלה מההפגנות בפתח תקווה, הם אלו שגרמו למערכת אכיפת החוק בכללה, לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה, להבין שהציבור פשוט לא יאפשר למסמס את החקירות הללו, ושצריך לשנס מותניים ולקדם אותם לעבר קו הסיום.

• בוא נסכם במילה אחת את מצבו את נתניהו….

נתניהו עדיין אוחז בתפקידו, הוא עדיין מכהן בתפקיד הפוליטי הבכיר ביותר במדינת ישראל, אבל גם הוא וגם תומכיו צריכים לזכור שאין אף אדם שנמצא מעל לחוק, שלטון החוק חל על כולם, גם על אנשים שנמצאים במעמד הכי גבוה של הממשל והשלטון שלנו, ובסופו של דבר אם יש חשדות, אם יהיו ראיות לביצוע עבירות פליליות, כולם יעמדו לדין בבית משפט אפילו אם הם ראש ממשלה.

  דינמיקה נורמלית של חקירה פלילית

• אבל אתה יודע, בסופו של דבר, ראש הממשלה לא מחויב להתפטר במידה שיוגש נגדו כתב אישום. והשאלה היא מה הוא יעשה במצב שבו יוגש נגד אחד משריו האחרים כתב אישום, ניקח לדוגמה את השר אריה דרעי שנגדו מתנהלת בימים אלו חקירת משטרה, חקירה פלילית.

בעניינם של חברי ממשלה שאינם ראש ממשלה, כלומר שרים וסגני שרים, חלה הלכה משפטית הקרויה ‘הלכת דרעי-פנחסי’ משנת 1993, שאומרת שאם הוגש נגד חבר הממשלה כתב אישום בעבירה חמורה, הרי שחובה עליו להתפטר, ואם הוא לא מתפטר חובה על ראש הממשלה לפטר אותו.

השאלה אם ההלכה הזו חלה גם בעניינו של ראש הממשלה עצמו, והשאלה הזו שאלה פתוחה כי מעולם לא נידונה בפסיקה, עוד לא היינו במצב כזה בהיסטוריה של מדינת ישראל, אני מאד מקווה שלא יהיה צורך להפעיל את בג”צ כדי לבחון את השאלה – האם הלכת דרעי-פנחסי חלה על עניינו של ראש ממשלה.

אבל בניגוד לדבריה הנחרצים של שרת המשפטים איילת שקד, המומחית לענייני משפט, שכבר הודיעה קבל עם ואומה שמבחינת החוק אין חובה על ראש הממשלה להתפטר, המציאות המשפטית מעורפלת יותר והנושא לא לגמרי ברור.

הניתוח המשפטי הוא לא עד כדי כך פשטני באופן שאיילת שקד תיארה אותו. ואם נגיע לנקודה שבו בית המשפט יצטרך לבחון את זה, אני מבטיח לך שיהיה מי שידאג לכך שבית המשפט יידרש לסוגיה…

•כשאנחנו מדברים על דרעי, והזכרנו אותו, אתה יודע לומר לי מה קורה כאן? מצד אחד קמנו מספר פעמים לידיעות שתיק גדול נגד דרעי, חקירות וחקירות, ואז שקט ארוך של כשנה בערך, ושוב שמענו על כותרות, ושוב בתקופה האחרונה משתרר איזה שהוא שקט.

נדמה לי שהתיאור שתיארת הוא דינמיקה נורמלית של חקירה פלילית – יש גל ראשוני של חקירות פרונטאליות, ואחר כך יש גל מאסף של חקירות ספונטניות, ונדמה לי שהחקירה הזו נמצאת בשלביה האחרונים לקראת סיום והמלצות משטרה. ואני מניח, בהנחה זהירה, שבמהלך החודש וחצי הקרובים עד לחגים, המשטרה תסיים את פעולתה ותעביר את התיק הזה לפרקליטות.

• ויש לך הערכות מה הולך להיות בתיק הזה?

אין לי שום הערכה.

• כלומר, הדרישות לפטר את אריה דרעי כבר בשלב הזה, אם זה עתירות לבג”צ שהוגשו, ואם זה בקשות לראש הממשלה שהוגשו על ידי תנועות כאלו ואחרות – אתה חושב שאין להן מקום?

