לפני למעלה משנה שלח לי הזמר והיוצר אלי פרידמן לחן שכתב על מילים מתוך התפילה המרגשת שאומרים בברית המילה, ממש ברגע שנותנים לתינוק את שמו: ״קיים את הילד הזה לאביו ולאמו. ישמח האב ביוצא חלציו ותגל אימו בפרי בטנה… ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך. ואומר לך בדמייך חיי״.
האמת שגם בלי הלחן של פרידמן המילים האלה תמיד ריגשו אותי (כמו כל הורה שעמד בברית המילה של בנו), אבל מאז ששמעתי את הסקיצה, אני משגע את פרידמן כל כמה שבועות שכבר יקליט את השיר – שלא מפסיק להתנגן לי בראש. יש בו הכול. את השמחה על הלידה, ההתרגשות מהברית, הקשר לגורל היהודי (בדמייך חיי), והתפילה לכך שהילד עוד יגדל וישמח את כולנו.
לפני כמה שבועות הציע לי פרידמן לארח את אחי יצחק מאיר בשיר הזה ואני כמובן התלהבתי מאוד, אבל משום מה התעכבתי עם משלוח השיר.
ביום חמישי האחרון שרשרתי ליצחק סופסוף את הסקיצה למייל. הוא התלהב כמוני (חסר לו שלא!) וקבענו כולנו שמיד בתחילת השבוע ניסע לאולפן להקליט את השיר.
זה היה ביום חמישי בבוקר. ביום חמישי בלילה יצאו שלושה נערים לצומת גוש עציון… אתמול השיר הוקלט כמתוכנן, אבל פתאום הכול מקבל משמעות מצמררת.
יהי רצון שהקב״ה יקיים את הילדים האלה, נפתלי, גיל-עד ואייל, לאבותיהם ואימותיהם.
