הנערים החטופים נמצאים בשביו האכזרי של החמאס, העם היהודים אחוז פלצות ודאגה מעתידם, אך יש מי שכבר יודע בדיוק היכן נמצאים הנערים, מדוע הם נחטפו, ומה הם עושים כעת.
בכירי מערכת הביטחון? מומחים ללוחמה צבאים? גאוני המודיעין מ- 8200? מסתבר שלא. במידע הרגיש מחזיקים אנשים הנחשבים למומחים, אם כי לאו דווקא בדיסציפלינה עליה היינו חושבים, כמו אלגוריתמים בלתי מפוענחים בסבך של מידע המגיע למערכות הביון.
הם מומחים לאלוהים.
זה החל, איך לא, בעיתון רווי האינטלקט, והרוח, ‘יתד נאמן’, שמצא את הגורמים לחטיפה – יאיר לפיד וחבריו, בגלל רדיפתם את עולם התורה, שזו משוואה לגמרי הגיונית, אם לא לוקחים בחשבון כמובן את העובדה שהנחטפים היו בני ישיבות בנים למשפחות אדוקות בתורה ובמצוות, ולא למשל בני טובים אתאיסטים מהרצליה פיתוח.
בהמשך סיפרו רבנים חסרי שם כי הנערים בחיים, שזו לפי ה-DSM [מגדיר המחלות הפסיכיאטרי העולמי] תת סוג של סכיזופרניה המתבטאת בהזיות, ובשמיעת קולות מעולמות חיצוניים, מה שמעלה את השאלה מדוע הידיעות עליהם מופיעות במדורי החדשות מובילים, ולא במדורי בריאות, פנאי, או תרבות?
לשיא הגיעה ההודעה אותה קיבלתי היום במייל (לא נגעתי):
“לאליעזר היון מעורכי חרדים 10: שולח לך מייל שקיבלתי שאותי זיעזע, אתם חייבים לפרסם. אתה מהראשונים שמקבל אותו, ותוכלו להיות בלעדיים.
בפרשת שלח כתוב ” וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי”.
ושם אחימן– יעקב נפתלי= 32 בגימטריא קטנה.
ששי– אייל (הגדול מבינהם- עם הכולל)= 7 בגמטריא קטנה.
ותלמי– גיל עד!!!!= 18 בגימטריא קטנה.
בהמשך, המקרא מספר שהגיעו עד נחל אשכל. והנה נחל אשכל- החאמאס!!!!!= 25 בגימטריא קטנה!!!
נ.ב בעקבות הערה שקבלתי כי לגלעד קוראים גם מכאל (שהוקבל ל’ותלמי’) מסתבר, כי המילה הבאה במקרא אחר כך, היא “ילידי”: מכאל- ילידי= 10 בגימטריא קטנה”.
סיימתי לקרוא את המייל ופרצתי בבכי, ממנו לא יכולתי להתאושש. אכן, הכל כתוב. ששי אחימן ותלמי, או בשמם הפחות מוכר, אייל נפתלי וגיל-עד נמצאים בחברון, והם נחטפו בידי נחל אשכול, או בשמו הארכאי החאמאס.
הפריעה לי אמנם מעט העובדה כי הנערים הרכים קיבלו שמות של ענקיים הידועים כרשעים, וגם שמיכאל כותבים עם האות י’. נזכרתי גם שצומת אלון שבות די רחוקה מהנגב, והרגשתי לא נעים ביחס ליעקב נפתלי פרנקל שקיבל בגימטריא את ‘ושם אחימן’, ולא רק את ‘אחימן’ לבד כמו שני חבריו – מה זה בגלל שהוא אשכנזי? – אבל לא נתתי לזוטות האלו להפריע בחשיפת המידע הרגיש, אותו שמחתי להציע לעורך הראשי של האתר כסקופ בלעדי, שיעורר מן הסתם את התעניינותם של אנשי החוק.
וכעת ברצינות. העובדה שאנשים במצוקה מבקשים להיאחז בכל מה שנותן להם תקווה מוכרת ולגיטימית. המחקרים הפסיכו-חברתיים כולם מצביעים על תחושת אי בהירות, עמימות כמשתנים בעלי קשר סיבתי מוכח לחווית חרדה הן אצל מבוגרים והן אצל ילדים, והיא שוככת עם מתן מידע או עם איתור עוגן, הנתפס כבטוח עליו ניתן להישען.
רק שהעיסוק ברוח העועים, או בפסיכוזה הזו בשעות כל כך קשות, היא סוג של בידור או שעשוע זול להמונים צמאי המידע ושוחרי הדרמה, והוא לא רק כל כך מיותר, אלא בעיקר מחליא.
הערה: הדברים לא אמורים כלפי ‘גורל הגר”א’, עליו, לפי המקובל, יש מסורת עתיקת יומין.
חבר שבת
ידידי הטוב הפרופ’ הסוציולוג ע.א. ביקשת שאספר לך על איסי, הצעיר אליו הנהנתי באמירת שלום במהלך פגישתנו, ושאותו כיניתי בפניך כ’חבר שבת’. בעיקר חפצת להבין מה הוא המונח המעט משונה הזה ‘חבר שבת’. ובכן אספר לך, כי אין הכוונה לצורת דיבור רשמית או אפילו ‘סלנגית’ בטרימינולוגיה החרדית. הכוונה היא לסוג של חבר המופיע ביום השבת בלבד, ושאתו אין כל אינטראקציה במהלך השבוע.
‘חבר השבת’, הוא השכן, המכר, הידיד מבית הכנסת, אתו משוחחים בשעת התפילה/ דרשה או לאחריה, על נושאים שונים מהאקטואליה המקומית או במקרי חירום – גם הארצית. החבירות מתאפיינת בהליכה איטית עד ביתו של אחד המשוחחים, והיא נקטעת שם ללא סנטימנטליות מיותרת עד לשבת הבאה. במהלך השיחה מנסה כל אחד מן המשתתפים להציג את בקיאותו בנושא הנידון, כשאחד מן הקריטריונים המובהקים לכך הוא ביטול גמור של דברי ה’חבר שבת’, ושיגור עקיצות נינוחות לכיוונו.
את ה’חבר שבת’, לא יזמינו לארועים משפחתיים חשובים, לא ישתפו בדילמות אישיות רגישות, והוא גם לא יידרש לעזרה בשעת הצורך. כל הנדרש ממנו, הוא לשמש כ’חבר’ חד שבועי, ולהיצמד אל המשבצת הזו.
שבת שלום חבר.