“לא אמרתי שאין להן מקום. אני חושב שעצם העובדה שהחקירה נגד אריה דרעי מצויה בשלב כל כך מתקדם, מחייבת בחינה מעמיקה של השאלה האם מן הראוי שדרעי ימשיך לכהן בתפקידו, הגם שחקירת המשטרה בעניינו עדיין לא הסתיימה.

• אבל השאלה היא האם יש צורך לפטר אותו, כי בסופו של דבר, אומרים לך תומכיו: האיש הזה כבר ישב פעם אחת בכלא, הוא מבין את הטעויות, הוא לא יעשה את זה פעם נוספת…

ולמרות שהוא למד את הטעויות ולא יעשה אותן פעם נוספת, ולמרות שתומכיו נשבעים שהוא למד משגיאות העבר, עדיין החשדות נגדו הן כאלו שהיועץ המשפטי לממשלה אישר לקיים נגדו חקירה פלילית, שזה אומר שאנחנו לא נמצאים במצב שבו אין אש ואין עשן.

אנחנו נמצאים במצב שבו יש ראיות לביצוע העבירה, או לפחות ראיות ראשוניות, שגרמו ליועץ המשפטי לממשלה להורות על חקירה נגד אריה דרעי. ולכן, את כל ההבטחות שאנחנו שומעים מכיוון תומכיו, שהוא למד משגיאות העבר, אני הייתי נזהר מלהסתמך עליהן יתר על המידה…

• אבל, אתה יודע, בסופו של דבר יש גם כתבים משפטיים שטוענים שהתיק הזה כמעט כולו סגור, אין בו עבירות כאלו חמורות כמו של שוחד. האם מהידוע לך זה נכון? ואם זה באמת המצב, אולי אין טעם לפטר אותו…

אין לי טעם להתנצח עם אמירות של כל מיני כתבים, זה לא אומר לי שום דבר, זה לא ראיות, זה לא מבוסס על שום דבר. מבחינתי זה מידע שהוא חסר משקל.

• האם אתה חושב שבעצם אחרי שראש הממשלה מסובך בתיקים שלו, האם אתה חושב שדרעי יפוטר, או שאתה לא רואה אופציה שכזו שראש ממשלה שמסובך גם הוא בפלילים, ידיח מישהו אחר, כי אתה יודע, בזירה הציבורית זה לא ייראה טוב?

אני לא יודע מה עובר במוחו של ראש הממשלה, אבל בעניינו של חבר הממשלה אריה דרעי, אם נגיע לשלב שבו יוחלט באופן סופי לאחר שימוע להגיש נגדו כתב אישום – הרי שתחול בעניינו הלכת דרעי-פנחסי ולראש הממשלה לא תהיה כל כך ברירה.

מנדלבליט שוכח את החובה שלו

• תסכם לי גם את פרשת דרעי בשתי מילים…איך אתה רואה את מצבו הנוכחי?

אני לא יודע לומר לך הרבה מעבר לפרטים הפרטניים שכבר אמרתי.

• אנסח אחרת את השאלה: נראה שיש איזה שהוא איפול על התיק של דרעי, אולי יותר מאשר על התיק של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אנחנו גם זוכרים את צו איסור הפרסום שהוטל ביום שבו נחקר ופורסם רק ששר בכיר בממשלה נחקר, עם אותה טעות ידועה של המשטרה שהוזכר באותו צו בקשה שלא לפרסם את המידע אודותיו… אתה חושב שיש פה איזה שהוא איפול מכוון?

אני חושב שבאופן כללי, ובלי לעשות השוואות בין מידת האיפול בין חקירת נתניהו לחקירת דרעי, באופן כללי היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, אביחי מנדלבליט, פועל במידה מוגזמת להטיל צווי איסור פרסום על חקירות מתנהלות של נבחרי ציבור ושוכח את החובה שלו, כחלק מתפקידו כנאמן הציבור, למסור לציבור אינפורמציה על חשדות פליליים על נבחרי ציבור שיושבים בתפקיד ברשות המבצעת.

זה נכון גם לגבי חקירת דרעי, גם לגבי חקירת נתניהו. מעבר לזה אין לי אמירה קונקרטית.

• ואין איזה כיוון לפיו נוכל לדעת אם הולכים להגשת כתב אישום או לא בפרשת דרעי?

אני לא יודע להגיד לך בשלב הזה.